אנטולי ליליאן היה מאמן אשר הותיר חותם עמוק על ענף האופניים הישראלי. הוא אימן דורות של רוכבי אופניים אשר לא ישכחו אותו לעולם, ביום שבת, 5 במרץ 2011, חלקם ארגנו מפגש מרגש בוא הם באו להודות לו על השנים וחלוק לו את הכבוד המגיע לו
מאת:אילן גולדמן
איחרתי בחצי שעה. הוא ישב שם מבויש, שיערו פרוע ומדובלל. נראה קצת אבוד ומעת לעת מבולבל. הוא חיבק אותי בהתרגשות. "מי אתה? תסלח לי כי אני לא זוכר ?", לוחש לי אנטולי באוזן.
אני רואה אותו כל שבוע מטייל עם כלבו "ארתור 2". במובנים עירוניים אנחנו כמעט שכנים. מדברים, לפעמים הוא זוכר אותי ומרעיף עלי אהבה. במקרים אחרים הוא חולף על פניי כאילו הייתי עוד עלה המתעופף באוויר. אני שומר עליו מרחוק כמו שהוא שמר עלי. איני יכול להאשימו כי אינו זוכר.
הוא עבר רבות. תאונת אופניים מחרידה, שזרקה אותו לצמיתות מהספורט אותו כל כך אהב, הייתה הקטנה באסונותיו. אני סבור כי היא זו אשר שחררה אותו מהעול. מעול עולם האופניים ועסקנותו.
טל ליליאן היה גדול מאמני האופניים שפיסת ארץ זו ראתה. אך אני משוחד. הוא אימן אותי והפך אותי אדם. לכו ותשאלו מאות אנשים אחרים אשר עברו תחת ידיו האבהיות והם יגידו לכם כי מדובר במאמן, אשר בכלל היה מחנך, אדם הלימד דורות של ילדים ארץ- ישראלים חיים מה הם. טל ידע להיכנס אל תוך נבכי חייהם של מתאמניו ולהפוך אותם על פיהם , להחדיר תרבות וערכים בד בבד עם צבירת הקילומטרים. כאשר "הגעת" באימוניו של אנטולי ל-800 900 ק"מ בשבוע כבר היית בשלביה האחרונים של "הסדנה".
אנטולי ליליאן במפגש
צילום: אודי ממן
אך לא רק ילדים ונערים, אנטולי חינך, גם הורים ספקנים אשר לא האמינו בילדיהם בשרם ודמם אמרו "אמן" לבסוף. אנטולי תמיד טען ועדיין טוען כי הספורט כשלעצמו הוא הבלים, סה"כ מראה של החיים אשר אדם מוצלח ישתקף על פניה כספורטאי מוצלח ולהפך. לאנשים רבים היה קשה עם אנטולי.
אדם קשה אשר דורש המון מהסובבים אותו אף פעם אינו פופולארי. אך אלו אשר הלכו איתו יד ביד זכו לא רק לנצח בתחרויות אלא להגשים… את עצמם. אלו אשר הלכו נגדו גילו בן אדם אשר לא מתקפל בקלות וסופג חבטות היטב. אחרי הכול ליליאן היה מורגל לחבטות.
הוא היה מתאגרף מקצועני טרם ימי האופניים. חלק מדור של מאמנים אשר הגיעו מברית המועצות בסוף שנות ה-60 וניסו להשריש את תורת האימון הסובייטית על ילדיה החלושים של ישראל של אז. שיעורי דמיון מודרך (פסיכולוגיה של הספורט) כחלק מתכנית האימון, אימוני הפוגות, תזונה ועיסויים לשיפור הביצועים,
ליליאן מכין אוכל לחניכיו ערב אליפות העולם- הולנד 1998
צילום אילן גולדמן
טיפוס הרים בפגרה ואין ספור איסורים היו מנת חלקם של חניכיו החל משנות ה-70 הסוערות. שיטתו התובענית חלוצית הייתה ואפילו בשנות ה-80 עוד הרימה גבות ספקניות. כאמור ליליאן החל את דרכו, בארץ, עם הפועל באר-שבע בשנות ה-70 והמשיך אל חיפה, שם אימן את הדוושנים והקים את גלגלי העץ חיפה.
אנטולי לא התבייש לנצח. הוא נהג לשלוח את רוכביו, על כל דורותיהם, לנצח בכל מחיר. הרי לשם זאת התחרינו. לשם זאת הוא אימן. רוכביו נסעו לתחרויות בין לאומיות כדי לנצח. "אתם בשורה הראשונה של הדבוקה" הייתה ההוראה טרם היציאה לקרב והוא צחק כששמע כל תירוץ. "ממש מסכן" הייתה תשובתו "הצינית" התמידית. הוא גרם לכל חניכיו להבין כי הרוכבים האירופאים הם אנושיים ואין סיבה לרגשי נחיתות. זה חלחל. באנו ו"נתנו בראש" היכן שצריך… למי שצריך. בטורים גדולים כמו במרוצים חד יומיים.
מפגש של חניכיו של אנטולי ליליאן בשבת, 5 במרץ 2011
צילום: יניב אלירז
אנטולי היה צוחק לשמע אנשים המתעסקים באופניים וציוד. אמירות המרחפות זה שנים במרחב האופניים הישראלי כגון, "זה הכול ברגליים או בראש" כנראה הגיעו ממנו. אתמול הוא היה איתנו ולא היה איתנו. לפעמים בוהה, לפעמים מתנתק. אבל זה לא חשוב כי אנחנו איתו. הרוכבים אשר הגיעו אתמול סיפרו כי ערכיו של "האדם המיוחד" הזה מועברים לילדיהם.
"כאשר קשה, אתה קם ותוקף". כי רק כך מנצחים בקרב החיים. אתמול אנטולי ניצח. הוא חזר אלינו מעת לעת ובסוף המפגש אף העניק לנו נאום מרגש עם משנתו התמידית. "מצוינות ספורטיבית יוצרת מנצחים גם בחיים".
כולנו יצאנו מנצחים אתמול…
כל המאמרים של אילן גולדמן במדור- מזרח תיכון חדש
אילן גולדמן
אלוף ישראל לשעבר באופני כביש בעל תואר במזרחונות ומייסד Road Rush sports המציע בין השאר שירותי ייעוץ לרכישת אופניים.
קישורים: אופניים, מרוץ אופניים, מרוץ
