בשעה שמונה בבוקר של יום שבת, במזג אוויר בהיר וקריר הוזנק מרוץ בית גוברין המסורתי המהווה את התחרות השנייה לעונת הכביש בארץ והראשון לבחון את יכולת הרוכבים בטיפוסים – קצרים וחדים.
הקלסיקה השנייה של העונה | צילום: רועי קאפח, באדיבות איגוד האופניים
באתר איגוד האופניים תיארו את המרוץ כך: "הקלסיקה השנייה של העונה אך גם והוותיקה ביותר בלוח השנה. מסלול גרזנים מרהיב עם ניחוח אירופאי משהו". אז אחרי תיאור כזה איך אפשר שלא להגיע ולהשתתף במה שהפך להיות ה-מרוץ הקלסי גם בפתיחת עונה וגם בשיאה ובסיומה באליפות ישראל על אותו מסלול בדיוק. למרות חשש אמיתי ממיעוט נרשמים של איגוד האופניים (מארגני המירוץ) ונמרוד הנגבי מנהל האירוע ("תאוצה"), השתתפו בסופו של דבר 320 רוכבים, מספר מכובד בהחלט… כנראה שיש נטייה ישראלית לחכות לרגע האחרון ודחיית ההרשמה בכמה ימים עזרה לאסוף עוד כמה מתנדנדים.
זאת פעם ראשונה שנדרשו רוכבי איגוד האופניים לחתום על מסמך נוסף קודם לתחרות בשם "כתב ויתור ושחרור מאחריות" שהופץ על ידי האיגוד עצמו לקראת התחרות וזאת כנראה כהמשך ישיר להפקת הלקחים מפסיקת "חץ הצפון" הידועה שעדיין נדונה בבית משפט עליון.
על המסלול שראה מספר אליפויות ישראל ודרמות לא מעטות התייצבו הפעם במקצה העילית והנוער כ-60 רוכבים, מספר גדול מהרגיל, אבל מקבוצת סייקלינג אקדמי הגיעו בעיקר סגל ב' של רוכבי הפיתוח במדי מועדוני הבית שלהם, ללא מקצוענים בינלאומיים הנמנים על הסגל הראשון של הקבוצה שכבר נמצאים במשימות אימונים ותחרויות בחו"ל לקראת עוד עונה עמוסת מרוצים והשתתפות נוספת בג'ירו ד'איטליה בהמשך השנה.
מרוץ בית גוברין | צילום: רועי קאפח, באדיבות איגוד האופניים
שוחחנו עם מאמן נבחרת ישראל בנשים, ניב ליבנר שמספר שזוהי התחרות האחרונה של הנבחרת לפני טור ערבה אשר יהיה המבחן העיקרי לקראת אולימפיאדת טוקיו 2020, במרוץ שוהם הבנות יתחרו במועדונים שלהם וזאת בשל הרצון לשיתוף פעולה מלא והדדי עם המאמנים המקומיים. הנבחרת הנשית מתחרה ביחד עם הגברים ברמה 1 הגיעה עם מטרה אחת והיא להגן על הלידרית שהוגדרה לתחרות, רוני פישמן, וזאת על מנת שרוכבת אחת תוכל להשיג תוצאה יוצאת דופן בעבודה קבוצתית מה שלא מאפשר לשאר הבנות לעשות תוצאה אישית טובה וככה ניב בעצם רואה את הדברים ומבקש להכין אותם לדבר האמיתי.
הבנות היו אקטיביות מאוד בהקפה הראשונה שהייתה חזקה במיוחד ובסופו של דבר רוני פישמן פספסה את הפודיום במעט, היא סיימה מקום רביעי מכובד ביותר מול רוכבים חזקים מאוד ולמרות שזאת לא התוצאה אליה כיוון המאמן הוא יחסית מרוצה מהדרך. נעדרו מהנבחרת הרוכבות המקצועניות – עומר שפירא, רותם גפינוביץ' ואסתר מייזלס שיגיעו להתחרות במסגרת הנבחרת בטור ערבה בתחילת מרץ מול שדה חזק במיוחד שיכלול את נבחרת פינלנד ומספר קבוצות נשים איכותיות מחו"ל.
אירועים חריגים בתחרות
אמבולנס שהתעכב מסיבות כאלה ואחרות נדחק בין הרוכבים על קו הזינוק העמוס שניות לפני יריית הפתיחה, מיותר ומלחיץ עבור המתחרים כאשר היה ניתן להזניק את הרוכבים ורק אז לאפשר לו לעבור ולהגיע לנקודה המיועדת. היו מספר התרסקויות בתחרות, לצערנו זה חלק מהספורט אך עלו טענות על טיפול רפואי כושל באחת הנפילות של 2 רוכבים ברמה 1, הרוכבים נפלו במהירות גבוהה ולא ניגש אליהם אמבולנס כלל, למרבה המזל הפציעות לא היו קשות והם קמו על הרגליים אך נאלצו ללכת ברגל עד למתחם הכינוס ללא סיוע של המארגנים והצוות הרפואי, מצוות השיפוט של האיגוד נמסר שהאירוע נרשם ויופקו לקחים לפעם הבאה.
בריחה במקצה העילית | צילום: רועי קאפח, באדיבות איגוד האופניים
רבים מהמתחרים סיפרו על אלימות מילולית והתנהגות לא ספורטיבית בפלוטון רמה 1. כתב על כך דרור פקץ׳, מקצוען ומאמן נבחרת ישראל באופני הרים לשעבר פוסט בפייסבוק שהתייחס לנושא: ״תחרות היא סיטואציה מלחיצה. יש מתח, יש לחלק מהמתחרים חשש וחוסר בטחון וביחד עם המאמץ הפיזי דברים עלולים לצאת משליטה. הציפיות שלי שאנשים יתנהגו בספורטיביות. את פירוש המושג תוכלו למצוא במילון. צעקות, דחיפות, הנפות ידיים ואיומים, לא יכולים להיות חלק מהספורט שלנו. לא בשביל זה אני מגיע. וזו לא פעם ראשונה… ותיקי הענף שבינינו אפילו העלו אפשרות תוך כדי שנעצור את התחרות בעצמנו ונלך הביתה. דבר שלשמחתי לא קרה אתמול כי הסוף היה ספורטיבי ומהנה.
העובדה שהשופט לא נמצא בסיטואציות, לא שלט במרוץ ומאפשר לרכב הליווי לעשות מה שהוא רוצה ולעבור לאן ומתי שהוא רוצה, במקביל לרוכבי קבוצות שונות שלובשים ביגוד שונה ממה שמותר, גם היא לא ספורטיבית ומפריע למהלך התקין של התחרות – ספורטיבית ובטיחותית.
"אני כותב את השורות האלו מתוך דאגה שהענף שלנו בנסיגה. נסיגה תרבותית, ניהולית, ספורטיבית ועוד. חלק מזה גם התבטא אתמול בנפילות (חלק מהעניין) של רוכבים שהיו עסוקים בלדבר ולכעוס אחד על השני במקום לרכב. באחריות המאמנים להתאים את היכולת הטכנית של הרוכב לקטגוריה בה הוא מתחרה וגם ההכנה המנטלית וההתנהגותית של הספורטאי עד כמה שניתן וניתן!״.
שוחחנו עם רותם טנא מקבוצת IGP שסיים מקום ראשון בנוער ושלישי כללי בעילית, רותם הוא נער מוכשר עם חלום להיות מקצוען ברמות הגבוהות ביותר והוא סיפר לנו על מהלך המרוץ מהזווית שלו: ״זינקנו כמעט 60 איש, שזה מספר באמת מעולה לפי דעתי. זה הופך את המרוץ להרבה יותר איכותי מאשר הזינוקים של 30 איש שהתרגלתי אליהם בארץ בשנה שעברה, בעיקר כי זה יוצר פלטון עם עומק וכוח רדיפה, שהתגלה כקריטי למהלך המרוץ. ממש בתחילת הצלע הראשונה, מיד אחרי הזינוק המתגלגל, היה רגע של חוסר תשומת לב בפלטון, רגע שכמה חבר'ה ניצלו בצורה המיטבית ביותר- יצאה בריחה של ארבעה, ומעט לאחר מכן גישרו אליה עוד חמישה או שישה- מה שיצר קבוצה לא סטנדרטית בגודלה בקדמת הכביש, כמעט פיצול.
צילום: רועי קאפח, באדיבות איגוד האופניים
"המצב שנוצר לא היה רע מבחינתי: הקבוצה שלי (IGP) הייתה עם הייצוג הכי רחב בבריחה- גיא וינברג, יובל צחור ועומר להב. מבין הקבוצות שהיו עם נוכחות רחבה במרוץ, נעדרו מהבריחה רוכבים של 500 וואט, TNT ו-CCC. הבריחה פתחה 20 שניות כמעט מיד, שעלו לחצי דקה מעט אחרי- פער שמבחינתי אמר שהסיכויים לטובתם, משום שהם 11 איש שמתפקדים ביחד, והפלטון לא. אך הקצב בפלטון נשמר, בין אם בהתקפות שנסגרו ובין אם בעבודה קבוצתית, במיוחד מצד 500וואט. הפער ריחף על סביב ה20 שניות במשך קרוב ל100 ק"מ.
"בנקודה מסוימת הבריחה הגדילה את הפער ל-40 שניות והפלטון קצת נחלש, והייתי בטוח שזה נגמר מבחינתי… הניצחון הלך. אבל זו הייתה תחילתו של הסוף מבחינת הבורחים מקדימה, כך הסתבר. כמה ניסיונות גישור חזקים, כולל מצידי, בהקפה הרביעית הקטינו את הפער לבריחה שכבר הלכה והתפוררה. עליית המים הרביעית, אחת לפני האחרונה, הוכיחה את עצמה קשה מדי לרוב חברי הבריחה, אך גם לרוב הפלוטון, שהצטמצם פלאים בכניסה להקפה האחרונה. הקפה אחרונה. 20 ק"מ. המרוץ פתוח. הייתי מופתע מחוסר ההתקפיות בפלטון בנקודה הזאת של המרוץ, נראה היה שכולם פשוט תשושים מהיום הארוך וכמעט בלתי פוסק על האוכף.
"20 רוכבים נשארו בפלוטון המצומצם בהקפה האחרונה של המירוץ, אבל תחושת הבטן שלי אמרה שבריחה שתתרחק עכשיו תיעלם באופק. החלטתי לנסות את מזלי לפי זה, ותקפתי בתחילת הצלע השנייה, קצת אחרי תחנת הדלק. התרחקתי מהפלטון מיד, אבל הייתי לבד. לא הייתי בטוח אם אני רוצה להתחייב למהלך כזה, מחשש שהפלטון יסגור אותי לפני העלייה האחרונה. שני רוכבים, ניר גבאי מהפיתוח של אקדמי ואלון מTACC, היו בדרכם אליי. המשמעות- שני חבר'ה עם מנועים רציניים שיחד איתי יהפכו למהלך עם סבירות מעולה להכריע את המרוץ. חיכיתי לרגע שיגיעו אליי והתחייבתי לחלוטין למהלך. עבדנו מצוין ביחד עד תחילת עליית המים, שם אלון איבד מגע איתי ועם ניר. נשארנו שנינו לעבוד על העלייה, כשהפלטון בערך חצי דקה מאחורינו, שום דבר לא סגור.
"היו לי מעט ויכוחי עבודה עם ניר על העלייה, בילפתי קצת שאני גמור כדי שיקח משיכות ארוכות יותר ממני, עד הקיר של עליית המים שם הוא פוצץ וניסה לפרק אותי. לא הרגשתי מפורק במיוחד אז תקפתי אותו בקצה העלייה ופתחתי פער מיד. לחצתי את כל מה שנשאר לי. הייתי בטוח שאני לוקח את זה כי ניר נראה רחוק ואף אחד אחר לא איים עליי, ככל שיכולתי לראות. ניסיתי לסחוב את ההילוך שלחצתי איתו את הירידה גם את העלייה לפיניש, אבל הסתבר שהעיניים שלי היו הרבה יותר גדולות מהרגליים שלי באותו רגע – ומצאתי את עצמי טוחן את ההילוך על קאדנס הולך ומתדרדר ככל שהתקרבנו לקו. פתאום ראיתי טיל שחור לבן עף משמאלי. התגובה האוטומטית וההגיונית שלי הייתה צעקת "מה?!" מבולבלת, התיישבתי והפסקתי ללחוץ. גם ניר עבר אותי, לא יודע עם כתוצאה מזה או לא. לא כל כך שינה לי באותו הרגע, הייתי בעיקר בהלם. בירור קצר העלה שזה ההולנדי, קוס Koos, שטס על פניי מטרים מהפיניש ולקח ביד רמה את הניצחון פה.
"בנימה אישית, אני לא מאוכזב. עבר זמן מאז שרכבתי טוב. עברה עליי כנראה השנה הכי קשה שחוויתי אשתקד, עם ההחלטה להתאבד על זה ולהשקיע את החיים שלי בחלום שלי, ספורט מקצועני, ולעבור לגור בבלגיה – בירת האופניים של העולם. כל העסק לקח תפנית די נוראית בדמות אנמיה שלא הצלחנו לאבחן כראוי, וגרמה לי לחולשה ולחוסר יכולת, ויותר מזה- לא יכולתי לסמוך על הגוף שלי יותר, שכל כך האמנתי בו אחרי העונה המדהימה שהייתה לי ב2017. קיבלתי גביע ניחומים נחמד על הניצחון בנוער. אבל בעיקר- זריקת ביטחון עצמי קריטית לקראת העונה באירופה, שתתחיל בשבילי בתחילת החודש הבא, ותימשך עד אליפויות העולם, אי שם בספטמבר".
מנצחים עילית גברים
1. Koos jeroen kers, הולנדי, TEAM XXX
2. ניר גבאי, קבוצת הפיתוח של סייקלינג אקדמי/500וואט
3. עומר להב, TEAM IGP
עילית גברים | צילומי פודיום: אור דיין
עילית נשים
1. רוני פישמן, נבחרת ישראל/TEAM IGP
2. פז בש, TEAM IGP
3. מרים בר-און, נבחרת ישראל/Dynamo Racing
עילית נשים
רמה 1 גברים
1. גיל קיבץ, ספורט קליניק
2. גיא שרון, TEAM XXX
3. תום יצחקי, TEAM IGP
רמה 1 גברים
נוער ג'וניורס בנים
1. רותם טנא, קבוצת IGP
2. גיל ערן, TACC
3. נועם יעקובסון, CCC
נוער
נהדר! יופי של תיאור!
כל הכבוד על הכתבה המעולה. תיאור המרוצים המפורט והראיונות מוסיפים המון.
כל הכבוד לרותם אכן רוכב נהדר ומוכשר.
אירוע נוסף זה הסיום של הקדטים בתוך פלוטון המאסטרס והחלטה לטעמי תמוהה לא לתת להם לעקוף ולסיים כמו שצריך מה שגרם שם למפח נפש גדול אצל החברה הצעירים.
ועניין החוסר תרבותיות שלנו כרוכבים זה עניין גדול לטעמי הרי אם נמשיך להתנהג ככה אנחנו נהרוס את הענף במו ידינו