עוד לפני שנסכם את הרגעים הגדולים של 2016 אפשר לקבוע בוודאות שגם השנה הזאת, בדומה לקודמותיה בעשור הנוכחי, התאפיינה בגדילה משמעותית של תחום האקטיב לייף-סטייל בארץ, וזה הכי חשוב. יותר אנשים רצים, שוחים ורוכבים בארץ, וזה בא לידי ביטוי בכמויות המשתתפים באירועים השונים ובכמויות קבוצות האימון שצצות בכל מקום. והעובדה הזאת מהווה, מן הסתם, את הבסיס לכך ששנת 2016 היתה עמוסה באירועים, גם בגזרת הספורטאים המקצוענים וגם אצל החובבנים. אז הנה סיכום קצר של כל מה שקרה השנה בענפי הספורט עליהם אתם קוראים בשוונג.
ריצה למרחקים ארוכים
בארץ: 2016 נפתחה עם מרתון טבריה, שהיה אולי הגשום ביותר ב-39 שנותיו. רוב המשתתפים במרתון רצו תחת מבול כבד לאורך כל הדרך, ונאלצו לחצות שלוליות ענק שאפילו השביתו את שטיחי מדידת הזמנים כך שלא היו זמנים אישיים. מעטים היו אלו שהצליחו לקבוע שיאים אישיים, אבל אין ספק שכל מי שרץ במרתון הזה הרוויח חוויה מיוחדת ונדירה. מרתון סמסונג תל אביב שהתקיים בפברואר התאפיין כרגיל ויום שמשי וחם מהרגיל. לונה צ'מטאי קבעה בו את הקריטריון האולימפי לריו 2016, וקצת לאחר מכן גם קיבלה אזרחות ישראלית. מרתון ירושלים התקיים כסדרו למרות המצב הבטחוני הרגיש על רקע פיגועי הדקירות.
רצי ה-10,000 מטרים, איימרו עלמיה וגירמה אמרה, ניסו פעמיים לקבוע קריטריון אולימפי לריו 2016 אבל לא הצליחו והסתפקו בהשתתפות באליפות אירופה באמסטרדם. באותה אליפות צורפה לסגל הנבחרת הישראלית רצה אלמונית יחסית, וגם מבוגרת יחסית בשם ילנה דולינין, שהיתה אחת היחידות המשלחת שהצליחה להתעלות על עצמה עם שיא אישי בחצי המרתון. חודשיים לאחר מכן, היא כבר הפכה לכוכבת הגדולה של הריצה למרחקים בארץ, כשבמרתון הבכורה שלה בברלין קבעה תוצאה מדהימה של 2:35:59 שעות ובגיל 38 היא למעשה שברה שיא ישראלי בן 12 שנים של נילי אברמסקי, וגם הבטיחה את מקומה באליפות העולם באתלטיקה בקיץ 2017.
עוד לפני כן וללא דולינין, המרתוניסטים הישראלים רשמו היסטוריה קטנה כשחמישה מהם השתתפו במשחקים האולימפיים ריו 2016. בנשים צ'מטאי ומאור טיורי, ובגברים טסמה מוגס, אגזה גאודה ומארו טפרי. בגזרת האולטרה מרתון, נבחרת ישראלית בת 6 נציגים השתתפה לראשונה באליפות העולם בריצת אולטרה שטח בפורטוגל. חוץ מזה סיקרנו הישגים מרשימים של אריאל רוזנפלד שניצח באולטרה חומת ברלין למרחק 100 מייל וגלעד קראוז שהשלים בפעם השלישית את מרוץ הספרטתלון שאורכו 246 קילומטרים והוא נחשב בעיני רבים לאתגר הקשה מכולם.
בעולם: אליוד קיפצ'וגה רצה להוכיח שהוא לא רק המרתוניסט הטוב בעולם, אלא המהיר כולם. במרתון לונדון באפריל הוא כמעט עשה את זה, אבל היה רחוק ב-8 שניות משיא העולם של דניס קימטו. ובכל זאת, זו היתה התוצאה המהירה ביותר שלא נקבעה בברלין. אפרופו ברלין, בגרסה של 2016 קנניסה בקלה חזר בענק לצמרת המרתוניסטים בעולם והיה רחוק בשש שניות בלבד משיא העולם כשקבע 2:03:03 שעות. ובחזרה לקיפצ'וגה, אחרי הניצחון המדהים בלונדון הוא זכה גם בזהב האולימפי בריו 2016 ונראה שכעת באמת הדבר היחידי שחסר לו הוא השיא העולמי.
הגיבור של הריצות הארוכות בריו 2016 היה כמובן מו פראח, שהשיג דאבל אולימפי נוסף בריצות ה-5,000 וה-10,000, והיה השני בהיסטוריה שעשה דבר כזה אחרי לאסה וירן הפיני. עוד בריו, האתיופית אלמז איינה הדהימה עם שיא עולם ב-10,000 מטר ביום התחרויות הראשון של האתלטיקה. המרתוניסטיות המצטיינות של השנה היו ג'מימה סמגונג שבמרתון לונדון הצליחה להתגבר על נפילה ולנצח וגם כתה בזהב האולימפי, ויחד אתה בלטה בת ארצה הקנייתית מארי קייטאני, שהפכה לרצה השלישית בהיסטוריה שזוכה שלוש פעמים במרתון ניו יורק.
את כל השמחה הזאת קלקלו בעיקר פרשיות סמים, שבשנה האולימפית יוחסו בעיקר לרוסיה שהאתלטים שלא לא הורשו להתחרות בריו 2016 אך במקביל החלו גם שמועות רבות על חומרים אסורים ושחיתויות בהתאחדות האתלטיקה הקנייתית, ובמדינות נוספות.
טריאתלון
בארץ: רון דרמון הפך לטריאתלט הישראלי הראשון שמשתתף במשחקים האולימפיים, אחרי שהבטיח את הקריטריון במאי. בריו 2016 דרמון סיפק הופעה מכובדת, כשסיים במקום ה-26. שחר שגיב החל להתחרות ברמות הגבוהות ביותר שזה אומר הסבב העולמי, והראה שהוא בהחלט מועמד ראוי לטוקיו 2020 עם הופעות מרשימות בסבב העולמי באדמונטון (מקום 9) ובגביע העולם בקליארי (מקום 10). הוא גם זכה במדליית הארד באליפות אירופה עד גיל 23. את 2016 הוא סיים עם תואר נוסף באליפות ישראל, כשאלופת ישראל לנשים היא מארי אליאס ובקטגוריית הנוער ניצח בן נוסף למשפחת שגיב, רן שגם הוא נחשב לתקווה אולימפית לקראת טוקיו 2020.
בטריאתלונים למרחקים ארוכים, ישראמן גארמין פתח את השנה באירוע מוצלח נוסף שהוריד לאילת חלק מכובד מאוד מספורטאי הסבולת בארץ. בארט קנדל ההולנדי שמר על התואר שלו ובר רדנסקי ניצח בין הישראלים. אנטונינה רזניקוב ניצחה בנשים, ולאחר מכן המשיכה לאיירונמן דרום אפריקה שם היא ניצחה בקטגוריית הגיל שלה והבטיחה את מקומה באליפות העולם בהוואי. באליפות הזאת השתתפו בסך הכל ארבעה ישראלים כשהבולטת ביניהם היתה דורה הלר שסיימה שמינית בקטגוריית הגיל שלה. תום מרמרלי, שפרש בישראמן גארמין במהלך הריצה, סיים את השנה עם מקום שני בקטגוריית הגיל שלו באיירונמן לואיוויל בארצות הברית, והבטיח את מקומו באליפות העולם 2017. בנובמבר התקיים לראשונה בארץ אירוע האולטרה-מן, אתגר סבולת של שלושה ימים שכולל 10 ק"מ שחייה, 420 ק"מ רכיבה וריצה ל-84.4 ק"מ.
בעולם: גם בטריאתלון התחרות העיקרית של השנה היתה במשחקים האולימפיים ריו 2016. חאבייר גומז נפצע ונעדר, ואליסטר בראונלי הבריטי דהר לזהב אולימפי שני שלו, כשהוא מקדים את אחיו ג'ונתן. בתחרות לנשים ניצחה גוון יורגנסן האמריקאית, שכל כך רצתה תואר אולימפי אחרי שהשתלטה לגמרי על הסבב העולמי. אגב, באליפות העולם שהתקיימה לאחר מכן יורגנסן הפסידה לפלורה דאפי מברמודה, ואליסטר בראונלי שוב הפך לגיבור, הפעם כי הוא הקריב את הניצחון שלו כדי לעזור לאחיו ג'ונתן שהתמוטט מטרים ספורים לפני קו הסיום.
בטריאתלון למרחק איש ברזל, יאן פרודנו הגרמני הדהים בתחרות שנחשבת למהירה בעולם, צ'לנג' רות בגרמניה. פרודנו קיצץ שם יותר מחמש דקות מהתוצאה המהירה ביותר שנקבעה אי פעם במרחק הזה ועצר את השעונים בזמן של 7:35:39 שעות. בהמשך השנה הוא שמר על התואר שלו באליפות העולם בקונה, כשהמנצחת בנשים היתה דניאלה ריף השוויצרית. שגם היא שמרה על התואר שלה. עוד שיא שנשבר היה שיא סבב האיירונמן (צ'לנג' רות לא שייך אליו) כשליונל סנדרס הקנדי קבע תוצאה מדהימה של 7:44:29 באיירונמן אריזונה.
שחייה
בארץ: 7 שחיינים ישראלים הבטיחו את השתתופתם במשחקים האולימפיים בריו, ובתחרות ההכנה שהיתה אליפות אירופה בלונדון זכו יעקב טומרקין וגל נבו במדליית כסף. במשחקים עצמם, אף אחד מהנציגים הישראלים לא הצליח להתעלות על עצמו, וההישג הטוב ביותר היה חצי גמר של יעקב טומרקין במשחה החזק שלו ל-200 גב. זו היתה תוצאה מאכזבת, מכיוון שטומרקין היה מועמד לגמר אולימפי במשחה הזה.
והיו גם שינויים מקצועיים מעניינים. סימון דוידסון נבחר ליו"ר איגוד השחייה החדש והחליף את שי שכנר שהיה מחליף זמני של היו"ר הקודם נועם צבי. דוידסון הצהיר שהוא יבצע שינויים, ובסיומו של הקיץ נודע שמאמן הנבחרת הוותיק ליאוניד קאופמן יסיים את תפקידו ומי שאמור להתמנות למאמן העל של הנבחרות הישראליות הוא דייויד מארש – מבכירי המאמנים בארצות הברית.
תחום השחייה במים פתוחים הולך וגודל ויותר תחרויות התקיימו השנה. שחייני המים הפתוחים גם הציבו לעצמם כמה אתגרים מטורפים השנה: שישיית קפריסין-ישראל צירפה אליה את השחייניות אבישג טורק ועדינה פאור כמו גם שחיינים נוספים מעולם, וכולם צלחו את ים המלח מחופי ירדן ועד לישראל למרחק של 16 קילומטרים, במטרה להתריע לכל העולם על הנזק האקולוגי באזור ים המלח. גיא כהן שחה 24 שעות ברציפות לזכר בתו, וירון דוידי ניסה להיות הישראלי השני שצולח את תעלת למאנש, אבל נאלץ לפרוש לאחר קרוב ל-10 שעות בגלל סערה.
בעולם: מייקל פלפס היה כצפוי הגיבור של המשחקים האולימפיים בריו, בהם הוא זכה בחמש מדליות זהב ואחת מכסף והעלה את מאזנו הכללי במשחקים האולימפיים ל-23 מדליות זהב, 3 כסף ו-2 מארד – ככה אפשר באמת לפרוש וזה מה שהוא עשה. הכוכבת בשחייה הנשית היתה קייטי לדקי שזכה בריו ב-4 מדליות זהב ואחת מכסף. עולם השחייה נפרד אמנם מהשחיין ואולי הספורטאי האולימפי הגדול בהיסטוריה, אבל נשאר עם כל כך הרבה "תותחי על" אחרים שבכל יום נתון ובטח בכל תחרות גדולה מסכנים שיאים רבים מאוד בטבלת שיאי העולם.
אופניים
בארץ: אין ספק שזו היתה שנה היסטורית לרכיבה הישראלית. שני בלוך הפכה לרוכבת הישראלית הראשונה אי פעם במשחקים האולימפיים ולנציגה הישראלית הראשונה ברכיבת כביש מאז רומא 1960. הדרך של בלוך לקריטריון האולימפי כללה מאבק פנימי בנבחרת נגד פז בש, שהושעתה מהנבחרת במהלך טור ערד הבינלאומי אחרי שלא הסכימה לעבוד לטובת בלוך לאחר שהוחלט כי היא תהיה המועמדת האולימפית. בריו 2016 בלוך סיימה את מרוץ הכביש במקום ה-48.
גם שלומי חיימי עשה היסטוריה כשהפך לרוכב אופני ההרים הישראלי הראשון במשחקים האולימפיים. בתחרות בריו 2016 הוא הצליח לפתוח עם הדבוקה המובילה וקיבל זמן מסך בכל העולם, אבל בהמשך סבל משני פנצ'רים שמנעו ממנו הופעה מצוינת. בסופו של דבר חיימי סיים במקום ה-29. עוד ברכיבת שטח אבל מסוג קצת אחר, גל צחור ועידית שוב סיימו במקום השני בקטגוריה המעורבת במרוץ קייפ אפיק בדרום אפריקה, ולאחר מכן צחור ארגן בארץ עוד גרסה מוצלחת של מרוץ "אפיק ישראל" שהפעם התקיים בגליל העליון ורמת הגולן. הקבוצה המקצוענית הישראלית "סייקלינג אקדמי" הודיעה על מעבר לסבב ה"פרו קונטיננטל" בשנת 2017, מה שמקרב אותה יותר לרמה העולמית הגבוהה ביותר.
בעולם: כריס פרום השלים זכייה שלישית בקריירה בטור דה פראנס, וינצ'נזו ניבאלי זכה בג'ירו ד'איטליה וניירו קוינטאנה שסיים שלישי בטור דה פראנס, ניצח בוואלטה בספרד. במשחקים האולימפיים בריו, כריס פרום זכה במדליית הארד במרוץ נגד השעון שבו ניצח פביאן קאנצ'לרה השוויצרי, שזו היתה שנת הפרידה שלו מהרכיבה המקצוענית.
עוד רוכב ראוי לציון בשנה הזאת הוא פטר סאגאן הסלובקי, שניצח בדירוג הנקודות בטור דה פראנס ולאחר מכן התמודד על מדליה אולימפית בריו 2016 דווקא באופני הרים, שזה הענף בו הוא התחיל את הקריירה. הוא פתח בצמרת, אבל סבל מפנצ'ר ואיבד סיכוי לפודיום. לקראת סוף השנה הוא ניצח במרוץ הכביש במסגרת אליפות העולם בקטאר.
באופני הרים, נינו שורטר השוויצרי זכה בפעם השלישית בקריירה במדליה אולימפית, אבל בפעם הראשונה מזהב אחרי כסף וארד בניסיונות הקודמים.