בשבוע שאחרי זכייתה במקום הראשון במקצה המלא בישראמן השנה חזרה לימור הגני פעמים רבות על המילה "תודה". תודה לבני משפחתה, כולל להוריה, תודה לחברים, תודה לחברות המסחריות השונות שפרגנו לה וגם תודה למקום עבודתה בחברת ארקיע. כולם ברכו אותה, התפעלו מהישגה המרשים ואיחלו לה הצלחה בהמשך.
לימור הגני מנצחת הישראמן המלא בנשים | צילום: צלמי שוונג
עוד כתבות ישראמן
כשהמטריקס פוגש את הבודהיזם על כביש 12 בישראמן
הדינוזאור שחצה את קו הסיום של הישראמן
"אני אדם עם עיוורון וסיימתי כבר ארבע תחרויות ישראמן"
אבל הגני, 48, שניצחה בנשים את הישראמן המלא בזמן של 11:52:15 שע', חיפשה את השקט שלה אחרי תקופת הכנה אינטנסיבית ואחרי תחרות אינטנסיבית עוד יותר, ובילתה עם משפחתה בטיול בצפון. היום היא כבר חזרה לקרקע ו"המשיכה הלאה כלשונה" כשהיעד הבא הוא מרתון הסינגלים המדברי הסמרתון בסוף חודש פברואר. ומה לגבי מחשבות על מה שעברה בסוף חודש ינואר באילת במסגרת הישראמן? מבחינת לימור היא היתה משנה רק דבר אחד בתחרות כולה, ופשוט עושה אותה מהר יותר.
"שמרתי על עצמי בתחרות"
"בדיעבד אולי הייתי רצה מהר יותר", מודה לימור, "וגם רוכבת מהר יותר. כל הזמן שמרתי על עצמי בתחרות ופחדתי, והרגשתי ממש טוב. רכבתי בסוף פחות ממה שתכננתי, ואם הייתי דוחפת קצת יותר הייתי גם מגיעה מהר יותר. ולמרות הכל התוצאה שהשגתי סבבה מבחינתי. לא חשבתי שארד מתחת ל-12 שעות, למרות שלפעמים עולה בי המחשבה שאולי הייתי יכולה להשיג תוצאה טובה יותר".
"לפעמים עולה בי המחשבה שאולי הייתי יכולה להשיג תוצאה טובה יותר" | צילום: צלמי שוונג
מי שסיימה במקום השני היא אירנה מאזין, חברתה לקבוצת 3 ZONE וספורטאית ותיקה ומוכרת שמאחוריה כבר כמה זכיות במקום הראשון במקצה המלא. השתיים התחרו ראש בראש לאורך היום, אבל מבחינת לימור המחשבה על המקום הראשון לא עברה בראשה. היא ידעה ש"אירנה זו אירנה והיא תמיד ראשונה". השתיים אף יתחרו כזוג בסמרתון הקרוב, אליו הן מתאמנות עכשיו יחד.
"מאז שאני בקבוצה אירנה ראשונה ואני שנייה", מודה לימור, "זה משהו שהשלמתי איתו. גם עכשיו, בישראמן, לא הגעתי כדי לזכות במקום הראשון או להתחרות בה. הציפיות שלי אחרי החצי איש ברזל בטבריה היו נמוכות, הייתי עם האגו ברצפה. אני זוכרת שלפני המעבר למקצה המלא דיברתי עם המאמן שלי ליאור זך-מאור שאני רוצה לבוא ולהתחרות לכיף, לא לתוצאה וליהנות. הוא צחק כי הוא ידע טוב מאוד שאני לא אעשה את זה ככה. אז חשבתי אפילו רק לרדת מ-13 שעות ולהסתפק בזה, אבל האימונים הלכו והתארכו, ראיתי שאני בכושר ממש טוב למרות פציעה רצינית שלא עזבה אותי. נזהרתי, שמרתי, לא נגררתי לריצה או לרכיבה חזקה מדי. עבדתי לפי התכנית וזה השתלם".
"כל הזמן שמרתי על עצמי בתחרות" | צילום: צלמי שוונג
אז מתי בעצם הבנת שאת בדרך למקום הראשון?
"אני ואירנה ירדנו לריצה ולאורך כמה דקות רצנו כתף אל כתף. ואז אמרתי לעצמי 'אוקיי. זה הזמן ללחוץ קצת יותר אם אני חושבת על המקום הראשון'. אז לחצתי קצת, התחלתי להגביר ורציתי לראות מה יהיה. עד הק"מ ה-36 לא נתתי לעצמי לחשוב על הנפת סרט הסיום כי הכל יכול לקרות. ואת זה למדתי על בשרי מתחרויות עבר – שהכל יכול לקרות ברגע האחרון. אמרתי לעצמי שרק כשאהיה בשער הסיום אשמח ואגיד לעצמי סבבה. ניסיתי להזיז את המחשבה הזו הצדה. הייתי ממוקדת רק בריצה והפתעתי את עצמי".
לימור הגני (מימין) מחבקת את אירנה מאזין בקו הסיום | צילום: צלמי שוונג
ומה היה הערך המוסף מבחינתך שהביא לך את הניצחון?
"לעבוד לפי תכנית אימונים מסודרת, ולא להשתולל יותר מדי. לא לנסות לעשות מעבר למה שצריך. לעבוד נכון. אני ההוכחה שאפשר להגיע ממצב של DNF במקצה החצי איש ברזל בטבריה – לזכייה באליפות ישראל במקצה המלא בישראמן".
לימור התחילה את דרכה בריצה, כשאת הטריאתלון הראשון עשתה במקרה לפני כ-12 שנה בהרצליה. היא נתקלה בפרסום בעיתון לטריאתלון הנשים, חשבה כמה היתה רוצה להתחרות והחליטה ללכת על זה בין היתר כדי לזכות בהתערבות מול בעלה שלא האמין שתצליח. לבסוף היא סיימה את התחרות בהצלחה למרות אימונים בודדים שעברה בשחייה ואחרי שרכבה עם אופני שטח ישנים, וכולה אושר.
"צריך לפרגן לנשים יותר" | צילום: צלמי שוונג
"ואז, בתוך שמונה חודשים של אימונים, עשיתי את מרתון טבריה בתוצאה של 3:48 שעות", מספרת הגני, "נרשמתי עם כל החברות שהכרתי, ואני עוד בקשר איתן, מטריאתלון הרצליה הראשון שלי. אחרי שנה חזרתי שוב לטבריה וכבר השגתי תוצאה של 3:32 שעות. משם התחלתי לרכוב שנתיים בקבוצה, להשתתף בתחרויות, וגם לשחות קצת. רצתי הרבה, הגעתי לפודיום לצדו של אריאל רוזנפלד שאמר לי לבוא לקבוצה. ומאז אני שם כבר קרוב לעשור".
איך אפשר לגרום ליותר נשים להתחיל להתחרות בענף הזה של איש הברזל ולהגיע לישראמן בפרט?
"לפרגן להן יותר. תמיד המיקוד בתחרויות הוא על הגברים. מדברים עליהם לפני ומראיינים אותם יותר. בואו ותנו לנשים מיקוד מעבר לפינה קטנה. שימו עליהן דגש. צריך לפרגן להן ונשים צריכות להאמין בעצמן שהן יכולות".
