דיאטה לפי סוג הדם, דיאטת מיצים, 'ניקוי רעלים', דיאטת אשכוליות, נטול גלוטן ועוד… זוהי רק רשימה חלקית ממספר רב של דיאטות שונות שחלקן, אגב, מוכרות כבר עשרות שנים. באופן פרדוקסלי, מסתבר, שככל שהדיאטה קיצונית יותר (או גם לעיתים אם השם שלה כולל מילים ו/או מושגים באנגלית), רבבות אנשים מתפתים לנסות אותה.

העצוב, ללא ספק, הינו שלרוב מדובר בפגיעה באיכות החיים בשל ההגבלות התזונתיות, שלא קלות בכלל ולא בטוח שמומלצות. ברם, למרבית האנשים יחול קושי לאמץ וליישם אותן לאורך זמן. וכך, לאחר תקופה מסוימת, רבים נשברים ומפסיקים את הדיאטה וחוזרים לאכילה רגילה ומסגלים לעצמם עוד ניסיון (כושל) בדרך למטרה.

דיאטות, נציין, מצריכות התמדה, כוח רצון ושינוי התנהגותי לא פשוט וההצלחה נמדדת, בין השאר, בשמירה על המשקל החדש לתקופה של שנים ובד בבד – אימוץ אורח חיים בריא ונכון יותר.

להלן 5 דוגמאות של דיאטות ו/או הגבלות תזונתיות (מתוך עשרות שישנן) שאין, במרבית המקרים היגיון או המלצה לנהוג כך, למעט מקרים ספציפיים בהם מדובר על מצב בריאותי מסוים, או ייתכן כחלק מתהליך. ולעיתים, שינויים דרמטיים כאלה ואחרים עלולים גם להשפיע על המצב הבריאותי, עלייה באחוז השומן, ירידה במצב הרוח, דיכאון ועוד.

1. שתייה של כמויות מים גדולות משמעותית מהרצוי ביום על מנת להפחית את תחושת הרעב – ממש לא.
כמות הנוזלים המומלצת לאדם משתנה מאוד בין אנשים ותלויה רבות במשקל הגוף, מזג האוויר – חם/קר, הפעילות הגופנית המבוצעת (סוג, עצימות והיכן מבוצעת ועוד), התפריט היומי שייתכן מכיל לא מעט נוזלים גם כך, תרופות במידה והאדם נוטל וכדומה.

שתייה מופרזת יכולה אף להיות מסוכנת | צילום: Shutterstock

ההמלצות הן פחות או יותר – למבוגר: 35-30 מ״לֹ מים ביום לק"ג משקל גוף, וחשוב לזכור, שלאדם הממוצע שתיית מים גדולה מהרצוי לא נכונה מבחינה פיזיולוגית. אזי, כמויות מים כה גדולות עלולות להוביל להיפונתרמיה (מצב בו יורדת רמת הנתרן שנמדדת בדם, כלומר חוסר יחסי של נתרן לעומת המים, זאת כשיש עודף של מים ואילו רמת המלחים תקינה) וען להפרעות מינרלים בגוף, שיובילו אפילו עד הפרעות עיצביות/קוגנטיביות/קרדיאליות לא רצויות. ללא קשר, נציין גם ששתייה כה רבה מהמומלץ מעלה משמעותית את כמות השתן, שלעיתים, עשוי גם להפריע לשגרת היום יום הרגילה בשל תדירות השתנה יומית רבה במיוחד.

2. דיאטה נטולת גלוטן – דיאטה זו אינה נחוצה לאנשים שאין אצלם כל בעיה עם עיכול של חלבון הגלוטן שבחיטה. הדבר אקוטי יותר בילדים, שמאמצים דיאטה זו ללא סיבה, ועלולות להיות לכך השלכות שליליות על תהליכים פיזיולוגיים וגדילה. בנוסף, במוצרים ללא גלוטן המבחר הינו קטן מהותית לעומת אלה עם הגלוטן, המחירים לרוב יקרים וגם זאת משפיע על איכות החיים באופן כללי.

3. 'ניקוי רעלים' – טרנד נפוץ במיוחד ושכיח אצל המטפלים השונים ברפואה המשלימה. קיימות שיטות שונות, אך הלכה למעשה, אין סיבה בריאותית, השפעה טובה יותר על ירידה במשקל וכדומה. מה גם, שמדובר על הגבלות לא פשוטות מבחינה תזונתית בתקופה הזו. לגוף יש מנקי רעלים יעילים משלו כמו הכבד והכליות, ואינו נדרש למניפולציות לא מוכחות מדעית ולעיתים אף מסוכנות רפואית או תזונתית.

4. דיאטה ללא פחמימות וסוכרים –אזי, מגדירים את הפחמימות כ'אויב' ולכן בדיאטות אלו לא צורכים אותן כמעט כלל. לא רק, אותם "מטיפי תזונה" משמיצים מאוד את הפחמימות ושלל מטפורות נבנו סביבן וההשפעות השליליות, לכאורה, הכרוך בצריכתן. העובדות – חשוב מאוד לצרוך פחמימות על בסיס קבוע והן מקור האנרגיה העיקרי והזמין ביותר שלנו ומהווים חלק מהתהליך של בניית מערכות הגוף השונות בין השאר המוח ועוד.

הפחמימות הן לא אויב | צילום: shutterstock

5. צום לסירוגין – מדובר על כך רבות בשנים האחרונות וכאן, ללא ספק, שיש הגיון מסוים מבחינה פיזיולוגית וגם מחקרים רבים בנושא הראו תוצאות טובות בהתייחס למטרות ספציפיות. אבל. מדובר בהגבלה לא פשוטה כלל ועיקר ולעיתים – מדובר על צום (לא לילה) של 8, עד 12 שעות ויותר. כך, שלחלק מהאנשים ייתכן שהדבר ריאלי ולאחרים – לא. מה גם, שהמלצה זו בעייתית בעת שמדובר בספורטאים/מתאמנים בהיקפים גדולים, או הסובלים מבעיות בריאותיות שונות ועוד. וגם אז, במידה ומאמצים גישה זו חשוב מאוד ליווי של איש מקצוע בתהליך.

6. דיאטה קטוגנית – מושתתת על צריכת שומנים רבה, חלבונים והורדה כמעט אבסולוטית של הפחמימות. גם לה יש תמיכה מדעית מסוימת, אך לא מוחלטת ומוטלת בספק. מלבד זאת, מצריכה עבודת הכנה של אוכל, והתארגנות מורכבת כדי באמת לעמוד בכללים הרצויים.

אם כך, אימוץ דיאטות ו/או הגבלות תזונתיות שונות, בחלק ניכר מהמקרים, אין כלל הצדקה, הגיון, ביסוס מחקרי וכדומה. הדבר כרוך, ייתכן, בהשפעה על אורח החיים שמשתנה, ההנאה והחוויה מהאוכל לסוגיו הרבים, תחושת רעב, או לחילופין (כפי שהוזכר לעיל) – שתייה מופרזת, צום של שעות ארוכות, התעסקות רבה (במקרים אלה ואחרים) בהכנת האוכל המתאים לשיטה/דרך, הוצאה כספית שעשויה להיות גבוהה (מוצרי מזון ספציפיים ו/או שימוש בתוספי תזונה מסוימים, ליווי אנשי מקצוע ועוד).

התייעצו עם איש מקצוע | צילום: Shutterstock

זכרו, שאין דיאטה נכונה או לא, וכנראה שאין דיאטה הטובה באופן מוחלט, ולכל אדם יתאים סוג שונה של מניפוליציה תזונתית. לכן, הכי חשוב להיות מסוגל להקפיד על הדיאטה ו'לנהל' איתה אורח חיים מסודר. חשוב לזכור, כי בירידה במשקל הגירעון הקלורי הינו הגורם המשפיע ביותר ויקבע בסופו של יום. לכן, בטרם עושים שינוי כזה או אחר נכון יהיה להתייעץ עם דיאטן קליני לגבי הנחיצות של התהליך בכלל והתאמת הדיאטה באופן אישי – בפרט.

הכותבים:
ד"ר איתי זיו (Ph.D) . עוסק בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר מעל 40 שנה.
מרצה בתחום אורח חיים בריא, ספורט, בריאות ועוד לקהל רחב ומקצועי.
מנהל קורסי הכשרה מתקדמים במרכז האקדמי לוינסקי – וינגייט. הוציא לאור את האנציקלופדיה "עוצמות חדשות, כושר במעגלי החיים", את הספרים: "במשקל הנכון, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת השילוב המנצח", "ילדים בריאים כדרך חיים", ו"מה אוכלים"?

מורן נחמני – MPH;MPE;EP-C(ACSM)
תזונאי קליני ופיזיולוג מאמץ, רכז ומרצה בכיר בהכשרת מדריכי כושר.
בעלים של המרכז האישי לכושר ותזונה חיפה.
בעל תואר שני בבריאות הציבור ובמדעי האימון הגופני. תואר ראשון במדעי התזונה.