הרוכב ג'ינו ברטלי החל לרכוב כמקצוען בשנות השלושים של המאה ה-20. כבר בשנת 1935 הוא היה מלך ההרים של הג'ירו ד'איטליה ב-1935 ובשנה שלאחר מכן ניצח בגרנד טור האיטלקי בפעם הראשונה ושוב היה מלך ההרים. הוא המשיך בהצלחות, שהציבו אותו כטוב ברוכבי דורו, עם עוד ניצחון בג'ירו (1937) וניצחון ראשון בטור דה פראנס ב-1938.
במקביל הוא גם ניצח מרוצים קלאסיים יוקרתיים כמילאנו-סן רמו והג'ירו די לומברדיה ועוד. מלחמת העולם השנייה עצרה את הקריירה המפוארת, אך לא קטעה אותה. לאחר המלחמה חזר ברטלי לנצח בג'ירו (1946) ושוב היה מלך ההרים ובשנת 1948 הוא השיג את ניצחונו השני בטור דה פראנס, עשר שנים לאחר הניצחון הראשון. שני ניצחונות, בטור דה פראנס, בפער של 10 שנים הוא הישג עליו לא חתום אף רוכב אחר בהיסטוריה ועליו צריך להוסיף את הניצחונות בג'ירו בהפרשים של יותר מעשר שנים.
לצד ההישגים הספורטיביים, פעל ברטלי בזמן מלחמת העולם השנייה על מנת להעביר בתוך שלדת אופניו מסמכים שהוחבאו, שמטרתם הייתה הצלת יהודים באיטליה. הוא שמר את סיפורו בסוד ולאחר מותו בשנת 2000, התגלה סיפורו דרך ילדיו ודרך אנשים שהציל, ובשנת 2013 הוכר ברטלי כחסיד אומות עולם ובדרך זו הוא הציל כ-800 יהודים איטלקים.
בשנים 1945-1943, בזמן מלחמת העולם השנייה, שימש ברטלי כשליח של מחתרת אסיזי שפעלה באזור טוסקנה להסתרת פליטים יהודים במנזרים, והברחתם לדרום איטליה שנשלטה בידי בעלות הברית. במסגרת אימוניו הספורטיביים, רכב ברטלי על אופניו והגיע לכל מקום מבלי לעורר חשד. הוא ניצל את המוניטין שיצא לו וסמך על כך שהמשטרה המקומית לא תעז לעצור אותו.
כאשר נודע על קיום קבוצת פליטים במנזר מסוים, נהג ברטלי לצאת לכיוון המנזר במסגרת אימוניו כשהוא לבוש בחולצה הנושאת את שמו במטרה שהדבר יסייע לזהותו כרוכב הנודע. הוא אסף צילומים של הפליטים מהמנזרים והביא אותם למעבדה באסיזי לשם שילובם בתעודות זהות מזויפות, והעביר באופן דומה את התעודות המוכנות לפליטים שבמנזרים. כל זאת, תחת עיניהן הפקוחות של משמרות המשטרה הפשיסטית הגלויה והסמויה והצבא הגרמני.
ג'ינו ברטלי ופאוסטו קופי | צילום: Unknown מתוך ויקיפדיה
המסמכים הוחבאו בשלדת האופניים, באוכף האופניים ובספר התפילות שנשא ברטלי האדוק. החיפושים, שנעשו לעתים בכליו במחסומי הדרכים, לא העלו דבר. בפעם אחת הוא נקרא לחקירה בווילה, שהייתה ידועה כמפקדה של המשטרה הפשיסטית, בה בוצעו עינויים והוצאות להורג. בחקירתו הוזהר שלא לקיים קשר עם המחתרת. לאחר חקירה זו שלח ברטלי את בני משפחתו למחבוא והמשיך בפעולותיו במחתרת. הוא אף מסר מידע על היערכות המשמרות הגרמנים לאורך דרך המילוט היחידה שנותרה לדרום, אך בסופו של דבר, נתפסו המבריחים שהשתמשו בה והדרך נסגרה. בעקבות דיווחיו החליטה המחתרת להפסיק את ניסיונות משלוח הפליטים לדרום המדינה.
מעשיו אלה של ברטלי פורסמו רק ב-2003, שלוש שנים לאחר מותו. ב-2008 ערכו מספר רוכבי אופניים איטלקים, בהם פאולו בטיני, מאוריציו פונדריסט וכדורגלן העבר פבריציו רבאנלי, מסע אופניים מפירנצה לאסיזי – הדרך אותה עשה ברטולי על אופניו בזמן המלחמה, לציון פעולתו האמיצה להצלת פליטים. בסוף 2010 התפרסמה עדותו של ניצול שואה ישראלי, שעל פיה הוסתרה משפחתו במרתף "וילה בנדינו" – ביתו של ברטלי בפירנצה, עד שחרור העיר על ידי בנות הברית.
בשנים האחרונות פועל בישראל ארגון "ברטלי – נוער בתנועה" הנושא את שמו של האיטלקי. מדובר למעשה בתנועת נוער על אופניים, שבהשראת סיפורו של ברטלי, משתמשת ברכיבת שטח ככלי להובלת שינוי חברתי. מאז פרוץ מלחמת חברות ברזל, פועל הארגון ביתר שאת גם למען הילדים המפונים מהעוטף ומהצפון, במטרה לסייע להם בזמנים הקשים.
התוצאות של ג'ינו ברטלי בטורים הגדולים חקוקות עד היום והנה הריכוז שלהם: 2 ניצחונות בטור דה פראנס, 3 ניצחונות בג'ירו ד'איטליה, 7 פעמים מנצח קטגורית ההרים של הג'ירו (שיא כל הזמנים), פעמיים מנצח קטגורית ההרים של הטור דה פראנס, 9 פעמים מנצח קטגורית ההרים של גרנד טור – שיא כל הזמנים, הרוכב הראשון בהיסטוריה שניצח בטור והיה גם מלך ההרים (פעמיים בהפרש של 10 שנים), 4 ניצחונות במילאנו – סן רמו, 3 ניצחונות בג'ירו די לומברדיה.
