איך משפיע אורח החיים המודרני על הרגלי הפעילות הגופנית של האדם? חלק א'
מאת:תומר גבע
ההתפתחות הטכנולוגית ב-40 השנים האחרונות השפיעה רבות על אורח חייו של האדם המודרני. אחת ההשפעות באה לידי ביטוי בהרגלי פעילות גופנית בלתי מספקים בשגרת החיים היומיומית בכלל והספורטיבית בפרט.
לפני כ-100 שנים האדם הממוצע היה פעיל גופנית כ-12 שעות בממוצע ביממה, ואילו כיום הוא נדרש להיות פעיל רק 1-2 שעות ביום ממוצע.
האדם המודרני מסתייע באמצעים מכאניים ממונעים (רכב, מעליות, מדרגות נעות) המאפשרים את הגעתו ממקום למקום ללא דרישה למאמץ פיזי. בנוסף, רוב העיסוקים של האדם המודרני מתאפיינים בישיבה ממושכת (איש היי-טק לעומת עובד האדמה דאז). גם הפעילות בשעות הפנאי, בתום יום העבודה ובכלל, היא בדרך כלל פעילות פאסיבית – ע"ע צפייה ממושכת בטלוויזיה.
מדגם נתונים ממדינות רבות (כולן מדינות רווחה) מגלה כי שיעור ההשתתפות האנושית בפעילות גופנית בשעות הפנאי בקרב אוכלוסיית המבוגרים (מעל גיל 18 ומעלה) נע בין 20%-50%. שיעור הלא פעילים, לשם השוואה, נע בין 50%-80% (קיימת תנועה מקבוצת הפעילים לקבוצת הלא פעילים, ולהפך).
סקר שנערך מטעם איגוד הספורט העממי בישראל ופורסם באוגוסט 2011, מצא שרק 52% מהאוכלוסייה הבוגרת (18+) בישובים יהודים עוסקים בפעילות ספורטיבית לפחות פעם בשבוע. הפעילות הספורטיבית הסדירה הפופולרית ביותר בקרב נשים וגברים היא הליכה.
הרמה האנרגטית הטבעית של האדם הולכת ויורדת, והיא יוצרת משבר אנרגיה בסביבות גיל 20. משבר אנרגיה זה משפיע לרעה על היקף הפעילות הגופנית וגם על כישוריו הגופניים של האדם (חוק שימור האנרגיה).
לאור זאת ולאור שינויים ביוכימיים ופסיכולוגיים במעגל החיים, עולה מספרם של הנמנעים מפעילות גופנית בקרב מבוגרים. במקביל עולה גם מספרם של הנמנעים מהתמדה בפעילות.
גוף האדם נועד ונולד לתנועה, ובריאותנו תלויה בכך. היעדר פעילות כחלק משגרת החיים היומיומית (עבודות גינה, עלייה במדרגות, טיול עם הכלב) ו/או פעילות גופנית ייעודית (ריצה, שחייה, רכיבה על אופניים, התעמלות בריאותית) מוגדר על ידי ארגוני הבריאות כגורם מוביל לתמותה שניתן למנוע אותו.
מחקרים אפידמיולגיים רבים תומכים בתיאוריה הגורסת שככל שהאדם עוסק יותר בפעילות גופנית – כך קטן שיעור התמותה בשל ליקויים במערכת הלב-ריאה. אורח חיים המתאפיין בחוסר פעילות גופנית מספקת מעלה את הסיכוי להיווצרותן של מחלות כרוניות (יתר לחץ דם, סוכרת, הפרעות בשומני הדם, מחלות לב ועוד) ולפגיעה במערכות הגוף השונות ובמכלול תפקודיו הגופניים כגון מערכות הלב, כלי הדם והנשימה, מערכת השרירים, המפרקים והיציבה, שינוי בהרכב רקמות הגוף (עלייה במסת השומן וירידה במסת השריר) וכדומה.
מהי בריאות חיובית
בריאותו של היחיד היא תוצאה של יחסי גומלין בין תורשה וסביבה. בריאות חיובית אינה רק מצב של היעדר מחלה (סימופולוס). בריאות חיובית קשורה ביכולת ליהנות מהחיים ולעמוד באתגרים. היא כוללת תפקוד פסיכולוגי תקין ובריאות גופנית.
התורשה מסבירה רק 30% מההבדלים בתכונות האנושיות הקשורות לבריאות (גובה, משקל, יציבה, השמנה). כלומר: 70% מההבדלים הם גורמים סביבתיים הניתנים להשפעה על ידי שינוי הרגלי התנהגות.
האמירה "נפש בריאה בגוף בריא" צופנת בחובה קריאה לפעילות גופנית סדירה. המונח פעילות גופנית מוגדר בספרות המקצועית כתנועה גופנית המופקת על ידי שרירי השלד, שתוצאותיה הן הוצאת אנרגיה. כל אדם מבצע פעילויות גופניות, אך כמות הפעילות שונה מאדם לאדם ותלויה במידה רבה בבחירה האישית.
המונח כושר גופני כולל מספר מרכיבים כמו גמישות, כוח, מהירות ושיווי משקל. פעילות גופנית מובנית ומתוכננת החוזרת על עצמה תביא לשיפור ולשימור מרכיב אחד או כמה ממרכיבי הכושר הגופני.
מרכיב הכושר הגופני הנחשב לחשוב ביותר והמקובל ביותר מבחינה בריאותית הוא סיבולת לב-ריאה או כושר אירובי. סיבולת לב-ריאה מוגדרת כיכולת להעביר כמות גדולה של חמצן שנשאף מהאוויר דרך האף או הפה, מאיברי הנשימה והריאות אל כל תאי הגוף. היכולת לבצע פעולות אלה היא מורכבת וקשורה לבריאות הריאות ולתהליך העברת החמצן.
העברת החמצן מתבצעת מהריאות לדם ומהדם לתאים. בתוך התאים מנוצל החמצן להפקת אנרגיה. פעולה זו מתאפשרת על ידי חמצון אבות המזון. לאנשים בעלי כושר אירובי יש יכולת להתמיד במאמצים פיזיים הנמשכים מעל 20 דקות.
מחקרים מראים כי קיים קשר בין פעילות גופנית לבין אריכות ימים. לפעילות גופנית סדירה וקיום אורח חיים בריא (תזונה נכונה, הימנעות מעישון, מצריכת כמויות מלח גדולות וממצבי לחץ) השפעות חיוביות רבות הבאות לידי ביטוי בהורדת רמת הסיכון להיווצרותן של מחלות כרוניות, בהאטת קצב תהליך הירידה הטבעית בתפקוד מערכות הגוף והכושר הגופני הכללי, בשמירה על הגמישות וחוזק השרירים שמונעים את הופעתם של כאבי גב תחתון ובעיות אורטופדיות אחרות, בשמירה על משקל גוף ומסת שומן תקינים התורמים להפחתת העומס על מערכות הלב כלי הדם הנשימה והתנועה, במניעת עייפות ועוד.
בנוסף להשפעות הפיזיולוגיות המתוארות לעיל, פעילות גופנית משפיעה גם על היבטים פסיכולוגיים. בסדרה של מחקרים שבחנו את הקשר בין פעילות גופנית לבין "תפקוד פסיכולוגי", הסתמן קשר מובהק בין פעילות גופנית לבין רווחה נפשית, תחושת אושר, ביטחון עצמי, הפחתת המתח הנפשי, הפחתת תחושת דיכאון וחרדה, שיפור בהרגלי השינה, שיפור במצב הרוח, שביעות רצון מהחיים ועוד. מכאן גוברת הדרישה לפעילות גופנית כחלק מאורח חיים בריא.
שימו לב !
"התכנים
המופיעים במאמר זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, אינם מהווים תחליף
לייעוץ רפואי, חוות דעת מקצועית, המלצה או תחליף להתייעצות עם מומחה"
המופיעים במאמר זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, אינם מהווים תחליף
לייעוץ רפואי, חוות דעת מקצועית, המלצה או תחליף להתייעצות עם מומחה"
תומר גבע
מאמן כושר אישי בגישת "חיים בעוצמה" B.Ed בחינוך גופני וספורט וינגייט
לדף העסק של תומר
