אחד ממרוצי האולטרה מרתון הקשים והמפורסמים בעולם, הספרטתלון, ייצא לדרך בשבת הקרובה, ומיטב רצות רצי האולטרה האמיצים מכל העולם ישאפו להשלים את המרחק ההיסטורי מהאקרופוליס באתונה לספרטה ולנשק את רגלו של לאונידס. כל זאת, תוך עמידה בזמני יעד (קאט-אוף) קשוחים במיוחד במהלך הדרך. שמונה רצים ורצות מישראל יהיו גם הם בין האמיצים שינסו להשלים את המרחק. רגע לפני, זמן להבין מהו בכלל הספרטתלון ולמה הוא כל כך קשה?
ההיסטוריה
בשנת 490 לפני הספירה, פלש אחשוורוש מלך פרס (כן כן, ההוא מפורים) ליוון. האגדה מספרת שהשליח פדיפידיס נשלח כל הדרך מאתונה לספרטה (מרחק של 246 ק"מ) כדי לספר ללאונידס המלך על הפלישה של הפרסים ולבקש סיוע. לפי האגדה, הוא הגיע אחרי יממה. ג'ון פואדן, קצין בחיל האוויר המלכותי של בריטניה והיסטוריון חובב ורץ למרחקים ארוכים, החליטו לצאת למסע בעקבות פדיפידיס, וכך נולד המרוץ.
שליו ברוש בסיום הספרטתלון מנשק את כף רגלו של לאונידס | צילום: ז'אן לביא
המרוץ
הספרטתלון ייערך השנה במהדורה ה-41 שלו, ובפעם הראשונה יזנק ביום שבת, כאשר בשנים קודמות הוא הוזנק בשישי האחרון של ספטמבר. המרוץ מתקיים משנת 1983 ברציפות (למעט שנת הקורונה 2020). הספרטתלון נחשב לאחד ממרוצי האולטרה-כביש הקשוחים בעולם. השילוב של המרחק 246 ק"מ (כמעט שישה מרתונים ברצף), הטמפרטורה הגבוהה יחסית כ-30 מעלות, ולא פחות מ-75 נקודות "קאט אוף" בדרך, כל אלו הופכים אותו לקשוח במיוחד. או כמו שאמר חבר המשלחת יניב שיינהורן: "אתם חייבים להיות שם בשביל להבין עד כמה זה קשה".
המורשת הישראלית
רצי האולטרה הישראלים "גילו" את המרוץ לפני 12 שנה והחלו להתאהב בו, אולי בשל התנאים הדומים המתקיימים בישראל באותה תקופה, מה שעוזר להם להתכונן בצורה טובה. הישראלי הראשון שזינק למרוץ היה אביב כפיף בשנת 2011, כאשר שנה לאחר מכן הגיע הישראלי הראשון שסיים את המרוץ ופגש את לאונידס – היה גלעד קראוז (לימים מייסד הספרטניון הישראלי), שמאז עשה זאת ארבע פעמים נוספות (חמש בסך הכל).
מי שמחזיק בשיא הישראלי מבחינת הזמן הוא אריאל רוזנפלד, שסיים 3 פעמיים, בהן גם תוצאה של 30 שעות ו-11 דקות, המהירה ביותר כחול-לבן. ואלה שמות מסיימי הספרטתלון לדורותיהם: גלעד קראוז, אריאל רוזנפלד, ניר עזיזה, חיים אייז, שליו ברוש, אורי לב, חיים מלכי, ליז מלכה, חגי סלע, אלירן חי, נינה רבר שפירא, סטס חלפסקי, חנן כהן, אסף שולמן, תמר שי.
יניב שיינהורן, אלי חיות וסטס חלפסקי שיזנקו השנה | צילום: פרטי
המשלחת הישראלית 2023
השנה תצא משלחת שמשלבת רצים ותיקים לצד רצים שירוצו בפעם הראשונה. שליו ברוש, רץ ותיק ומנוסה ומאמן אולטרה, יזנק בפעם הרביעית למרוץ (פעמיים מתוך השלוש הוא סיים בהצלחה). אם יסיים השנה, ייצמד לאריאל רוזנפלד במספר הסיומות. סטס חלפסקי, שהתאמן אצל שליו בשנה שעברה ואף סיים בהצלחה את המרוץ, ינסה לעשות זאת שוב השנה. יניב שיינהורן, שמחזיק בתואר אלוף ישראל ושיאן ישראל ל-100 מייל ו-100 ק"מ מהספרטניון, ינסה לסיים בפעם הראשונה, אחרי שבשנה שעברה הוא נאלץ לפרוש בק"מ ה-160.
סופי וקסלר תרוץ בספרטתלון בפעם הראשונה, כאשר קבעה קריטריון בינואר השנה, אך לסופי היכרות עם המרוץ כאשר ליוותה את אחיה חיים מלכי בשנת 2019. אם תצלח את המרוץ, יהיו סופי וחיים לבני המשפחה היחידים בישראל שסיימו שניהם את המרוץ. ניסיון כזה היה בשנה שעברה כאשר השולמנים, (הזוג הנשוי אסף ושמרית שולמן) זינקו בשנה שעברה יחד, אבל שמרית לא סיימה את המרוץ.
לתום שנברון זו תהיה התנסות שנייה, כאשר בשנה שעברה הוא נאלץ לפרוש. לתום היכרות מצויינת עם המרוץ כאשר הוא שימש כמלווה עוד פעמיים נוספות (לניר עזיזה ולשחר פילו). אלוף ישראל ב-100 מייל אשתקד אלי חיות, פנינה צדיקריו (שסיימה שנייה בחומת ברלין לפני כשנתיים) ורועי יהודה (מלווה בפינישרית ליז מלכה) יזנקו גם הם בפעם הראשונה וישלימו משלחת איכותית במיוחד.
חלק מחברי המשלחת הישראלית לספטרתלון 2023 בערב גיבוש | צילום: דגנית מקא קראוז
הסטטיסטיקה
עד היום 23 רצים ישראלים לקחו חלק בספרטתלון, 15 מתוכם סיימו את המרוץ – 65 אחוזים, נתון גבוה מאוד. בסה"כ 37 פעמים זינקו ישראלים וישראליות למרוץ הקשוח, ומהן 22 פעמים הגיעו לקו הסיום (כשחלק כמובן זינקו/סיימו יותר מפעם אחת). גם בנתון זה, 59 אחוזי הצלחה, המשלחת הישראלית מספקת מספרים גבוהים מהממוצע העולמי, שעומד על כ-40 אחוז. גלעד קראוז, שילווה את המשלחת פעם נוספת, אמר לפני הטיסה: "אני מאמין שקבוצה איכותית כזו השנה יכולה לשבור את הסטטיסטיקה". וכולנו נעמוד מאחוריהם ונאחל להם בהצלחה! עדכונים כאן בשוונג.
תודה מיוחדת לשליו ברוש ולדגנית וגלעד קראוז על הסיוע בנתונים ההיסטוריים בהכנת הכתבה
תמונות ומידע נוסף: לילך דוידזון
