מי הם אלו שאוכלים "בריא" ועדיין סובלים מתת-תזונה?

ד"ר איתי זיו ומורן נחמני במאמר בו הם מציפים את בעיית התת-תזונה, שלה השפעה מהותית על התפתחות האוכלוסייה, הגדילה והתפקוד הקוגניטיבי
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

העיסוק התמידי בבעיית ההשמנה וההתעסקות בעולם השפע שבו אנו חיים, לעתים גורם לחוסר תשומת לב ולבעיה חריפה במיוחד והנה "תת תזונה". מדובר על בעיה שכיחה ומשמעותית, יותר ממה שסבורים רבים בחברה ומקורה בתפריט תזונתי חסר רכיבי תזונה מסוימים, החשובים במיוחד לתזונה היומית שלנו או לתהליך גדילה של ילדים. לכך, השלכות מהותיות על תהליכי גדילה, התפתחות, תפקוד קוגניטיבי, נפשי ועוד.

האם אתם אוכלים בריא? | צילום: shutterstock

שתי האוכלוסיות הנמצאות בסיכון של תת תזונה הם אלו שנמצאות בקצוות – תינוקות וקשישים. תופעה זו יכולה להיות אקוטית וחמורה הרבה יותר מאשר אצל צעירים בריאים. אך מה קורה כאשר שני הפרמטרים הללו נפגשים עם השמנה ותת תזונה? זהו מצב פרדוקסלי ללא ספק, בו אנשים צורכים כמות מזון הגדולה יותר ממה שהם צריכים ועדיין סובלים מתת תזונה. עד לתקופה האחרונה לא היה בספרות המדעית עדויות לגבי מצבם התזונתי, ומידע מבוקר התחיל להופיע רק בשנים האחרונות, כתוצאה מריבוי ניתוחים בריאטריים. שם למעשה התברר כי לפני הניתוח היו חסרים להם ויטמין B6 ,B12 ,D וברזל.

כדי להסביר זאת, נבין, כי אנחנו חיים בסביבה מעודדת השמנה: חוסר פעילות גופנית, הקניית הרגלי אכילה לקויים, חוסר בחינוך תזונתי , תעשיית מזון העשירה במלח שומן וסוכר ועוד. במצב כזה, לא מפתיע, שאנשים בוחרים באוכל שמן, מתוק ועם עומס קלורי גבוה, אך לא מקבלים את אבות המזון החיוניים. באוכל מסוג זה אין בדרך כלל מספיק ויטמינים ומינרלים, השומנים שבו אינם בריאים והם לעתים קרובות מכילים כמות לא מספקת של חלבון בעל ערך ביולוגי גבוה.

יש לזכור, כי תפריט תזונתי מאוזן מאופיין באכילה מאוזנת של רכיבי המזון השונים. אם כך, בהחלט ייתכן שאכילה של מזונות שנחשבים "בריאים" (הדבר תלוי כמובן רבות בתפריט התזונתי הכולל ולא רק בצריכה של מזון זה או אחר) כמו: אוכל אורגני, זרעי צ'יה, כוסמת, קטניות, אצות ספירולינה, לחם כוסמין, אחרים ועוד חשובים לתזונה שלנו. כך שייתכן, שאדם האוכל מוצרי מזון אלה ואחרים על בסיס קבוע (בחלקם כלל אין שום מחקר שמוכיח שהנם בריאים יותר ממזונות אחרים או כי הסגולות המיוחסות להם אכן עושים את ההבדל ) עדיין עלול להיות מצוי בתת תזונה ובחוסרים שונים.

הגורמים לתת תזונה 

נציין שתת תזונה עשויה להיגרם בשל: ידע חסר לגבי התפריט התזונתי המותאם לאדם פר מצב גופני כללי, גיל, מצב בריאותי, צרכים מיוחדים (כגון: אישה בהריון, הנקה, תהליכי שיקום שונים ועוד) וכדומה. ההיבט הכלכלי שכיח במיוחד ומאופיין בקושי לרכוש מזונות בריאים יותר, בעיות אכילה שונות (כמו למשל, אצל קשישים) בשל מחלות מסוגים שונים, העדפה של רכיבי מזון מסוימים על פני אחרים חשובים לא פחות, מצבים של אנורקסיה או בולמיה, שמקורן בבעיות נפשיות המובילות להפרעות אכילה ברמות שונות, ידע חסר בהבנה של המזונות הנחוצים יותר/פחות לאדם באופן ספציפי, רצון עז להשיג מטרה מסוימת כגון: ירידה במשקל, היפרטרופיה שרירית, שינוי אסתטי ממשי ועוד.

מה תעדיפו לאכול? | צילום:shutterstock

דוגמאות להשפעה השלילית של תת תזונה במעגלי החיים של האדם

ילדים: מצב של תת תזונה עלול להיות אקוטי מכיוון שמדובר על פגיעה פוטנציאלית בתהליך הגדילה (גובה, עצם, הרכב גוף ועוד), הרעה אפשרית של הקוגניציה, תת משקל ועוד. ממחקרים עולה שבמדינות בהם ישנם ילדים רבים סובלים מתת תזונה, גובהם קטן יותר בהשוואה למדינות מפותחות בהן הילדים אוכלים בצורה מאוזנת ואיכותית יותר.

מצבי חולי או שיקום שונים: מנותחים בריאטריים, כוויות (אזי, יש צורך, למשל בצריכה רבה של חלבון וכמובן – תפריט מאוזן במיוחד), חולי סוכרת ובכלל הלוקים במחלות כרוניות ועוד.

סוגי אוכלוסיות בעלי צרכים מיוחדים: לרבות, בני הגיל השלישי, נשים בהריון ולאחר לידה, חיילים ,סטודנטים בתקופות מבחנים ועוד. אזי מדובר לדוגמה, אצל קשישים עלייה במספר הנפילות, הידלדלות גדולה יותר של העצם, ירידה במסת השריר (סרקופניה), ירידה במשקל, היארעות שברים ועוד.

מתאמנים ברמות שונות: תת תזונה במקרים אלה קשורה להתאוששות ירודה ממאמצים, עלייה פוטנציאלית במספר פציעות ואף – בחומרתן. האטת תהליכים אנבוליים ומנגד – זירוז של תהליכים קטבוליים (מפרקים). ברם, מצבים של אימון יתר שהנם שכיחים יותר (מצב שלילי) ועוד.

השפעה שלילית על תוחלת הבריאות: תפריט תזונתי הלוקה בחוסר משמעותי של רכיבי תזונה חשובים עלול להשפיע שלילית גם על תוחלת הבריאות. קרי, מספר השנים שהאדם בבריאות טובה, ללא מחלות ועם תפקוד טוב של מערכות שלד-שריר.
תלמידים וסטודנטים: מצב של תת תזונה עלול להשפיע על משימות קוגניטיביות שונות ולכך עשויות להיות השלכות על ההצלחה בלימודים ועוד…

עודף משקל או רזון: שניהם עשויים להיות קשורים למצב של תת תזונה כך שלרמת ה-BMI, לא בהכרח יש קשר לתזונה מאוזנת. כחלק מטרנדים תזונתיים כאלו או אחרים, דיאטות "סלבריטאים" וכדומה, עלולות לגרום לחוסר איזון. דוגמה מהותית במיוחד עשויה להיות מחסור בחלבון הנחוץ לקיום תהליכים חשובים במיוחד בגוף האדם. כך, שמחסור יומיומי קבוע של חלבון עשוי לפגוע ממש בתפקוד של האדם למרות שהנו אוכל מזון "בריאות" כזה או אחר ואף, סבור ייתכן, שהנו מאוזן מבחינת התזונה היומית. מה שכמובן לא בהכרח נכון. לכן, לאכול בריא, בחלק מהמקרים לא מבטיח כלל שהתפריט מאוזן ומותאם אישית לאדם.

ההיבט הכלכלי של מזון "בריאות"

רכישת מזון "בריאות" בעיקר, כרוך גם בהוצאה כספית לא מבוטלת כלל. מה גם שבחלק ניכר מהמקרים ייתכן שאין בכך צורך. חלק ממזונות 'הבריאים', לכאורה, כלל לא מסובסדים – מה שמביא לידי כך שעלותם גבוהה במיוחד. ניתן אגב, לציין כאנקדוטה מספר מקומות בעולם בהם חיים אנשים בעלי תוחלת החיים הארוכה ביותר (כגון: באי אוקינוואה ביפן, כפרים מסוימים בסרדיניה איטליה ועוד). בהם אוכלים מזון בסיסי, גולמי ולא מיוחד במינו ולא שותים מים מינרלים, והנה זהו פלא שתוחלת החיים וגם תוחלת הבריאות (מספר השנים שהאדם בבריאות טובה) – ארוכה במיוחד. זאת בנוסף לגורמים נוספים כגון: אמונה עמוקה, תמיכה רבה של בני משפחה וחברים ועוד.

אם כך, בטרם רוכשים "מזונות בריאות" שונים או תוספי מזון להשלמה של התפריט התזונתי, חשוב במיוחד להתייעץ עם איש מקצוע בתחום התזונה (דיאטן קליני) לשם התאמה אישית של התפריט, כך שלא יהיו בו חוסרים מבחינה תזונתית ובד בבד כמות קלוריות מאוזנת – לא מעט מדי ולא הרבה מדי. לכך השלכות מהותיות על המשתנים שהוזכרו לעיל כגון: שמירה על משקל הגוף או ירידה בו, שיפור תפקוד גופני בכלל, הפחתת אחוז השומן, שיפור יכולת ספורטיבית במקרים שהאדם עוסק בפעילות ספורטיבית על בסיס קבוע ועוד.


ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר מעל 35 שנה. מרצה בתחום אורח חיים בריא, ספורט, בריאות ועוד לקהל רחב ומקצועי. מנהל תחום חינוך והסברה בסוכנות למניעת סימום בספורט. מנהל קורסי הכשרה מתקדמים במכללה האקדמית בוינגייט

מורן נחמני (MPH;MPE;EP-C(ACSM | פיזיולוג מאמץ ורכז ומרצה בכיר בהכשרת מדרכי כושר במכון וינגייט.
בעלים של המרכז האישי לכושר ותזונה חיפה. בעל תואר שני בבריאות הציבור ובמדעי האימון הגופני וסטודנט למדעי התזונה ודוקטורנט במסלול לפיזיולוגיה

מקורות: מכון דוידסון



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"המטרה הכי גדולה שלי הייתה להיכנס למרוץ הזה מוכן מנטלית, רגוע יותר. ניסיתי פשוט לקחת את זה כהזדמנות לזרוח, ולא ללחוץ על עצמי יותר מדי", פטריק לאנגה משתף בהכנות שלו לאליפות העולם באיש ברזל בה ניצח.




מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג