שלומית שבתאי וגלעד שחם הם שני טריאתלטים מקבוצת גולדן TRI. היא בת 35, הוא בן 47. וחוץ מזה שהם מתאמנים יחד, הם גם בזוגיות. לכבוד יום ולנטיין, "חג האהבה" אם תרצו, ביקשנו משלומית לספר לנו קצת על הזוגיות שלהם, השילוב של הזוגיות עם הספורט והאם היא ממליצה על שילוב שכזה גם לאחרים
סיפור ההיכרות
"גלעד הצטרף לקבוצה לפני שנה, והמפגש הראשון בינינו נוצר במסע רכיבה של הקבוצה מראש הנקרה לאילת בארבעה ימים. ביום הראשון היינו שנינו חלק מהפלוטון, יחד עם עוד 3 רוכבות, והיינו יותר מהירים מהשאר. תפסנו פער על הקבוצה, ופשוט התנתקנו, כשסמכנו על גלעד שינווט. אחרי זמן מה הבנו שאנחנו לא בכיוון ופשוט הלכנו לאיבוד. יצרנו קשר עם המאמן והדרך עד לחיבור עלתה לנו ביוקר, בלא מעט עליות, וכל זה כשאנחנו רק באמצע הדרך של היום הראשון".
"זה היה משבר מאוד גדול, כשמגיעה עוד עלייה ועוד עלייה, ובשלב כלשהו אני כבר התפרקתי והתחלתי לבכות, ובעצם זה הזיכרון המשמעותי הראשון שיש לגלעד ממני. בסוף היום הזה ביקשתי לעבור לפלוטון אחר, וזו הייתה ההיכרות הראשונה שלנו. אחר כך כבר כחלק מהקבוצה דיברנו והכרנו ולפני שבעה חודשים הפכנו לזוג".
איך עובד השילוב של אימונים וזוגיות
"זה לגמרי משדרג את החוויה. יש עוד בן אדם יחד איתך, ואתם מחזיקים אחד את השני. כמו שבתחרות יש מישהו שבא ומעודד, אז לנו יש את זה בכל אימון. גם בימים שהאימון סבבה, וגם כשהוא קשה וקשוח וצריך את העידוד הזה תוך כדי. לדוגמה, אני לא שחיינית, מבחינתי כל קפיצה למים זה משבר. גלעד תמיד שם, מחכה, נותן לי את הזמן, ונשאר איתי עד שאני מתאקלמת. זה נהיה הרגל גם בתחרויות, לפני טריאתלון אשקלון לדוגמה, בו הוא לא התחרה, כששמעתי את תחזית הים ממש חטפתי התקף חרדה. התקשרתי אליו בלחץ הוא פשוט הרגיע אותי, יש לו את הדרך לפקס אותי".
"עוד דוגמה – היה בוקר אחד שהוא לא היה יכול לבוא לאימון ואני קמתי בבוקר בשקט בלי להעיר אותו, הלכתי לאוטו והוא לא הניע. גם ככה לא מאוד התחשק לי, תמיד מבאס להשאיר מישהו במיטה וללכת לאימון, אז חזרתי והתגנבתי למיטה, הרי יש לי תירוץ מספיק טוב. הוא מיד הרגיש, קם, התלבש והקפיץ אותי לאימון וגם החזיר אותי. בדרך אולי קצת קיללתי אותו, אבל בסוף ההרגשה שעשיתי את זה הייתה כזאת טובה שזה היה שווה את זה. אם היינו לבד, היו הרבה יותר אימונים שהיינו מוותרים. בגלל שהספורט הזה כל כך תובעני ולוקח כל כך הרבה שעות, זה לגמרי משדרג את זמן האיכות הזוגי. בזוגיות אחרת היינו מאבדים הרבה זמן משותף. זו גם תמיכה, גם זמן איכות וגם משהו ששנינו אוהבים. יש לנו זמן זוגי הרבה יותר ממה שיש להרבה זוגות אחרים".
יש תחרותיות ביניכם?
"לא, להפך, אנחנו מאוד דוחפים אחד את השני כל אחד להגיע למקסימום שלו. אנחנו גם לומדים זה מזו – יש דברים שהוא יותר חזק בהם, כמו השחייה והריצה, ויש דברים שהוא לומד ממני, כמו בעליות ברכיבה (אני אוהבת עליות והוא לא סובל את זה). זה מאוד משלים. כן יש את הצד הפחות טוב, כי אם מישהו נגיד נפצע (הוא היה תקופה פצוע לא מזמן), כן משהו בסוף מחלחל גם לצד השני והרבה יותר קשה לצאת לאימון בלעדיו. זה ממש משפיע אחד על השני".
חופשות זוגיות? תלוי את מי שואלים
"בזכות או בגלל החיבור בין הזוגיות לאימונים, יוצא שרוב החופשות המשותפות שלנו הן חופשות אימונים או תחרויות, גם אם רק אחד מאיתנו זקוק למחנה או מתחרה. למשל כשהיינו יחד בחופשה באילת, לקחתי איתי אופניים וקמתי בשש בבוקר לעלות את נטפים. גלעד לא ממש שש לרכוב את זה, אבל קם איתי והיה ברכב ליווי. הוא חיזק אותי לאורך האימון, והוא גם צלם אז הרווחתי בוק על הדרך כבונוס".
"גם בסימולציה לפני הישראמן הוא הצטרף כרכב ליווי ובצוות הלוגיסטי, וזה היה פשוט כיף שהיה לי בן זוג צמוד כאיש לוגיסטיקה. לי יש כישרון ללכת לאיבוד, אז הוא עזר לי לנווט חזרה כשהייתי צריכה. בריצה החלקתי על האספלט והמשכתי לרוץ פצועה עם חתכים. עם כל המשבר הזה, אחד הדברים שהחזיקו אותי זה שגלעד במרחק הקפצה, זה לגמרי דרבן אותי. בישראמן עצמו, הייתי אמורה להצטרף לשלשה והוא לא אמור היה להתחרות. בסוף הייתי חולה ולא התחריתי, כך שמצאנו את עצמנו עשר שעות בתחנת עידוד יחד על המסלול, עוזרים ותומכים ומרגישים את החוויה של הישראמן מזווית אחרת כיפית ומחזקת. זה היה הכי קרוב לחופשה זוגית שהיה לנו".
איך אתם חוגגים את הוולנטיין
"האמת, הולכים לישון מוקדם, כי למחרת על הבוקר יש לנו אימון ריצה של שעתיים, כי בשבוע הבא אנחנו רצים יחד חצי מרתון במרתון תל אביב. נעשה בהמשך השנה גם חצי איש ברזל בטאלין יחד ואנחנו מתכננים בדרך גם להתחרות כהכנה בטרי כינרת יחד. שנה הבאה לישראמן, אני אנסה לשכנע אותו גם לעשות איתי שוב. הבילויים שלנו המשותפים זה הספורט, אז גם בוולנטיינז יש בינינו הסכמה שהולכים לישון מוקדם".
היית ממליצה על השילוב בין זוגיות לאימונים גם לאחרים?
"חד משמעית. מי שמוצא את הזוגיות בתוך התחום הזה זה מושלם, ומי שלא, איכשהו זה משליך על הבית תמיד, ובני המשפחה הרבה פעמים מתחילים לעשות ספורט גם אם לא עשו קודם, אני רואה את זה בבית שלי עם הילדים. זוגיות הוא משאב התמיכה הכי משמעותי, אז כן, אני ממליצה. בכלל ממליצה על אימוני ספורט משותפים לזוג, זה ממד מאוד משמעותי ומחבר בקשר, בלי בכלל לדבר על השילוב ההורמונלי שקיים שם. מי שלא ניסה, לא יבין זאת, ממליצה בחום".