גם אחרי השיא העולמי המדהים שקבע אליוד קיפצ'וגה במרתון ברלין 2018 שאלת הסאב 2 בריצה ל-42.2 קילומטרים עדיין נותרה בגדר תעלומה. מצד אחד קיפצ'וגה הצליח לקצץ דקה ו-18 שניות משיא העולם הרשמי הקודם במרתון. מצד שני השיא הנוכחי הוא 2:01:39 שע' ובמונחים של מרתון למקצוענים, דקה ו-39 שניות זה פער משמעותי שנראה קשה מאוד להשגה.
לפחות לפי המחקר, כנראה שזה לא יהיה הוא. אליוד קיפצ'וגה | צילום מסך
עוד כתבות בנושא
אליוד קיפצ'וגה שבר את השיא העולמי במרתון
קיפצ'וגה היה קרוב לשעתיים על מסלול המרוצים במונזה
מארי קייטאני שברה את שיא העולם במרתון במרוץ לנשים בלבד
השבוע פורסם במגזין "רפואה ומדע בספורט ופעילות גופנית" מחקר שהגיע מאוסטרליה, ובו ניסו לחזות את השנה שבה יצליחו לשבור את מחסום השעתיים במרתון רשמי. כדי לעשות את זה, החוקרים ניתחו את הסטטיסטיקות של השיאים העולמיים לגברים ולנשים ב-60 השנים האחרונות.
המטרה של החוקרים שביצעו ניתוחים סטטיסטיים וחישובים שונים, היתה לחזות מתי ירדו לראשונה משעתיים במרתון ומתי נשים ירדו לראשונה מזמן של 2:10 שע'. יש להזכיר שהשיא העולמי לנשים של פולה רדקליף עומד כיום על 2:15:25 שע' ומחזיק מעמד משנת 2003.
לפי תוצאות המחקר, קיים סיכוי של 10 אחוזים שגברים ירדו משעתיים לפני חודש מאי בשנת 2032. לפי המחקר, מי שמפנטז לראות את זה קורה לפני כן צריך להבין שהסיכויים לכך הם נמוכים, וכך למשל הסיכוי שזה יקרה עד 2024 הוא 5 אחוזים.
עורכי המחקר ציינו שיש סיכוי יותר גבוה שמישהו יצליח לרדת משעתיים במסגרת פרוייקט דומה לזה של BREAKING 2 של "נייקי" ואליוד קיפצ'וגה, אבל צריך לזכור שבמקרה זה מדובר בריצה ל-42.2 קילומטרים שלא עומדת בסטנדרטים של התאחדות האתלטיקה הבינלאומית לריצת מרתון רשמית.
במחקר עצמו מציינים שהמרחק כיום בין היכולת של קיפצ'וגה לבין ריצת מרתון בפחות משעתיים הוא גדול מאוד, וההוכחה היא העובדה שתוך כדי הריצה שבה הוא שבר את שיא העולם, הוא רץ במשך 99 שניות בלבד בקצב שהיה מביא אותו למרתון בפחות משעתיים.
המסקנה של החוקרים היא שככל שרצי המרתון נהיים מהירים יותר, כך מגמת השיפור קטנה. כך למשל בשנות החמישים קצב השיפור של השיא העולמי במרתון היה 30 שניות בכל 11 חודשים. בעשור הנוכחי זה עומד בממוצע על 30 שניות לכל 6 שנים.
אצל הנשים זה דווקא הפוך לגמרי, כי לפי המחקר הזה נשים כבר היו אמורות לרוץ מהר יותר משעתיים ו-10 דקות כבר ב-1996, אבל 23 שנים לאחר מכן השיא עדיין איטי מזה ביותר מחמש דקות וגם אין אף רצה שמתקרבת
כיום לאותה תוצאה של פולה רדקליף.
עורך המחקר סיימון אנגוס הסביר: "בעוד שאצל הגברים כולם עוסקים כל הזמן בשאלת הסאב 2, אין ממש שוויון בין זה לבין מה שקורה אצל הנשים ולא מצפים מהן ליותר מדי. אני מאוד מקווה שהמחקר הזה יעורר את העניין הזה בקרב רצות המרתון המקצועניות".
אולי צריך לתת לה יותר סיבות לרוץ מהר. מארי קייטאני | צילום מסך
עוד דבר שחשוב להזכיר כשמדובר במחקר שבדק ריצות מרתון בעשורים קודמים, הוא שקשה לעשות השוואה עם תקופות שבהן אולי המדידה לא היתה כל כך מדויקת כמו היום, ושיטות האימון, התזונה והציוד היו בוודאות פחות טובים ממה שקיים בעידן הנוכחי.
אל כל המידע הזה נוסיף עוד שני דברים שאמר רנאטו קאנובה, אחד מבכירי מאמני המרתון בעולם, בהרצאתו בארץ. הראשון, לפי קאנובה, הוא שמדענים לא מבינים כלום כשמדובר בריצה למרחקים ארוכים. השני הוא שאם כיום מרתוניסטים מצליחים לרוץ מרתון בדופק שהוא 96 אחוז מהדופק שלהם בחצי מרתון, אז המטרה הבאה של המאמנים של רצי העלית היא להביא אותם ליכולת של ריצת מרתון בדופק של 97 אחוז לעומת חצי המרחק. כך הוא רואה את הדברים ואולי לפי זה צריך לעשות את החישובים. העניין הוא שקשה למצוא תוצאות רשמיות של אליוד קיפצ'וגה בחצי מרתון מהתקופה האחרונה…
