שנים אמרו לנו
שזה לא טוב, שזה פוגע בבריאות, רע לשיניים, גורם להשמנה – מה לא. מחקרים
חדשים מעלים שהכל כנראה הפוך: כן טוב לבריאות, טוב במיוחד להתאוששות אחרי
מאמץ גופני ואימונים – ואפילו משפר ביצועים. סערה בכוס קקאו?
מאת:יעל דרור
השוקו הוא אחד מהמשקאות שמלווים אותנו עוד מהילדות. ואני מכירה גם לא מעט
מבוגרים שעדיין מכורים. למרות זאת, עד לא מזמן הכפישו את שמו ברבים, קראו
לו בשמות גנאי, אמרו שהוא פוגע בבריאות, מונע את ספיגת הסידן בגוף, מקלקל
את השיניים – וכמובן עלול לגרום להשמנה.
אז אם גם אתם נמלאים
תחושת אשמה כבדה עם כל כוס שוקו – לא עוד. מחקרים חדשים מחזירים לשוקו את
הכבוד האבוד (חם או קר – לא משנה, העיקר שיהיו בו הרבה קקאו איכותי וחלב).
ולפי ממצאיהם של כמה מחקרים, הוא בריא אפילו יותר מהיין והתה הירוק.
בעבר
לא התייחסו אל מאכלים שהכילו קקאו כמקור טוב לסידן בשל החשש שהקקאו
"מתחרה" עם הסידן ומונע את ספיגתו בגוף. הממצאים האחרונים מעידים שנכון,
הקקאו אמנם "מתחרה" עם הסידן על אתר הספיגה במעי – אך בפועל ההפרעה קטנה
מאוד, ברמה של שלושה עד חמישה אחוזים.
מה זה אומר? שאם בכוס שוקו
המכילה 200 מיליליטרים חלב, יש 200 מיליגרם סידן. הגוף יספוג בסופו של דבר
194-190 מיליגרם סידן. כלומר, הפרעת הקקאו לספיגה הינה קטנה ואף זניחה. זו
הסיבה, אגב, שמשלבים היום יותר קקאו גם בתרכובות המזון לתינוקות ופעוטות.
עשיר יותר בנוגדי־חמצון מיין ותה ירוק
כולם
יודעים כי לשתיית יין (במידה, במידה!) יש יתרונות בריאותיים רבים. היין
מסייע בהגנה על הלב, מוריד את הסיכון ללקות בשבץ מוחי ותורם לשמירה על כלי
דם גמישים ונמרצים לאורך החיים. חלק גדול מהיתרונות הבריאותיים האלה נובע
מהכמות הגבוהה של נוגדי־חמצון הנמצאים ביין. נוגדי־חמצון אלה שייכים לשתי
משפחות של חומרים: הפלבנואידים והפולי־פנולים, שהם פיטו־כימיקלים המגנים
על הגוף מפני פגיעה של רדיקלים חופשיים.
מחקרים מהשנים האחרונות
מעלים כי גם בתה – ובמיוחד בתה הירוק – יש כמות נכבדה של נוגדי־חמצון וכי
נוגדי־חמצון אלה מסוגלים לסייע בהגנה מפני התפתחות של גידולים סרטניים
ולפעול נגד דלקות ובעיות בריאותיות רבות.
מחקר שהתפרסם ב-2003 מעלה
כי בכוס שוקו המבוסס על אבקת קקאו איכותית יש כמות גבוהה יותר של
נוגדי־חמצון מאשר בכוס יין, בכוס תה שחור ("תה רגיל") או בכוס תה ירוק.
מחקר נוסף, שהתפרסם ב-2006, מצא כי שתיית שוקו לאחר אימון גופני משפרת את
התאוששות הגוף. במחקר השתתפו רוכבי אופנים שהיו צריכים לבצע שלושה אימוני
אינטרוולים ב-70% מצריכת החמצן המרבית שלהם בשלושה ימים נפרדים.
צריכת
החמצן המרבית מבוטאת כאחוז מהיכולת המרבית של כל אחת ואחד. 70% צח"מ
משמעותו שבאימון באו לידי ביטוי 70% מהיכולת המקסימלית האישית של כל נבדק.
שעתיים
לאחר האימון הראשון קבלו הרוכבים שלושה סוגים של משקאות לשתייה: שוקו
מקקאו על בסיס חלב ועוד שני משקאות אחרים שהכילו את אותה כמות פחמימות כמו
השוקו, אך לא הכילו חלב או קקאו.
התוצאות העלו, באופן מובהק, כי
ההתאוששות לאחר האימונים היתה טובה יותר לאחר שתיית השוקו לעומת שני
המשקאות האחרים. ההבדלים באו לידי ביטוי במידת אפיסת הכוחות שדיווחו
הרוכבים לאחר האימונים, בדופק הממוצע וכמוכן בשיפור באימונים הבאים.
אז
האם לשוקו יתרונות בעבור אנשים המבצעים פעילות גופנית? התשובה היא במידה
רבה של ודאות "כן", אם כי שווה לסייג ולומר שבהחלט דרושים מחקרים נוספים
כדי לבדוק לעומק כיצד בדיוק משפיע השוקו לטובה על התאוששות לאחר אימונים.
ומה עם הסוכר?
ותרו
עליו, או צמצמו אותו מאוד! משקאות השוקו המוכנים מכילים יותר מדי סוכר
(ועלולים לעודד השמנה בצריכה מוגזמת) ופחות מדי אבקת קקאו איכותית.
אז
אל תיפלו בפח הזה. רוצים ליהנות מהיתרונות התזונתיים? תכינו לבד! עם אבקת
קקאו אמיתית ואיכותית וחלב חם (1% או 3%) ישר מהקרטון. בצורה זו, תוכלו
לשלוט בעצמכם על כמות הסוכר (או הסוכרזית) בלי לפגוע ביתרונות התזונתיים
של הקקאו. מלאו בקבוק ריק של מים מינרליים וקחו איתכם לחדר כושר, או לריצה.
יעל דרור היא דיאטנית קלינית- מנהלת מחלקת תזונה קלינית וספורט ב- מדיקס.