עונת 2023 בעולם האופניים, שהסתיימה בימים אלו, מסמנת גם את פרישתם של מספר רוכבים חשובים. כאלו שאי אפשר היה להתעלם מהם. נכון שמארק קוונדיש דחה את פרישתו בשנה, אבל גם בלעדיו הרשימה ארוכה. בחרתי מתוך הרשימה הזו שישה שמות בהם אתמקד.
פטר סגאן
הסלובקי שזכה שלוש פעמים בתואר אלוף העולם מסיים בגיל 33 קריירת כביש מרשימה וצבעונית. אחרי תצוגות שליטה מרשימות, ניצחונות במגוון תנאים שבע פעמים זוכה החולצה הירוקה בטור דה פראנס ויותר מהכל, הניצחון המפורסם בפריז-רובה עם הידוק ההדסט תוך כדי תנועה. אין ספק שמדובר באחד הרוכבים המלהיבים בהיסטוריה. סגאן הודיע כי הוא אמנם פורש ממרוצי הכביש, אולם בעונה הקרובה יהיה ממוקד ברכיבת אופני הרים, וזאת כדי לייצג את סולבקיה במשחקים האולימפיים בפריז 2024. בסבב אנחנו בכל מקרה נתגעגע אליו מאוד. (לכתבה על פרישתו של סגאן)
פטר סגאן עם החולצה הירוקה בטור דה פראנס | צילום: Shutterstock
אנמיק ואן ולוטן
בגיל 41, מי שהוגדרה כבר כרוכבת הגדולה בהיסטוריה, תולה את האופניים ונועלת קריירה מטורפת. עם 104 ניצחונות במרוצים, טריפל גרנד טורים באותה עונה (2022), ארבעה תארי אלופת העולם, זהב אולימפי ועוד שורת תארים שהם הרבה מעבר למה שניתן בכלל להבין, כולל עונה מדהימה כשהיא מגרדת את ה-40. אמנם עם חוסר חשיפה בשל היותה בת המין היפה (והחזק!), אך עם הערכה אדירה מכל מי שעוקב ומבין בתחום. (למי שפספס – הקדשנו לה גם כתבת פרידה משלה אחרי המרוץ האחרון שלה).
אנמיק ואן ולוטן | צילום: Granada, Wikimedia
רוהאן דניס
האוסטרלי שבעבר היה שם נרדף לניצחון במקצים נגד השעון, ואף זכה לרגע להתייחסות כיורש של פביאן קנצ'לארה, מסיים קריירה מרשימה עם 32 ניצחנות, רובם בנג"ש. הוא ניצח בקטעים בכל אחד מהגרנד טורים, פעמיים זכה בתואר אלוף העולם נגד השעון, והוסיף ניצחון בדירוג הכללי במרוץ הביתי שלו ה-Tour Down Under. בשנים האחרונות שימש בעיקר כפועל עבור מובילי קבוצה בטורים הגדולים, אם היה יכול היה כמובן נשאר למשחקים האולימפיים בפריז כדי להוסיף לסט את הזהב האולימפי (יש לו כסף מטוקיו). אלא שהוא כבר לא בשיא כושרו בנג"ש, ומשהבין שעוד עונה לא תקדם אותו יותר, הודיע על פרישה בגיל 33.
רוהאן דניס | צילום: Granada, Wikimedia
גרג ואן אוורמאט
הבלגי בעל קסדת הזהב גם הוא פורש בגיל 38. הוא אלוף אולימפי מריו, מנצח הפריז-רובה ועוד שורה של מרוצים, 42 ניצחנות בסה"כ בקריירה, בהם גם חולצת הנקודות בוולטה ו-2 קטעים בטור דה פראנס. הוא אחד מאלו שתמיד היו שם ואף פעם אי אפשר היה להתעלם מהם. הצד החלש שלו היה התקשורת, רוכב שלא פלירטט עם המדיה ולכן זכה לאהדה רק של מי שבאמת הבינו את האיכות והיכולת שלו. בעיניי אחד הקלאסיקנים הגדולים של העשור הראשון של המאה הנוכחית.
גרג ואן אוורמאט | צילום: Catherine Fegan-Kim, Wikimedia
לואיס לאון סנצ'ס
בגיל 39, הרוכבם הספרדי מסיים קריירה שלא כללה עשרות ניצחונות, אלא שבמקרה של סאנצ'ס מדובר ברוכב שונה, לא כוכב על, אלא דווקא כזה שתמיד טוב שנמצא בסביבה. רוכב שנמצא בבריחות ומנהל אותן, פועל חשוב עבור מובילי קבוצותו ואפילו ליד-אאוט לספרינטרים, וזאת לצד יכולת נגש טובה. יש לו גם ניצחון אחד בפריז-ניס בשנת 2009, טופ 10 בשני גרנד טורים ב-2010, תואר אלוף ספרד במרוצי כביש משנת 2021 ומספר תארי אלוף ספרד בנג"ש. בסופו של יום, הספרדי ייזכר כרוכב אהוב בדבוקה, וכזה שנתן הרבה לענף.
לואיס לאון סאנצ'ס בטור דה פראנס | צילום: Denismenchov08, wikimedia
טיבו פינו
לסיום, אי אפשר להתעלם מהצרפתי שפורש בגיל 33, עם 33 ניצחונות בקיירה. מי שסומן כאחת התקוות של הצרפתים למנצח מקומי בטור דה פראנס הצליח לרגש את הקהל ולהיות פייבוריט גם אם לא באמת. בדרך, הוא אחד מאלו שניצחו סטייג'ים בכל הגרנד טורים, ולא לשכוח את החולצה הכחולה בה זכה בג'ירו האחרון ב-2023. עם קצת מזל, יכול היה אולי להגשים את החלום הצרפתי, אלא שאיכשהו זה תמיד התפספס לו.
טיבו פינו | צילום: G.Garitan, Wikimedia
נציין כי בסך הכל הודיעו על פרישה השנה כ-50 רוכבים ורוכבות בסבב המקצועני. שמות נוספים הראויים לציון: מרתה בסטיאנלי, דריל אימפי, ספ ואן מארקה, נאסר בוהאני, יוס ואן אמדן ועוד.
