עם העלייה בתופעת ההשמנה גדלה העלייה בחדרי הכושר, חוגים, קבוצות ריצה ועוד. יחד עם זאת מקצוע כמו "מדריך כושר" הפכו למבוקש ויותר שכיח בשוק העבודה בקרב צעירים וגם כתחום שאליו עושים הסבה אנשי הייטק טק, פורשים מהצבא ואנשים שעשו שינוי בחייהם ורוצים לגרום שינוי לאחרים.
עוד כתבות בנושא
פעילות גופנית וקריאה מאריכים את תוחלת החיים
מי צריך בדיקת מאמץ לפני פעילות גופנית?
למה חשוב לשלוח את הילדים לחוג אתלטיקה קלה?
כמובן שעם תהליך זה גדלו מספר בתי הספר והמכללות המכשירים מאמנים ומדריכים בענפי כושר גופני שונים, חדרי כושר, פיטנס, בריאות ועוד. לזה מצטרפים יועצי בריאות למיניהם, תזונאים שעברו רק קורס או שניים בנושאי פעילות גופנית, ופיזיותרפיסטים שכחלק מהתעסקותם עובדים עם ספורט אך לא עשו הכשרה מעשית ועוד.
לצורך העניין עלינו להבין תחילה מה עובר על הסטודנט באותה הכשרה. ראשית כל יש לציין שתנאי הקבלה לקורס לכל המוסדות בישראל אינם דורשים נתונים מיוחדים אלא רק רצון, הבנה בתרגילים בסיסים בחדר הכושר וזיקה לתחום. כך שסטודנט שהתקבל לקורס הגדול באופן יחסי של מדריכי חדר כושר ילמד כ-180 שעות אקדמאיות של מדעי גוף האדם (אנטומיה, קניזיולוגיה, פיזיולוגיה, פעילות גופנית בבריאות וחולי, תזונת האדם ופציעות ספורט), כ-120 שעות של מדעי הכושר והאימון (תורת הכושר הגופני, תרגילים ושיטות אימון במכון הכושר, בניית תכניות אימון) ועוד 30-40 שעות לערך בהשתלמות של TRX אביזרים ועוד.
קורס בסיסי, אך מקנה כלים רבים למאמנים להדריך אנשים. כמובן שמנקודה זו יש צורך ללמוד עוד ולהעמיק בתחום שלמעשה הנו אינסופי. חשוב שמדריכים ומאמנים בתחומים השונים ירחיבו ידיעותיהם על בסיס קבוע כל עוד הם עוסקים בתחום וכך גם יתמקצעו בתחומים נלווים נוספים חשובים.
בשוק המדריכים הגדול נציין גם את המדריכים שהנם בעלי תארים מתקדמים כגון: תואר בחינוך גופני או לחילופין במדעי האימון הגופני או פיזיולוגיה של המאמץ הכוללים לימודים של מאות שעות נוספות של ידע תאורתי ומעשי בתחום. נציין שישנן הכשרות שונות נוספות לתתי ענפים בתחום הכושר.
לתכניות הלימוד מתווסף ניסיונו האישי של המתאמן בהדרכה והמקצוע שלו – דבר לא מבוטל וחשוב מאוד בתחום זה, אך בשנים האחרונות נראית תופעה מדאיגה הפוגעת בתחום ובמקצועיות הרבה. היא מאופיינת בכך שסטודנטים ואנשים "מן השורה" שעברו בעצמם תהליך כזה בתחום הפעילות הגופנית שלא בהכרח מקצועית תחרותית (ריצת מרתון, איש ברזל, פיתוח גוף תחרותי, או אף ירדו באופן משמעותי במשקל הגוף), ממתגים ומציגים את עצמם כמדריכים ומאמנים מהשורה הראשונה ומיד מתחילים לאמן אנשים ללא הכשרה או הסמכה כזאת או אחרת מעבר לזו הבסיסית.
בעידן זה השיווק הדיגיטלי הנו כמעט חזות הכל. עמודי האינטסגרם, פייסבוק וכדומה חשובים פי כמה, במרבית המקרים, מאשר המקצועיות על מנת להגיע ליותר אנשים שאותם ניתן לאמן או אף להיות סלב מן השורה. לא בהכרח הדבר מעיד על מקצועיות רבה והתמחות זו או אחרת של אותו מדריך כושר. הדבר אקוטי עוד יותר בתחום התזונה בו כל אחד יכול להרכיב תפריט תזונתי ולכן ישנם אלפי יועצי תזונה שבנו קהילות אפילו גדולות במיוחד, ומייעצים ובונים תפריטים בהיקפים גדולים במיוחד, וזאת ללא שום הכשרה בתחום (אפילו לא בסיסית בחלק מהמקרים).
הייעוץ נעשה על בסיס ניסיון אישי והצלחה להשגת מטרה זו או אחרת. לדוגמה, יעל (שם בדוי, מקרה אמיתי) שהנה מנותחת בריאטריית וירדה כ-80 ק"ג במשקל. היא אינה מדריכת כושר או דיאטנית אך היא מייעצת בעיקר לנשים על ירידה במשקל, בונה תפריט תזונתי דומה למה שהיא אימצה כשהייתה בתהליך השינוי הגופני ועוד.
אפקט דאנינג־קרוגר
מדובר על מקרים בהם אנשים עם ידע חסר בתחומים שונים מעריכים את יכולותיהם באופן משמעותי כגבוהות יותר מאשר הן באמת, וסובלים בשל כך מעליונות שגויה ולא ריאלית כלל. המצב האבסורדי הנו שאותם אנשי מקצוע שהנם בעלי ידע מעמיק ונרחב בתחום מסוים (לדוגמה בתחום האימון או בתחום הפרארפואי) עלולים להסיק בטעות כמובן, שלאחרים ישנה הבנה שווה/דומה או רבה יותר משלהם, וכך למעשה להעריך את עצמם בטעות באופן נמוך מערכם האמיתי. לכך עשויות להיות השלכות מהותיות בתחומים שונים הקשורים לקריירה, לביטחון העצמי וכדומה.
סיבה נוספת לתופעה הנה שאדם חסר השכלה רלוונטית כלל לא מודע להיקפו של התחום הרלוונטי ולכן עלול להעריך באופן רב ומשמעותי יותר את רמת ידיעותיו שהנה נמוכה. לעומת זאת, אדם בעל השכלה רחבה ומעמיקה בתחום מסוים ומודעות להיקפו הרחב של תחום זה, עלול להעריך בחסר את הידע שלו ביחס לגבולות הרחבים של התחום. מדובר על מצב פרדוקסלי בו אותו איש מקצוע בתחום זה או אחר הנו בתחושה חזקה שככל שלומדים יותר ומעמיקים בתחום מסוים הנך לומד שאתה יודע פחות, מה שגם עשוי להשפיע על התחושה שייתכן באמת שאינך יודע ומבין. למרות שבאופן יחסי לאחרים רמת הידע הנה גבוהה ומעמיקה מאוד. נצטט את החוקרים (דאנינג-קרוגר) בעבודתם המקורית שציינו את דבריו של צ'ארלס דארווין: "בורות מולידה ביטחון עצמי לעתים קרובות יותר מאשר ידע" (מתוך וקיפידיה).
בישראל אין חוק המצריך הסמכה כדי לאמן – דבר מדאיג בפני עצמו ומשאיר תחום פרוץ. על מנת להתקבל למקום עבודה מסודר כגון רשת חדרי כושר הדבר נדרש, אך כדי לאמן בחוץ, בבית או בסטודיו – אין כלל הכרח להיות עם תעודת הסמכה. כמובן שמומלץ שיהיה ביטוח על מנת שיהיה כיסוי לכל בעיה שיכולה להיות, ביטוח צד ג' ו/או גם אחריות מקצועית ועוד.
כמובן שגם לאוכלוסייה הרחבה יש חלק בחוסר מודעות לנושא ההכשרות והידע של המדריך. ולכן במרבית המקרים לא שואלים שאלות חשובות כגון:
1. היכן המדריך (או היועץ תזונה וכדומה) למד?
2. כמה שנים הוא עוסק בתחום?
3. אילו הכשרות נוספות עבר?
4. באיזו מידה הוא יודע ומכיר סוגי אימונים והנחיות רלבנטיות לאוכלוסיות כגון: גיל שלישי, חולי סוכרת או מחלה כרונית אחרת, מנותח בריאטרי ועוד?
5. האם עבר קורס עזרה ראשונה?
6. האם יש לו ביטוח צד ג' למקרה שתהיה פציעה וכדומה?
7. באיזה בית ספר למד?
8. האם הנו בעל רקע ספורטיבי כלשהו?
מכיוון ששאלות אלו לא עולות, ההתרשמות המהותית במקרים רבים היא על פי תמונות, סרטונים, או הצלחה אישית או דוגמאות שלעיתים מגובות בפוטושופ של תרגילים שלכאורה אותו מדריך מבצע (והוא לא…). בחלק מהמקרים מדובר על הטעיות שגויות לחלוטין בתחום התזונה או בתחום האימון – מה שכמובן עלול לפגוע גם בבריאות של המתאמן או מנגד להשפיע על אפקטיביות האימון ותהליך השינוי בכלל.
נציין שבספורט העממי רק קורס מדריכי חדר כושר נמצא תחת פיקוח מנהל הספורט (גוף ממשלתי). כך שבכל הקורסים האחרים וההכשרות אין פיקוח כלל. בקורסי מדריכים בספורט התחרותי יש פיקוח. קורסים כגון ענפי כדור למיניהם, התעמלות מסוגים שונים, אתלטיקה ועוד. באופן כללי מומלץ לבקש לראות תעודת הכשרה של אותו איש מקצוע או לפחות לשאול אותו לגביה. ניתן לשאול על משך ההכשרה, היכן נעשתה, האם קשורה לתחום הייעוץ או האימון שלו וכדומה. זאת על מנת להיות בטוחים שאותו איש מקצוע או יועץ הוא גם בעל רקע מוכח בתחום בו הנו מאמן או מייעץ.
נקודות לעתיד
יש להסדיר את תחום ענף הכושר בישראל ולבנות מערכת השתלמויות וריענון למאמנים ותיקים, מבחני הסמכה ורישיון וכמובן לאכוף את הנושא כמו כל מקצוע בריאותי אחר – מה שיביא לשינוי של התחום מקצה לקצה ואף יעלה את קרנו. זאת מכיוון שמדובר בבריאות של בני האדם ושיפור הכושר הגופני, שינוי הרכב הגוף וכדומה החשובים עד מאוד לשיפור איכות החיים, הפחתת גיל פיזיולוגי, שיפור ביכולת ספורטיבית ועוד.
ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר מעל 35 שנה. מרצה בתחום אורח חיים בריא, ספורט, בריאות ועוד לקהל רחב ומקצועי. מנהל תחום חינוך והסברה בסוכנות למניעת סימום בספורט.
מנהל קורסי הכשרה מתקדמים במכללה האקדמית בוינגייט
מורן נחמני – (MPH;MPE;EP-C(ACSM | פיזיולוג מאמץ ורכז ומרצה בכיר בהכשרת מדרכי כושר במכון וינגייט.
בעלים של המרכז האישי לכושר ותזונה חיפה. בעל תואר שני בבריאות הציבור ובמדעי האימון הגופני.סטודנט למדעי התזונה ודוקטורנט במסלול לפיזיולוגיה