אחד הדברים שיותר מפתיעים אנשים שרצים מרתון בפעם הראשונה, זה לגלות שיש רצים מנוסים יותר שבאים לעשות את אותו הדבר רק כדי לעזור לאחרים. מדובר ברצים, שברוב המקרים הם ספורטאים חובבים, שרצים מרתון בתפקיד ולרוב בהתנדבות ועם בלון שקשור אליהם. במקרים רבים הנטייה היא להסתכל עליהם ולחשוב "בשביל מה הם צריכים את זה?", אבל מסתבר שמכתיב קצב שעושה את העבודה שלו כמו שצריך יכול להרוויח מכל מרתון לא פחות מרץ שעומד בזמן המטרה שלו.

"גם בשביל בן אדם אחד שלא האמין, זה שווה את הכל". שרונה שלו מאייר בכנרת | צילום: באדיבות שרונה שלו מאייר

עוד כתבות בנושא 
כל מה שרציתם לדעת על המסלול של מרתון טבריה
לרוץ במרתון טבריה עם או נגד הרוח? 
תכנית תזונה למרתון ולחצי מרתון

במרתון טבריה שיתקיים ביום שישי יהיו 22 מכתיבי קצב רק במקצה המרתון עצמו (ועוד רבים בחצי מרתון וב-10 קילומטרים) שהתפקיד שלהם יהיה לעזור למשתתפים להגיע לזמני יעד החל מ-3 שעות ועד ל-5 שעות ו-30 דקות. במקרה של מרתון טבריה או של אליפויות ישראל אחרות כמו חצי מרתון עמק המעיינות, קוראים להם "הפייסרים של צלם הבית". מי שלקח על עצמו בהתנדבות בעבר את התפקיד של ניהול נושא מכתיבי הקצב היה עומר מנוס ז"ל. אחרי שהוא נפטר, המאמנות שרונה שלו מאייר ולורנס גורדון לקחו על עצמן את התפקיד והן עושות אותו באהבה גדולה.

"הרבה מאוד אנשים נעזרים במכתיבי קצב, אבל מבחינתי מספיק שבן אדם אחד בא אלייך בסוף ואומר לך שהוא בחיים לא היה מאמין שיצליח לעשות כזה דבר ויש לך חלק בזה, מבחינתי זה שווה את הכל. כשאתה נמצא שם בשביל הרצים, אתה מגלה על עצמך שאתה מסוגל לעשות דברים שלא חשבת כי זו מחויבות", אומרת שרונה שלו מאייר שמאמנת גם את קבוצת "אדרנלין" בגליל המערבי. אחרי שהחלה להתעסק ב"איסוף מכתיבי הקצב" לקראת מרתון טבריה ביחד עם לורנס גורדון שמאמנת את קבוצת "רצים עם לורנס" בנתניה, היא הבינה שמכתיב קצב טוב לא בהכרח צריך להיות הרץ הכי מהיר: "לא כולם מתאימים לזה. זה עניין חברתי קהילתי. בגלל זה יש לנו הרבה מאמנים, זה אנשים שצריכים לדעת להכיל, להיות קשובים לרצים, לקלוט מה נכון ומה לא נכון לבן אדם, מי עומד לעשות טעות".

מכתיב קצב טוב צריך להיות כמובן רץ מנוסה שמכיר היטב את המסלול שבו הוא יכתיב את הקצב, אבל גם איש שיחה שבמקרה הצורך יהיה גם סוג של פסיכולוג שמילה קטנה שלו תוכל אולי "לחלץ" אנשים ממשברים מנטליים. אריאל רוזנפלד שהוא מבכירי רצי האולטרה מרתון בארץ ומאמן הריצה של ZONE 3 בהחלט עונה להגדרות האלו, ומי שעוקב אחריו בין אם זה בתוצאות שלו ובין אם זה בטורים שהוא כותב – יודע שמדובר ברץ שאמנם עשה כבר שלוש פעמים אתגר מטורף כמו הספרטתלון אבל מצד שני ידוע כאדם מחושב מאוד ואחראי.

"פרסמתי פוסט בפייסבוק לקראת מרתון טבריה ומאז הרבה אנשים יצרו איתי קשר. זו לא פעם ראשונה שאני מכתיב קצב בטבריה ורוב האנשים פוגשים אותך בדרך כלל על קו הזינוק, אבל הפעם הרבה אנשים התקשרו ופנו אליי עם כל מיני שאלות", מספר רוזנפלד. בניגוד למכתיבי קצב אחרים שמבטיחים לרצים קצב קבוע ואחיד מהמטר הראשון ועד למטר האחרון, רוזנפלד מציע למי שיתלווה אליו הפעם לזמן מטרה של 3 שעות ו-30 דקות, להתחיל רגוע יותר.

תמיד מגיע בזמן. אריאל רוזנפלד | צילום: באדיבות אריאל רוזנפלד

"מה שאני עושה הפעם לא שונה ממה שאני עושה מכל מרתון שטוח אחר", אומר רוזנפלד, "זה אומר להתחיל יותר רגוע, ואז להיכנס לקצב בהדרגה". אם תרוצו אתו ותפרצו קדימה, הוא לא ינזוף בכם, כל אחד צריך לעשות את מה שהוא רואה לנכון, אבל חשוב שתקראו כבר מעכשיו את ההמלצות שלו בנושא הזה: "בדרך כלל הרוב נשארים איתי, אבל יש כאלה שפורצים קדימה או בגלל שאיזה חבר קרא להם, או בגלל שהעובדה שאני מתחיל את המרתון בקצב שהוא איטי בכ-15 שניות מהקצב המתוכנן, מקשה עליהם פסיכולוגית. אני יכול להגיד שבדרך כלל מה שקורה זה שאת אותם אנשים שבורחים קדימה אני עוקף יחד עם הדבוקה בין קילומטרים 28 ל-35, והם יסיימו כמה דקות אחרי".

מבחינתה של שרונה שלו מאייר הטקטיקה היא פשוטה יותר, וזה אומר לרוץ את כל המרתון על אותו הקצב. היא תכתיב השנה את הקצב לזמן יעד של 4 שעות. חשוב לציין כי גם לה, כמו לכל רץ מנוסה, זה אף פעם לא קל. בכל זאת מדובר בריצת מרתון ל-42.2 קילומטרים. "זו בדיוק הסיבה שלכל זמן מטרה יש לפחות שני מכתיבי קצב", היא אומרת, "תמיד מישהו יכול להיפצע. היה לנו גם מקרה של פייסר שהיה צריך להתפנות בדחיפות לשירותים. בסופו של דבר הוא הדביק את הרצים שלו, אבל בזמן שהוא לא היה, הרצים היו עם הפייסר השני".

הסיבה המרכזית לחשיבותם של מכתיבי הקצב היא העובדה הפשוטה שלרוב האנשים קשה מאוד לשמור על הקצב שיביא אותם לזמן המטרה שלהם, שאם הוא נקבע על ידי איש מקצוע אז אפשר לומר בוודאות שזהו הקצב ההגיוני שבו הם אמורים לרוץ. יש אנשים שמתקשים באופן כללי לשמור על קצב, יש אנשים שהאדרנלין מציף אותם ביום המרוץ ובדרך כלל הם מגלים שכדאי להם לרוץ עם פייסר אחרי חוויה ראשונה פחות מוצלחת, ויש אנשים שפשוט מבינים מראש שהם זקוקים לדמות אחראית שגם תנעים להם את הזמן, תדבר ותרגיע. בסופו של דבר מדובר בפרק זמן ארוך בין אם זה 3 שעות וחצי או 5. וחוץ מזה, מי שמכיר את עולם הריצה החובבני יודע שלא צריך להיות גאון או סטטיסטיקאי כדי להבין שרוב הרצים החובבים במרתון לא מחלקים את הקצבים שלהם לפי הספר ולכן לא מצליחים לרוץ בנגטיב ספליט, כלומר שהחצי שני מהיר יותר מהראשון.

"אני חושב שיש לא מעט רצים שקשה להם להבין את הרעיון של נגטיב ספליט, כי הם מרגישים שהם מפחדים לאבד את השניות האלו", אומר אריאל רוזנפלד ומוסיף: "אתה צריך להיות רץ מספיק מנוסה כדי להבין שאתה צריך את כל הרזרבות האלה ל-10 הקילומטרים האחרונים. לפעמים אנשים חושבים שההבדל בין קצב של 4:40 דק' לקילומטר ל-5:00 הוא לא כזה דרמטי, אבל בקילומטרים האחרונים כולם מרגישים את זה".

בסופו של דבר רוב האנשים זקוקים להכוונה בנושא הקצב. מרתון טבריה | צילום: עיריית טבריה

למי שמתכוון לרוץ במרתון טבריה בזמן של 3 שעות וחצי, אריאל רוזנפלד ממליץ על האסטרטגיה הבאה: "התכנית שלי היא קצב ממוצע של 4:58 דקות לקילומטר כדי לרדת מ-3 שעות וחצי. את 3 הקילומטרים הראשונים אני אעשה בקצב של בין 5:05-5:10 ואת כל הקילומטרים הבאים בקצב שבין 4:55-5:00. זה אומר שאין שום סיבה שרץ שרוצה זמן מטרה של 3:30 יעשה קילומטר מהיר יותר מקצב 4:55 בחצי הראשון של המרתון. מבחינתי זה גם בטוח לא יקרה".

ולמי שמתכוון לרוץ ב-4 שעות, ממליצה שרונה שלו מאייר: "אני רצה בקצב קבוע וגם אומרת לאנשים מראש שהם לא חייבים להיות איתי כל הזמן. אבל בסופו של דבר אני מוצאת את עצמי אוספת אנשים בדרך ומעודדת אותם. אני מדברת המון, האחוזים שלי טובים ובדרך כלל אני מגיעה לשער הסיום על השנייה. אני חושבת שהפייסר נמדד בנושא ההגעה בזמן, ואיך האנשים הרגישו תוך כדי הריצה ומה אתה נותן להם".