הג'ירו דה איטליה יוצא לדרך בשבת וצפוי לספק לנו הרבה דרמה, הרבה בלגאן ובתקווה קטעים שייכנסו לפנתאון. עד כה היו קרוב ל-2,100 קטעים בהיסטוריה של המרוץ הנהדר הזה, ולקראת המהדורה ה-107, בחרנו את עשרת הקטעים (ופרולוג אחד) הכי בלתי נשכחים בהיסטוריה של המרוץ.

פרולוג, 2005: פרידה קצרה ממלך האריות
יש דברים שכנראה אפשר למצוא רק באיטליה, כמו נג"ש באורך 1.15 ק"מ. האוסטרלי ברט לנקסטר זכה בניצחון הגדול בקריירה שלו תוך דקה ו-20 שניות – הקטע השני הכי קצר בהיסטוריה של הג'ירו. זאת בעיקר הייתה מסיבת פרידה ממריו צ'יפוליני. "מלך האריות" יצא אחרי הרוכב האחרון לרכיבת פרידה לילית במסלול של הקטע, לבוש מכף רגל ועד ראש בוורוד (כולל האופניים).

10. קטע 19, 2016: ראש בקיר
במשך כמה שנים סטיוון קרייסווייק היה אחד מטובי רוכבי הגרנד טורים. ב-2016 הוא היה בדרך להישג השיא שלו – זכייה בג'ירו. במשך 18 קטעים הוא שלט במרוץ ביד רמה. אבל הג'ירו לא נגמר עד שהוא לא נגמר. בירידה מהקול דל אניילו, כשהוא רוכב יחד עם שני יריביו לצמרת וינצ'נזו ניבאלי ואסטבן צ'אבס, קרייסווייק התנגש בעוצמה בצלע הר מושלג ופשוט התעופף באוויר. הוא ניסה באומץ להמשיך, אבל איבד כמעט חמש דקות ל"כריש", שיזכה בסוף בחולצה הוורודה. קרייסוויק, שרכב כמו אלוף במשך שבועיים וחצי, סיים בסוף רק במקום הרביעי.

9. קטע 14, 1978: לרכוב על המים
ונציה מוכרת יותר בזכות הגונדולות ופחות בזכות אופניים. אבל ב-1978 החליטו המארגנים לערוך נג"ש ממש בתוך העיר. איך מתגברים על התעלות והמדרגות? בונים רמפות וגשר צף ויוצרים קטע יוצא דופן. "השריף" פרנצ'סקו מוזר ניצח בקטע.

8. קטע 20, 2023: גאולה, הו גאולה
הג'ירו אשתקד לא סיפק יותר מדי מאבקים עזים בהרים, אבל בכל זאת העניק מנה דגושה של דרמה. לאחר 19 קטעים גריינט תומאס לבש את החולצה הוורודה והוביל ב-26 שניות על פני פרימוז' רוגליץ'. הסלובני לא נראה חד במהלך המרוץ, אבל בקטע הלפני אחרון, בנג"ש הררי קשה במיוחד, הצליח לקחת 40 שניות מתומאס, ולגרש, לפחות במעט, את השדים מהטור של 2020.

7. קטע 14, 1962: "הקטע הכי מזעזע בהיסטוריה"
מזג האוויר הקשה אילץ את המארגנים לקצר את הקטע ל-160 קילומטרים, וגם לצמצמו לחמש פסגות "בלבד". כשהרוכבים הגיעו לפאסו דוראן, מבול תנ"כי הפך את כבישי העפר לבוץ. ואז התחיל השלג. 56 רוכבים, מחצית מהדבוקה, לא יגיעו לקו הסיום בפאסו רולה. העיתונאי הרבי סקייס הגדיר זאת "הקטע הכי מזעזע בהיסטוריה של ענף האופניים". וינצ'נזו מקו ניצח בקטע. פרנקו בלממיון, שעצר בפונדק כדי להתחמם במשך 10 דקות, יסיים רק 4 דקות אחרי המנצח, בדרך לזכייה ראשונה מבין שתיים רצופות בחולצה הוורודה.

6. קטע 15, 1999: הפיראט הוורוד
שנה לאחר שהשיג דאבל ג'ירו-טור, מרקו פנטאני היה גיבור לאומי. פנטאנימאניה אחזה באיטליה. השיא היה בטיפוס לאורופה. הפיראט סבל מבעיה בשרשרת ונאלץ לעצור ולתקן את האופניים. הוא איבד זמן ליריביו הגדולים, אבל זה לא הטריד אותו. הוא רכב כמו קטר, ופחות משלושה קילומטרים לסיום, כשהדביק את יריבו הגדול לורן ז'אלבר, הוא כבר עקף 48 רוכבים. "אם לא הייתי זז הצידה הוא פשוט היה דורס אותי", אמר הצרפתי. שבוע לאחר מכן פנטאני נזרק מהמרוץ לאחר שבדמו נמצא אחוז גבוה מהמותר של המטוקריט.

5. קטע 19, 2018 : הסולו של פרום
לאחר שזכה בפעם הרביעית בטור דה פראנס, כריס פרום החליט לנסות דאבל ג'ירו-טור. זה לא הלך חלק. הוא התרסק ברכיבת אימון לפני הקטע הראשון בירושלים ואיבד זמן יקר בהרים. לפני קטע המלכה, הוא דורג במקום הרביעי, מעל לשלוש דקות מאחורי המוביל סיימון ייטס.

90 קילומטר לסיום, בטיפוס לפינסטרה, קבוצת סקיי החלה לרכוב בקצב רצחני וייטס נשבר. 80 קילומטר לסיום, באמצע העלייה וכשעוד שתי פסגות בהמשך, פרום החליט להמר על הכל ויצא למתקפה רצחנית. לאחר שעלה בקצב מסחרר, הוא ירד את ההר כמו משוגע, והמשיך להגדיל את הפער עד לקו הסיום ולחולצה הוורודה. נכון להיום, זה הניצחון האחרון של פרום, והמרשים מכולם.

4. קטע 12, 1968: מרקס כובש את ההר
בגיל 22, אדי מרקס עדין לא היה "הקניבל". אבל בעלייה האימתנית לטרה סימה די לברדו, האגדה החלה להתגבש. הוא הגיע למרגלות ההר בפיגור של כמעט 10 דקות מיריביו הגדולים, לאחר שסבל מבעיות מכניות. אבל הפיגור לא הרתיע אותו. גם לא הגשם, הברד והשלג. הוא ניצח את הקטע כשהוא פותח פער גדול על כל המתחרים. מרקס יזכה באותה שנה בחולצה הוורודה, בחולצת המטפסים ובקטגוריית הנקודות. הוא לא יפסיד גרנד טור במשך שבע שנים וינצח עשרות קטעים, אבל טען שזה היה היום הטוב ביותר שלו בהרים.

3. קטע 18, 1956: הקאמבק הגדול של מלאך ההרים
הרוכבים היו צריכים להתמודד עם 242 קילומטר וחמש פסגות מדורגות, וכל זה במזג אוויר קפוא, שלג, ברד, גשם ורוחות עזות. אחד אחד הם נפלו בצד הדרך. תרתי משמע. החולצה הוורודה, נינו דה פיליפס, פשוט נעצר בשלב מסוים עם האופניים והתמוטט.

כל זה לא הפריע ל"מלאך ההרים" שארלי גול. הוא התחיל את היום בפיגור של 16 דקות בדירוג הכללי, אבל מזג אוויר קשה תמיד היה הפורטה שלו. הוא ניצח את הקטע האפי בהפרש של כמעט שמונה דקות ועלה למקום הראשון בדירוג הכללי. המהפך הגדול בהיסטוריה.

רק 42 מתוך 83 רוכבים סיימו את הקטע. אחד מהם היה פיורנזו מגני, ששבר את עצם הבריח בקטע ה-12 והמשיך לרכוב עם פנימית גומי שנקשרה לידיות האופניים ואותה החזיק בפה כדי לשלוט באופניים. הוא סיים את המרוץ במקום השלישי.

2. קטע 17, 1949: מוביל אחד בודד
עוד לפני הג'ירו של 1949 פאוסטו קופי כבר הספיק לזכות פעמיים בג'ירו. אבל קטע 17 הפך אותו לאגדה. הוא התחיל את היום במקום השני בדירוג הכללי. לקראת הפסגה של הקול דה מדלן, הפסגה הראשונה מבין חמש באותו יום, הוא יצא למתקפת סולו של 192 קילומטר – הישג שלא נראה כמותו לפני או מאז.

קופי ניצח את הקטע בהפרש של 12 דקות על פני יריבו הגדול ג'ינו ברטאלי. באותה תקופה לא היו שידורי טלוויזיה חיים, והקטע הפך למיתוס בזכות שדר הרדיו מריו פרטי, שתיאר אותו כך: "יש מוביל אחד בודד, חולצתו לבנה וכחולה, ושמו פאוסטו קופי". ה"קמפיוניסימו" – אלוף האלופים – נולד.

1. קטע 14, 1988: היום שבו הגברים הקשוחים בכו
ה-5 ביוני 1988 היה אחד הימים קיצוניים ביותר שהג'ירו ידע אי פעם, וכנראה שגם לא נראה כמותו שוב. או כפי שהכותרת בגאזטו תיארה זאת ביום למחרת: "היום שבו הגברים הקשוחים בכו".

הבלגאן החל לפני תחילת הקטע. מזג האוויר באלפים האיטלקיים היה מחריד. השלג לא הפסיק לרדת והמארגנים לא ידעו מה לעשות. הקטע בוטל, קוצר, שונה. לבסוף הוחלט לדבוק במסלול המקורי. זמן קצר אחרי הזינוק, הרוכבים נעצרו במנהרה וסירבו להמשיך במחאה על התנאים. אבל המארגנים הבהירו שבתי המלון הבאים נמצאים בסוף הקטע בבורניו, והדרך היחידה להגיע לשם עברה דרך הפאסו די גאוויה.

רוב הקבוצות לא התכוננו בכלל לסיוט החורפי שעתיד לבוא. במהלך 20 הקילומטרים של הטיפוס, עם שיפועים של 15% וחלקים נרחבים לא סלולים, רוב הרוכבים לבשו בגדים קצרים. למזלו של אנדי המפסטן האמריקאי, המנהל הספורטיבי שלו מיהר לחנות סמוכה וקנה לו בגדים ארוכים.

המפסטן נטל את ההובלה בירידה מההר, אבל אריק ברוקניק ההולנדי עקף אותו לקראת הסיום. בסוף היום, לאחר שהפשיר, המפסטן לבש את החולה הוורודה. לראשונה בהיסטוריה רוכב מחוץ לאירופה זכה בגרנד טור.