פציעות ספורט מעסיקות כמעט כל ספורטאי פעיל, בין אם הוא חובבן או מקצוען. ספורטאים רבים אומנם חוששים מפציעות אך אינם עושים מספיק כדי להימנע מהן כמו תרגילי חיזוק ייעודיים ומתיחות. אחד מהחששות הגדולים של ספורטאים מפציעות הינה ההשבתה משגרת האימונים, ויתור על תחרויות ואובדן כושר. אם נדע כיצד נוצרות פציעות ונדע לזהות אותן בזמן, נוכל למזער ואף למנוע את הנזקים העתידיים של פציעה כזו או אחרת.
צילום: freepic
ישנם כאלו הטוענים כי ספורטאי פעיל יסבול בשלב כזה או אחר מפציעת ספורט. ישנם ספורטאים מעטים שפציעות חולפות לידם ואינן נוגעות בהם, אך רובם הגדול של הספורטאים הפעילים והתחרותיים, עלולים למצוא את עצמם סובלים מכאב שעלול בקלות להתדרדר לפציעה. "לרוב לא ניתן לזהות במדויק את רגע הפציעה או את הופעתה ולכן קשה מאוד למנוע את כל הפציעות אבל ייתכן ונוכל לסייע לעצמנו, גם אם לא לסכל לגמרי את הופעת הפציעה – אבל לפחות להוריד את הסיכוי להיפצע", מסביר לנו זאבי גורדון, "לעיתים יכול להיות ההבדל בין ריצה ששווה פודיום, שחייה בקצב הכי מהיר שאפשר או האפשרות לבצע פעילות גופנית לניקוי הראש אחרי העבודה, לבין גרירת פציעה לזמן רב ועמה תחושות תסכול או חוסר מסוגלות".
גורדון מדגיש כי ישנה חשיבות עליוני להתייחסות לכל כאב המופיע בזמן פעילות, "חוק חשוב שבל יעבור –לא להתעלם מכאב. במידה ומופיע כאב מסוים במהלך הפעילות הגופנית, הגוף מנסה לאותת לנו שאנחנו צריכים לשים לב לבעיה מסוימת ולכן כדאי לעצור ולבדוק" הוא מדגיש, "במהלך עבודתי אני נתקל בציבור נרחב של ספורטאים שמתאמנים כנגד הכאב גם אם במחיר של עיוות הגוף או פיצוי פיזי בזמן הפעילות רק כי הם פשוט לא מסוגלים לעצור. מבלי להיכנס לעולם המושגים הרפואי, הנזק הנגרם מתופעה זו עולה לאין ערוך על התועלת מהמשך האימון. חשוב להתייעץ עם איש מקצוע, פיזיותרפיסט או רופא ולהבין מה התהליך. לרוב מוצאים גם פעילות גופנית חילופית שתיתן מענה עד לחזרה לפעילות מלאה".
גורדון ממליץ על מספר טיפים לספורטאים שמומלץ לבצעם על בסיס שגרתי על מנת למזער את הסיכוי לפציעה:
• שמירה על תכנית אימונים תקינה ומותאמת אישית (רצוי כזאת שנבנתה על ידי איש מקצוע שמיומן לזה) המשלבת עלייה הדרגתית ומבוקרת בעומסים.
• מנוחה. חלק בלתי נפרד מכל תכנית אימון שהיא, לכל מתאמן או ספורטאי באשר הוא. אם זה ימי מנוחה קבועים המחושבים בלוח הזמנים או שינה נאותה.
• שימוש בעיסויים, משחות, מדרסים, חימום, קירור, לפי עצת הפיזיותרפיסט או הרופא כמובן על בסיס קבוע.
• תכנית כוח. שילוב של תרגילי כוח מגוונים שומרים על מסת שריר תקינה וחזקה, מסייעים להתאוששות מהירה ובעיקר מונעים פציעה של שריר כזה או אחר על רקע עומס יתר.
יצרנו עבורכם מדריך ובו שלוש פציעות נפוצות וכיצד אפשר להתמודד איתן:
ITB SYNDROME
פציעה שכיחה בציבור הרצים שמקורה ברצועה שמוצאה מהאגן ומתחברת לברך בצידה החיצוני. לרצועה זו תפקיד חשוב בייצוב האספקט החיצוני של הברך בזמן הריצה, בזמן כיפוף ויישור.
הפציעה נחשבת כפציעה הנגרמת משימוש יתר (עומס שמופעל על רקמה מסוימת לאורך זמן ולאט לאט גורם לפציעתה) ומיוחסת בעיקר לעלייה לא הדרגתית בנפח הריצות או במהירות.
מה הסימפטום?
כאב בצד החיצוני של הברך בזמן הריצה עצמה בעיקר ברגע נגיעת העקב בקרקע. ייתכן כאב גם בזמן כיפוף הברך בריצה וזאת בעקבות חיכוך הרצועה. הכאב הוא לרוב כזה שלא מאפשר המשך ריצה וכדאי מאוד לעצור ולהימנע מריצות בזמן המצאות הכאב.
איך מטפלים?
בפיזיותרפיה בעיקר נחזק את האספקט החיצוני של הירך והברך בדגש על נשיאת משקל (דומה לפונקציה שנעשית בזמן ריצה), נשחרר על ידי דיקור מערבי וטכניקות עיסוי את אותו חלק חיצוני של הירך והברך ונחזור בהדרגה לריצה, במסלולים מישוריים ובתכנית מותאמת אישית.
צילום: freepic
PLANTAR FASCIITIS ("דורבן")
פציעה שכיחה גם כן לא רק בציבור הרצים, אלא גם בקרב כאלה שאינם עוסקים בספורט.
מה הסימפטום?
כאב במרכז העקב בעיקר בדריכה. ייתכנו גם מקרים של כאבים המופיעים במקומות נוספים כגון מרכז כף הרגל, צד העקב, ועוד.
ההסבר לתופעה נעוץ ברקמת חיבור בשם plantar fascia שמקורה מן העקב ונמשכת עד לאצבעות. תפקידה העיקרי הוא תמיכה בקשת האורכית של כף הרגל בזמן הליכה, עמידה או ריצה ולעיתים יהיו מקרים בהם תתפתח דלקת עקב גירוי יתר של אותה רקמה. הסיבות לגירוי שונות ומגוונות וכוללות עומסים לא מדורגים, הנעלה לא מותאמת, השמנה, דלקת בגיד האכילס ועוד. ייתכן גם גירוי פנימי בעקבות שינוי גרמי במבנה עצם העקב הגורם לגירוי הרקמה.
איך מטפלים?
בפיזיותרפיה תבוצע אבחנה של מבנה כף הרגל, במידת הצורך יומלצו מדרסים ובטיפול מנואלי, שימוש בהדבקות של טייפ קינזיולוגי ובמקרים חמורים אף גלי הלם – ניתן להתגבר על הפציעה.
צריך לקחת בחשבון שפציעה כזאת לוקחת זמן עד חזרה מלאה לפעילות.
כאבים במפרק הכתף
בכוונה תחילה הכותרת במקרי פציעות כתף היא כללית מאוד. מספר הפציעות במפרק הכתף הוא גבוה וסוגי הפציעות במפרק זה מגוונות למדי. בכתף מספר דרגות החופש הגבוה מבין כל המפרקים בגוף. יחד עם מבנה אנטומי שיציבותו נמוכה על מנת לאפשר את דרגות החופש רבות, אנו מקבלים מספר רב של פציעות.
השכיחות שבהן הן פריקת כתף (עומס יתר– העמסת יתר חד פעמית משולבת באנרגיה גבוהה) שלעיתים מתלווה אליה קרע בלברום (מעטפת סחוסית למפרק המגנה עליו ומוסיפה אלמנט של יציבות) או שברים במפרק, דלקות חריפות של אחד מגידי הכתף (על רקע שימוש יתר), קרע בגיד ועוד.
אוכלוסיית היעד הם שחיינים או אנשים שעוסקים בענפי כדור כגון כדורסל, כדורעף, כדוריד, כדור מים ועוד. פציעות אקוטיות יכולות להיגרם גם מסקי עקב נפילות.
מה הסימפטום?
תלוי בסוג הפציעה, לרוב יתגלה כאב כבר במהלך אחת תנועות הכתף. לעיתים נראה הגבלה בטווחים (יד מושטת מעל הראש, יד מאחורי הגב) וחולשה.
איך מטפלים?
מפרק הכתף מגיב טוב לטיפולים ברוב המקרים. טכניקות פסיביות, פסיביות נעזרות ואקטיביות להשגת טווחים, ועבודה רבה על תרגילי ייצוב וחיזוק בתוספת תרגילי גמישות לכל חגורת הכתפיים – לרוב ישפרו את הכאבים.
