מתברר שלהיות גמיש זה לא תמיד חיובי: בואו ללמוד מהי גמישות יתר מפרקית ואיך אפשר לטפל בנזקים שהיא גורמת. אם אתם סובלים מתופעות כמו כאבי ברכיים, נקעים בקרסוליים, דלקות בגידים וכאבים בגב התחתון – ייתכן שאתם סובלים מגמישות יתר מפרקית
מאת:אלון פרסי
גמישות יתר מפרקית נגרמת עקב נטייה גנטית והיא עלולה לגרום למספר בעיות. חשוב לדעת: גמישות יתר מפרקית אינה דומה לגמישות שרירית, שמיטיבה עם הגוף ומאפשרת לנו להימנע מפציעות ולפתח כוח ועוצמה.
מה היא בעצם גמישות יתר מפרקית? מדובר במצב שבו הרצועות במפרקים שלנו גמישות יתר על המידה ואינן מייצבות כהלכה את המפרק. דבר זה גורם לתנועתיות יתר במפרקים, מה שגורם למפרק להימצא בטווחי תנועה המגבירים את פגיעותו. הדבר מעלה את הסיכויים לפציעות ולכאבים.
אנשים עם גמישות יתר מפרקית יכולים למשל להניע את האצבעות אחורנית מעבר לטווח הנורמאלי, ליישר את מפרק הברך והמרפק מעבר ליישור מלא ותנועות נוספות. לעיתים הגמישות נמצאת במפרק אחד בלבד ולפעמים ביותר. סטטיסטית, נשים סובלות יותר מגברים מגמישות יתר.
כדי לאבחן את גמישות היתר המפרקית מקובל לבצע מספר מבדקים ולנקד את כל אחד מהם עד לקבלת תוצאה סופית:
1. מי שסובל מגמישות יתר במרפקים (יישור יתר של המרפק) מקבל נקודה אחת לכל מרפק.
2. גמישות יתר בברכיים (זווית יישור מעבר ל- 0 מעלות) מעניקה גם היא נקודה אחת לכל מפרק.
3. גמישות יתר באצבע החמישית (הבאת האצבע אחורנית מעבר ל 90 מעלות) מעניקה גם היא נקודה אחת לכל אצבע.
4. אם הנבדק מסוגל להגיע עם האגודל לאמה הוא מקבל גם כן נקודה אחת לכל אצבע.
5. אם הנבדק מסוגל להגיע עם כל כפות הידיים אל הרצפה בברכיים ישרות הוא מקבל נקודה נוספת.
נבדק אשר מקבל מעל 5 נקודות מתוך התשע האפשריות סובל ככל הנראה מגמישות יתר מפרקית. במקרה שהנבדק לא מגיע לחמש נקודות אך עדיין סובל מהבעיה היא מכונה "תנועתיות יתר".
סיבות לגמישות יתר
גמישות יתר יכולה להיגרם ממספר סיבות. הסיבה הראשונה כאשר המשטחים המפרקיים לא מותאמים בצורה אופטימאלית ואז יכול להיווצר מצב של תנועת יתר. הדבר נקרא "ליקוי מפרקי". סיבה נוספת היא ליקוי ברקמות החיבור, הרצועות, הגידים והשרירים כתוצאה מייצור לא תקין של סיבי קולגן. קולגן הוא חומר סיבי המהווה מרכיב חשוב ברצועות וברקמות אחרות המייצבות את מפרקי הגוף השונים. ליקוי כזה ברצועות גורם גם ל"ליקוי בפרופריוספציה" כלומר בפידבק התחושתי מהמפרקים, השרירים והגידים אל המוח. הפידבק משמש את המוח כדי לדעת באילו זוויות נמצאים המפרקים וכך הוא יודע אילו שרירים להפעיל כדי להניע ולייצב את המפרק. כאשר הפידבק אינו מיוצב בצורה המיטבית הדבר עשוי לגרום לשחיקת סחוסים במפרקים שנושאים משקל כמו מפרק הקרסול, הברך והירך.
אז מה עושים?
בגוף שלנו יש שני סוגי מייצבים: דינמיים וסטטיים. הרצועות הם המייצבים הפסיביים ואילו השרירים הם המייצבים האקטיביים. שניהם חיוניים לנו באותה מידה. עם זאת, לנו יש אפשרות להשפיע רק על תפקודם של המייצבים הדינמיים, כלומר השרירים, בעוד שאת הרצועות לא ניתן לחזק. לפיכך, מה שניתן לעשות, כדי לשפר את הבעיות הנגרמות כתוצאה מגמישות יתר מפרקית, הוא להתמקד בחיזוק ותזמון עבודת השרירים.
מאוד חשוב להעצים את הפידבק התחושתי מהפריפריה (שרירים, גידים ורצועות) ע"מ שהמוח ידע באיזה זווית נמצאת הגפה ולפיכך המוח ידע אילו שרירים להפעיל ומתי וכל זאת שנוכל לשלוט על תנועת הגפיים וייצוב המפרקים בצורה יעילה ונכונה (אימון פרופריוספציה ושליטה עצבית-שרירית). שליטה נכונה בשרירים העוטפים את המפרק חשובה למניעת פציעות קל וחומר בשיקום ובהפחתת כאבים.
יש אפשרות לשים ברכייה במידה ויש חוסר יציבות בברכיים או לחילופין כאבי ברכיים אך להשתמש בברכייה רק זמן מועט ביום מכיוון שלאורך זמן הברכייה מחלישה את השרירים וכתוצאה מכך המפרק פחות יציב.
אין טיפול תרופתי לגמישות יתר אך יש טיפול תרופתי לסימפטומים. על פי רוב, התרופות המקובלות במקרים אלה הן משככי כאבים ואנטי-דלקתיים.
אפוסתרפיה – שיקום וטיפול בפציעות ספורט – כל הכתבות
אתר אפוסתרפיה – apostherapy
(צילום שער: Nevit Dilmen)
אלון פרסי
אלוף ישראל 3 שנים ברציפות ב400 מטרים משוכות בין השנים 1997-99. אפוסתרפיסט מומחה ספורט, פיזיותרפיסט BPT, AT
קישורים: רפואת ספורט,
