הטריאתלון הוא לא רק ענף ספורט יותר יקר ומסובך לוגיסטית מהרבה ענפי ספורט אחרים. בטריאתלון קשה מאוד לזהות את הכשרונות הגדולים בגיל צעיר, הרי קל מאוד לזהות ילד שהוא עילוי בשחייה או ילדה עם כישורים מאוד מתאימים לריצות למרחקים ארוכים או ספרינטים, אבל איך אפשר לזהות ילד עם פוטנציאל להפוך לטריאתלט ברמה גבוהה, כשרוב השחיינים, הרצים והרוכבים בכלל עסוקים בענפים שלהם?
באיזה ענף חשוב יותר לשלוט בטכניקה? | צילום: US NAVY
בשנים האחרונות יש פריחה במועדוני הטריאתלון בארץ ועבור הרבה ילדים זהו הענף הראשון שמשמש עבורם מסגרת ספורטיבית, אבל אם מסתכלים על הטריאתלטים הטובים בכל הזמנים, בין אם במרחק אולימפי או במרחק איש ברזל, כמעט כולם הגיעו במקור מענפי ספורט אחרים. אנחנו ניסינו לבדוק האם יש ענף ספורט מבין השלושה שמרכבים את הטריאתלון, שהוא יותר דומיננטי כענף "מקורי" של טריאתלטים ברמה גבוהה.
עוד כתבות בנושא
צפו בקליפ של טריאתלון הנשים בהרצליה
רון דרמון בריו 2016: "אני מאושר, זו הגשמת חלום"
הטריאתלטית הטובה בעולם למדה לרכוב רק לפני 4 שנים
עוד לפני שניגשנו לשאול את המומחים, שיטוט מהיר באינטרנט מלמד אותנו שיש ענף כזה, ומדובר בשחייה. פשוט צריך לקרוא על העבר של הטריאתלטים הטובים בעולם בכל המרחקים. חאבייר גומז הספרדי שזכה בסבב העולמי חמש פעמים היה בילדותו שחיין ושחקן כדורגל לפני שנכנס לטריאתלון בגיל 15, האחים אליסטר וג'ונתן בראונלי הם בנים של שחיינית שזרקה אותם למים בגיל מוקדם ולימדה אותם את כל היסודות, גוון יורגנסן שחתה במכללות וחלמה להיות שחיינית אולימפית לפני שגילתה את הטריאתלון.
גם בין אנשי הברזל הטובים אי פעם אפשר למצוא לא מעט שחיינים. מארק אלן שזכה שש פעמים באליפות העולם (וחוץ מזה גם באליפות העולם הראשונה בטריאתלון אולימפי) היה שחיין מצטיין במכללות, דייב סקוט שגם הוא זכה שש פעמים באליפות העולם היה שחיין ושחקן כדורמים. פולה ניובי פרייזר שזכתה 8 פעמים באליפות העולם גדלה בדרום אפריקה והיתה שחיינית תחרותית בגיל נוער, וכך גם כריסי וולינגטון הבריטית שזכתה 4 פעמים באליפות העולם. גם אם נסתכל על איש ואשת הברזל הטובים ביותר שהיו בישראל, גלעד רותם ונינה פקרמן, גם הם הגיעו לטריאתלון מהשחייה.
למה דווקא שחייה?
גם האחים רן ודן אלתרמן שהיו הטריאתלטים הדומיננטיים בארץ המשך יותר מעשור והיום עוסקים בעיקר באימון, החלו את דרכם בחוג שחייה לפני שנכנסו לטריאתלון בגיל 13, ובגיל 15 הוחלט לחזור ולשים אצלם דגש על אימוני שחייה אינטנסיביים. רן אלתרמן מסביר: "ברמות הגבוהות, רקע של שחייה אצל טריאתלטים הוא רקע מאוד גדול. הטריאתלון מתחיל בשחייה, ובגלל הנושא של הדראפטינג, אם אתה יוצא מהמים בפלוטון הראשון אתה מגדיל משמעותית את הסיכוי שלך לנצח ואתה יכול לעשות את זה רק אם אתה יוצא מהמים עם הראשונים. זה נכון שהיום יש הרבה טריאתלטים ברמה גבוהה שהגיעו מאתלטיקה, בעיקר בארצות הברית, אבל להרבה מהם יש בנוסף גם רקע של שחייה והרבה פעמים מחפשים את אותם ספורטאים עם הרקע של השחייה". נון סטנפורד, אלופת העולם בטריאתלון ב-2013, מתאימה להגדרה של אלתרמן. לפני שהגיעה לטריאתלון היא היתה ידועה בתור רצת שדה מצטיינת בבריטניה, אבל ברקע שלה כילדה ניתן למצוא לא מעט אימוני שחייה וזה מה שסלל את דרכה להיות כל כך טובה אפילו שנכנסה לטריאתלון אחרי גיל 20.
חלמה להיות שחיינית אולימפית. גוון יורגנסן | צילום: Frankie Fouganthin
"מהניסיון שלי גם כספורטאי וגם כמאמן, את היכולות הטכניות הגבוהות ביותר בטריאתלון צריך בשחייה, אחר כך בריצה ובסוף באופניים. אני לא אומר שאופניים זה פחות חשוב וצריך להתאמן המון ברכיבה, אבל הרבה יותר קל להשתפר באופניים מאשר בשחייה". אלתרמן מתכוון כמובן לרמות גבוהות של טריאתלון ולא לרמות בסיס, ומתכוון לזה שבאמת חלק גדול מהטריאתלטים הבכירים בעולם התמקצעו ברכיבה בגילאים מאוחרים מאוד. כך למשל גוון יורגנסן שעשתה את רק אחרי שסיימה ללמוד במכללות". אלתרמן מוסיף עוד סעיף חשוב שמחזק את העובדה שרבים מהטריאתלטים התחילו כשחיינים: "בשחייה קל מאוד לסמן את הספורטאים בגיל צעיר ולדעת מי יהיה טוב ומי לא. כך קורה שיש שחיינים בגילאי 14-15 שמחפשים ענף ספורט חדש ויותר קל להם להיכנס לטריאתלון. לנו יש את עדי אריאס שהשתתפה עכשיו באליפות אירופה, שהבאנו אותה מהשחייה. היא שחתה בבני הרצליה, אנחנו גם מתאמנים שם, וכשהיא החליטה לא להמשיך בשחייה היא ביקשה להיפגש איתי ואמרתי לה שבטריאתלון היא תצליח הרבה יותר".
המגמה בעולם משתנה
מאמן נבחרת ישראל בטריאתלון, אורי זילברמן, מסכים עם המסקנה שהגענו אליה, אבל יש לו מה לחדש בעניין. "זה נכון שכל השנים יותר טריאתלטים הגיעו מהשחייה כי יש הרבה הגיון בזה שאת השחייה הכי קשה ללמד בגיל מאוחר. לעומת זאת, היום יש מגמה חדשה כי דברים השתנו אחרי שהבינו שבשלב מסויים שחיינים מפתחים מבנה גוף כזה שהופך אותם להיות כבדים מדי כדי שאי פעם הם ירוצו מהר. כמובן שיש יוצאים מהכלל ושאפשר למוא שחיינים בני 18 עם מבנה מתאים, אבל הרבה מהם כבדים מדי ובגיל 14 לעומת זאת לא אמורה להיות בעיה עם מבנה הגוף". אגב, על דבר אחד אין בכלל מחלוקת. ברמות הגבוהות, טריאתלטם לא מגיעים מרקע של רכיבה על אופניים כי לרוכבים, באופן כללי, הרבה יותר קשה להתמקצע בשני הענפים האחרים לעומת השחיינים והרצים.
מבחינתו של זילברמן, הרעיון של איתור ספורטאים שמצטיינים בריצה עבור הטריאתלון הוא לא פחות טוב. "אני ממש לא פוסל את זה ומאמין ברצים כשרוניים שילמדו שחייה בשביל הטריאתלון כמו אמיתי יונה. יש כל מיני מגמות בעולם, הצרפתים למשל עדיין מחפשים בשחייה אבל האמריקאים עושים משהו אחר. יש להם מערכת של איתור כשרונות ויש להם מאגר אדיר, בעיקר של ספורטאיות בקולג'ים, ויש שם בנות שמגיעות מכל מיני ענפים ויש להם בסיס תנועתי או אירובי מספיק טוב כדי לעבור לטריאתלון".
רץ מוכשר מאוד שלמד שחייה בשביל הטריאתלון. אמיתי יונה | צילום: יאיר בן עמי
אז כאן בישראל הטריאתלטים הבכירים כיום החלו את דרכם בטריאתלון. כך רון דרמון שייצג אותנו במשחקים האולימפיים בריו או רן שגיב שסיים בסוף השבוע האחרון במקום השמיני באליפות אירופה לנוער בליסבון. ועדיין, חלק גדול מאותם טריאתלטים שמגיעים למועדונים השונים עושים זאת בעקבות הוריהם שעוסקים בעצמם בטריאתלון או בזכות שיווק טוב של המועדונים. העניין הוא שאם מסתכלים על מה שקורה בעולם, כל זה לא מספיק. במדינות הגדולות והמפותחות ביותר פועלות מערכות לאיתור מועמדים פוטנציאלים לטריאתלון ובדרך הזאת צמחו אלופי עולם כמו גוון יורגנסן. מתי זה יקרה אצלנו? שאלנו את אורי זילברמן.
"אנחנו מדברים על זה כל הזמן, גם דיברנו עם היחידה לספורט הישגי כי זה ברור שהספורט הישראלי חייב לייצר מערכת בין-ענפית שתנתב את הכשרונות למקום הנכון", אומר מאמן הנבחרת ומוסיף: "אבל גם אם יש שחיין בינוני שלא יהיה ברמה בינלאומית גבוהה, המאמן שלו לא ירצה להפסיד אותו לטובת הטריאתלון. חייבים לייצר מערכת שתנתב את הכשרונות למקומות הנכונים ובארץ זה בקושי קורה".
