מאת:גיא דוסה
הפעם כבר הגעתי מוכן עם חלוק ומשקפת אחרי אימון פרטני שניסה ליישם את לקחי הגיבושון, גדי חיכה לי בביקיני ולא יכולתי שלא לבזבז כמה דקות על איך עשית את זה? 30 קילו מה לא אכלת? אבל אצל הרזים תמיד יש תשובה מורכבת של "הדיאטנית נתנה לי לאכול מה שאני רוצה בארוחות קטנות" אף פעם לא הבנתי איך זה עובד, עוד שניה וכבר הייתי נבעט למים, נכנסתי רועד ושחיתי שתי בריכות חתירה להתחממות שגמרו לי את האוויר. גדי שאל אם אני יכול לדגמן כי הוא רוצה לצלם איך אני שוחה כיום לפני שאנחנו מתחילים, הכנסתי את הבטן ויצאתי לתחרות עם איאן תורפ, בריכה ועוד בריכה ואז הוא ביקש לצלם מתחת למים, יאללה ניתן עוד בריכה מסוגננת בחתירה, נקווה שאחר כך תהיה הפסקה כי אויר כבר לא נשאר לי.
התחלנו בסקייט שזו הטכניקה הבסיסית לציפה,
עוצרים את הנשימה ומתרכזים בציפה באמצעות חשיבה על חמש נקודות: גוף מתוח עם יד מושטת קדימה מבט על הרצפה, קודקוד הראש שולח קרן לייזר לקיר הנגדי בעוד האף שולח קרן לרצפה ומהפופיק יוצאת קרן לייזר לקיר האנכי שכן הגוף על הצד בעוד היד השניה נחה בסיקול על האיבר החשוב בגוף, נשמע פשוט? במשך 30 דקות הודגשתי על כל תנועה לא נכונה תוך דוגמאות מעולם הדיג ועד צורת הקאנו בתאילנד.
גיא דוסה – במפגן שחייה לפני ה-TI
פירוק התנועות לגורמים והריכוז הגבוה שאליו מגיעים בניסיון לבצע את התנועות נכון, שכן כל תנועה ניצפת ומתוקנות תוך כדי הציפה, מנתקות את המוח מכל חשיבה אחרת ולא מאפשרות לך לברוח למקומות אחרים ולי בלי עין הרע יש הרבה לאין לברוח, בשבוע שעבר מכרתי את הפרארי (התפטרתי) עזבתי בגלל חוסר איזון, אותו איזון שחסר לי עכשיו במים ולאט לאט חוזר אלי, עבדתי בשעות לא סבירות ובשישי שבת הייתי עסוק במה קורה ביום ראשון, מנותק מהסביבה- רק עבודה,עבודה, עבודה. "אני שלם עם ההחלטה" אני נוהג לשנן לעצמי מדי בוקר והאמת היא שזה נכון, רק שהמחשבות על העתיד שבדרך לא נותנות מנוח. אבל במים המציאות אחרת אנחנו בציפה וצריך להתרכז וכשממוקדים ומתקנים תוך כדי, זה עובד וגדי לא חסך במחמאות. למדתי שהניתוק והריכוז הגבוה משחרר ומאפשר. לקחתי איתי את התובנה הזו כצידה לתנועות הבאות.
"אפשר לעבור לזיפר"
ציין גדי ואני שמחתי שלצוף אני כבר יודע אבל איך מתקדמים? כאן כבר הוספנו את תנועת היד הנגדית שנגררת על המים ופותחת ריץ רץ עד לחץ וקשת ומחליפה את היד שבמים תוך היפוך הגוף לצד השני, האיש הביוני שולח קרני ליזר ואני מתקדם והכל בלי לנשום בהתחלה 3 חילופים עד לשמונה ותשע ועברתי בריכה שלמה – בעשר תנועות!!!! ובלי אויר…
בבריכה האחרונה תוך הכרזה שהשיעור נגמר כבר הצלחתי ממש להתנתק,
אי הנשימה והתנועות האיטיות יחסית עם הריכוז הגבוה הכוללת חשיבה על חדות כל תנועה בנפרד יצרה לי עולם שקט ורגוע. אני לומד כאן הרבה יותר משחיה אני לומד כאן דרך חיים אמרתי לעצמי תוך ספירת התנועות המוזרות שבצעתי בתחילת השיעור מול מסך המחשב, 30 תנועות לבריכה והכל במלחמה עם המים כמו עם החיים מחוץ למים, אני שוחה כמו שאני חי והגיע הזמן לשינוי.