מאת:יוחאי האס
תמיד תהיתי כשאנשים אומרים "טריאתלון מהיר" למה הם מתכוונים ? האם המתחרים באים יותר בכושר, או שהים יותר רגוע, או אולי יש פחות עליות.
אתמול בטריאתלון הבנתי – המרחקים רבותי, המרחקים. הם פשוט טיפה קצרים.
בכל טריאתלון, אני רגיל בבוקר לקפוץ לשיחים הקרובים (שהאיגוד שתל שנה לפני) חמוש בנייר טואלט ו….לעבודה.
אבל בקיסריה אין שיחים, יש שירותים באולם ספורט ושירותים מצוחצחים בשדות ים, מאד לא נוח.
את פנינו בשעות הבוקר המוקדמות תמיד מקדם הכרוז, מתדרך, מעדכן אם צריך, משתף אותנו במס' מתחרים, מעדכן זמנים, מוסיף מידע שעבר זמנו, מזניק, והכל במיקרופון שלו, מרוצה מהכוח שלו כמו האחיין שלי בן ה-8 שקיבל תת-מקלע צעצוע ליום ההולדת. אתמול הוא פשוט ירה לכל עבר.
אני מתכונן לכניסה למים חימום קצר וכניסה למים הגועשים לא לפני שוועדה בהרכב של 3 שופטים לפחות חורצת את גורלנו – להסתער על הגלים.
התחרות בקיסריה , ספינת הדגל של הטריאתלון הישראלי. עם גלים כמו של אתמול, אני לא מכיר הרבה ספינות שהיו שורדות, תודה לכם רבי – חובלים אריה לנדסמן ומני הרפז.
לשבור את הגלים – טריאתלט על רקע מים סוערים
כל תחרות למי שלא יודע , דורשת המון ארגון, תכנון מסלול , מתנדבים, סגירות משטרה, צוותי מסלול לכל ענף, בטיחות , פליירים, ארגון חסויות, ועוד ועוד ……אתמול התחרות הייתה מאד מושקעת. בסנדוויצ'ים, בחבל מסלול השחייה ובכיתוב על הגביעים קצת פחות.
תיאוריות שלמות, הרבה עופרת נשפכה על הדפים, מאמרים נכתבו על זווית ראיה של הספורטאי, שעדיין לא הסבנו את ליבנו אליה. שאלתם את עצמכם פעם מה המניע שלכם בתחרות? האם זה הרצון להצליח או שמא זה הפחד מהכישלון. טל רציבסקי מוכיחה שיש הרצון ובעיקר יכולת.
ישנם מספר חטאים בעולם שהאנושות לא סולחת, בגידה עם החברה של החבר הכי טוב, לבקש מסבא שנמצא על ערש דווי שיכניס אותך לצוואה במקום אחיך ו……..קיצורים בשחיה ודרפטינג באופניים, אתמול מהשניים האחרונים היה בשפע.
יובל חץ בפניה נרגשת בטקס, לכל התחמנים על הכביש, כנראה לא תעזור גם הפעם. מה שמריח כמו דרפטינג, נשמע כמו דרפטינג ונראה כמו דרפטינג, זה בטח לא ברווז באמבטיה. הי שופטים, הארגז 2×5 מעולם לא נראה קטן כל כך – להוריד את הסוררים מהכביש. Stop & go stop & stop כנראה יפתור את הבעיה.
את עינת- this is my way- שלו זה לא ממש מעניין, בדרך לנצחון בספרינט נוער.
את הנס של גיא קשת מעט מכירים, אם בכלל. לפני שנה וחצי בעת טיול בקולומביה נפל גיא ממצוק של 20 מטר, החילוץ נמשך 14 שעות ממעמקי הוואדי עד לביה"ח הקרוב, באלונקה מאולתרת, גיא נחבל קשה בכל חלקי גופו. הרופאים לא נתנו לו הרבה סיכוי.
לאחר כמה ניתוחים, הרבה טיפולים ופיזיותרפיה, חזר גיא להתאמן, אתמול הוא הוכיח יכולת מרשימה ותצוגת אופי נוספת, בדרך לזהב – ספרינט , ק.גיל.
כל טריאתלט מתחיל שעובר מהספרינט לאולימפי יודע ב 3 השנים האחרונות, טוב ככל שיהיה – אינטרוולים בסתר, אימונים הפוגות ב 2 בלילה , שחיה 4 ק"מ מהחוף בניסיון להפתיע את מתחריו, הוא את המיקום הסופי שלו מתחיל לספור מ 3 ,4 ,5 ,6 ………..
אתמול 1 ו 2 לא היו, אורי זילברמן ויוני דורון לקחו את ההזדמנות בעיקר בשתי רגליים.
רצים לשער הסיום
סרן ערן גרביה ז"ל, איש חיל הים, נפל במהלך תאונת אימונים ב 96' כאשר היה על מסוק דולפין. ערן לא נמצא עד היום. יום בשנה נערכת המשפחה וחברים, 30 מתנדבים ביום שלפני, 150 ביום התחרות, וכמובן רבים לחיסולה , מזמינים את משפחת הטריאתלון – אתמול 820 – להוקיר את פועלו, מפקדו שמספר את סיפורו, מנציחים את זכרו בתחרות טובה ומאורגנת. תודה לכם משפחת גרביה ואנשי גן- שמואל.
משימה לא פשוטה נשארה לפני הנסיעה הביתה, הוצאת המטלטלין אל מחוץ לאזור החיץ. קבלה על קניית האופניים לא הספיקה אתמול, תמונת עבר שלי עם המכונה – אין שום סיכוי. רק לאחר הצגת תעודה מזהה, המורה על קרבה ראשונה לשלדת הקרבון, נשמתי לרווחה.
יוחאי האס – טריאתלט עלית – סיים במקום השלישי במקצה האולימפי בטריאתלון קיסריה.
