לערוץ הג'ירו ד'איטליה בשוונג – היכנסו

עולם האופניים התחרותי הוא מקום קשה, אכזרי ובלתי מתפשר ולכן לא כל רוכב אופניים מתאים להיות רוכב ברמת פרו טור. קבוצת הפרו טור הישראלית סייקלינג אקדמי, נותנת פלטפורמת קפיצה והזדמנות נדירה לרוכבים הכי טובים בישראל לנסות ולשרוד בעולם הקשה והאכזרי של האופניים. בראיון בלעדי לשוונג עם מיכל יערון, פסיכולוגית ספורט וד"ר עידית שוב, רופאת ספורט המלוות את סייקלינג אקדמי, קיבלנו הצצה נדירה אל תוך הקרביים של קבוצה מקצוענית.

"הלחץ הגדול של כולם הוא מה יקרה אם לא ישתתפו". מיכל יערון | צילום: נועה ארנון

"הפסיכולוגיה לא מנותקת מהסוציולוגיה"

כל קבוצה מקצוענית, מחזיקה צוות אנשים שעובדים סביבה ועבורה כמעט מסביב לשעון. החל ממכונאי אופניים, מעסים, מנהלי קבוצה וכמובן גם רופא ופסיכולוג ספורט צמודים שנמצאים בקשר רציף עם הרוכבים, נותנים מענה ופתרון לבעיות שצצות.

יערון, פסיכולוגית ספורט מוכרת ומוערכת, נמצאת עם הקבוצה לפחות שבוע אחד בחודש וביתר הזמן נמצאת עם הרוכבים והצוות בקשר טלפוני. להבדיל מעבודתה הרגילה עם ספורטאים ישראלים שדוברים את אותה השפה ובני אותה התרבות, קיים אתגר לא קטן לעבוד עם ספורטאים מתרבויות שונות שמדברים בשפות אחרות. "מערבבים יחד אנשים מתרבויות שונות שכל החינוך והשפה שלהם היא אחרת", מסבירה יערון, "הפסיכולוגיה לא מנותקת מהסוציולוגיה. לדוגמה, אם נפגוש בחור בלגי, ספרדי, איטלקי או ישראלי כל אחד מהם מגיע מתרבות לגמרי שונה. קיים שוני בתא המשפחתי, אופי האימונים, סגנון, הגמישות המחשבתית".

כיצד את מתמודדת עם האתגר?
מיכל יערון: "באהבה. העבודה היא באנגלית ולא רק שזו לא שפת האם שלי, זו לא שפת האם של רוב הרוכבים. רוב הרוכבים מדברים אנגלית מספקת וטובה ואם יש מקרה שבו רוכב מדבר אנגלית לא טובה, אז יש קולגה או אחד מהרוכבים הבכירים יותר שמשתתף בשיחה ועוזר בתרגום".

"הם מתאמנים כל החיים בשביל הרגע הזה". ד"ר עידית שוב | צילום: נועה ארנון

עבודה של פסיכולוגית ספורט קבוצתית כוללת בתוכה מלבד עבודה עם הרוכבים, גם עבודה עם אנשי הצוות הסובבים אותם, "מכונאים שצריכים לעבוד בתנאי לחץ, כל התומכים של הרוכבים שעובדים קשה ומכינים לרוכבים את האוכל, המים והציוד, הם גם עושים עיסויים", מסבירה יערון, "גם הם לחוצים ועוברים דברים. חשוב מאוד שמערכת היחסים בין כולם תהיה תקינה כי זו מערכת שנמצאת במתח מאוד גבוה כל הזמן. זו לא הפסיכולוגיה הרגילה, זה לא הלחץ הרגיל".

על כתפיה של רופאת הקבוצה, ד"ר עידית שוב שהיתה בעצמה רוכבת עילית וזכתה במקום הראשון יחד עם המאמן גל צחור באחת מתחרויות אופני ההרים הקשות בעולם "קייפ אפיק", מוטלות משימות רבות, החל מבדיקות שגרתיות של הרוכבים, בדיקות דם אותם מבצעת ארבע פעמים בשנה, ליווי צמוד של הרוכבים במהלך תחרויות ובדיקה שלהם פעמיים ביום, לפני ואחרי התחרות, שקילה של המתחרים כל יום, מתן מענה לרוכבים אם הם חולים או פצועים, קבלת דיווח מהרוכבים על שימוש בתרופות והמלצה על מתן תוספי תזונה.

"זה דומה לתכנית אימונים", מסבירה ד"ר שוב, "הכנה ארוכה שיש בה גם עומס אימונים וגם מחנה גובה שלא עשינו בעבר בקבוצה. האימונים קצת שונים מאימונים בשנה שאין בה תחרות גראנד טור, אבל לא עד כדי כך שונה, בסך הכל אנחנו רוצים שהרוכבים יהיו במיטבם כל הזמן ואם יש פציעה לא מזניחים ושוקלים פעמיים אם להמשיך. הכל מדויק. אנחנו בודקים משקל ואחוזי שומן כל הזמן, בודקים שהם מתאוששים כמו שצריך ומגיעים לשיא כושרם".

"זו לא הפסיכולוגיה הרגילה ולא הלחץ הרגיל". מיכל יערון | צילום: נועה ארנון

איך עושים את זה כשיש לך כל כך הרבה תחרויות?
ד"ר עידית שוב: "זה החיים שלהם. הם לא כל הזמן בפיק. בלוח התחרויות רואים שכל הזמן הרמה עולה. הם היו עכשיו בטורים ברמה גבוהה. שנה שעברה לא התחרו בתחרויות כאלו גדולות, זו חלק מההכנה. כושר הרוכבים גם הוא עולה ונבנה מתחרות לתחרות. הם מתאמנים כל החיים בשביל הרגע הזה. עכשיו חשוב לא לקלקל, לא להעמיס יותר מדי, לא לסחוב פציעות, לדייק עם התוספים, התזונה והשינה עד כמה שאפשר".

הרוכבים והצוות סביב דואגים ושומרים מאוד על בריאותם כדי להביא אותם בצורה המיטבית לתחרויות, "אם רוכב עשה אפצ'י אני רוצה לדעת על זה", מספרת לנו ד"ר שוב, "הם לא לוחצים יד לכל אחד, לא מערבבים בין בקבוקי השתייה שלהם, אם מישהו טיפה מנוזל מפרידים אותו חדר כי אין סיבה שכולם יהיו חולים".

כיצד מתמודדים הרוכבים עם הלחץ לקראת הג'ירו ד'איטליה?
מיכל יערון: "הלחץ הגדול של כולם הוא מה יקרה אם לא ישתתפו. כולם רוצים להתחרות בג'ירו. במחנה האימונים האחרון, החוכמה היתה לעבוד עם אותם אלו שלא בטוח יתחרו בג'ירו ולעבוד איתם כיצד מציבים מטרות וממשיכים לעבוד קשה הלאה ומבינים שזה לא הסוף".

"עד שאתה לא מתעלף סימן שזה בראש" | צילום: נועה ארנון

הרוכבים עומדים כל הזמן תחת מכבש לחצים אדיר, לא רק מול אמצעי התקשורת והמאמנים, אלא גם מול הציפיות והחלומות שלהם כרוכבים ומול חבריהם לקבוצה שכישלון של אחד שלהם, עלול לפגוע בהצלחה של כולם. יערון מסבירה שחלק מהרוכבים כבר עשו טורים גדולים וארוכים ואינם מגיעים מאפס ולכן העבודה מולם פעמים רבות היא לבצע "ונטילציה" של רגשות.

איך רוכב מתמודד עם האכזבות והכישלונות?
מיכל יערון: "אם יש חבר'ה שלא מסיימים הם משאירים עול גדול יותר על הרוכבים שנשארים. היינו עכשיו בטור, רוכב אחד לא סיים ואחר היה חולה כך שבסוף סיימו את הטור ארבעה מתוך שישה והיה לארבעה האלו עומס גדול מאוד לשמור על הרוכב המוביל שלנו. רק שלושה עבדו בשבילו ולא שישה. פעם, רן מרגליות, כשהיה רוכב שאל אותי 'איך אני יודע אם זה ברגליים או בראש'?, אמרתי לו 'תתעלף, עד שאתה לא מתעלף סימן שזה בראש'. האנשים האלו מאומנים לקחת את עצמם לקצה. הם רוכבים אין סוף שעות בשבוע והמערכת החיסונית שלהם מאוד חלשה, הם בפחד להיות חולים כל הזמן, הם לא יתנדבו ללחוץ לך יד. הם יוצאים לתחרות ומזג אוויר קר, הם קופאים מקור, זה מאוד קשה, דברים שאנחנו בכלל לא מבינים. הם צריכים לשמור על עצמם כל הזמן. הם תמיד צריכים לשמור שהגוף שלהם יהיה יעיל, הם אוכלים כמויות של אוכל פונקציונלי ושומרים כל הזמן על הגוף".

איך מתכוננים מבחינה פיזיולוגית לג'ירו?
ד"ר עידית שוב: "אלו הם דברים שהתחלנו כבר בתחילת העונה. הרוכבים לוקחים תוספי מזון שותים שוטים של מיץ סלק לפני תחרות, לרוב לא מצליחים להכין מיץ טרי. הוספנו השנה BCAA כי רוב המחקרים מראים שהוא עוזר להתאוששות. הרוכבים מקבלים עיסוי בכל יום אחרי סטייג'. הוספנו גרבי לחץ של חברת סקינס".

"אני מזדהה עם כל מה שעובר עליהם ולכן הרצון לעזור להם הוא גדול" | צילום: נועה ארנון

איך הם מחזירים את כל הקלוריות שמאבדים במהלך התחרות?
ד"ר עידית שוב: "קיימת הקפדה על אוכל ושתייה תוך כדי התחרות. הם אוכלים עוגות אורז חתוכות לקוביות קטנות אותן מכין הצוות יום לפני התחרות ושם בנייר כסף. לפעמים שמים בפנים צימוקים ואגוזים. יש כמובן גם בננות, חטיפים, ג'לים עם או בלי קפאין. בבוקר הם אוכלים ארוחת בוקר רגילה מלאה כי לרוב התחרויות מוזנקות בצהריים. שעה לפני המרוץ הם מקבלים סלסלה עם אוכל יותר פחממתי עם עוגות האורז ופירות. אחרי התחרות מחכה להם שייק חלבון וארוחה קלה וחמה לדוגמה אורז וטונה אותה הם אוכלים בדרך למלון ובערב ארוחת ערב. יש חדר אוכל שבו הם יכולים להשלים ולהמשיך לאכול".

האם הכנתם אותם לתנאי האקלים הקיצוני בו הם עתידים להתחרות?
"האקלים שהם נוסעים אליו הוא משוגע", אומרת ד"ר שוב, "הם יכולים יום אחד להיות בשלג ויום אחר בגשם. כנראה שבאטליה הם יחזרו לגשם ולישראל הם מגיעים שבוע לפני הג'ירו כך שיהיה להם מספיק זמן התאקלמות, נקווה שלא יהיה חם".

בג'ירו ד'איטליה שיוזנק ב-4 במאי יתחרה זו הפעם הראשונה גם רוכב ישראלי אחד, עובדה זו גורמת למשקל כבד מאוד על כתפי הרוכבים הישראלים כיוון שכל אחד מהם רוצה להיות זה שיזכה להשתתף בטור היוקרתי. "שלושת הרוכבים הישראלים שנמצאים היום בצמרת כל כך שונים באופי אחד מהשני שלהכליל עליהם כישראלים זה לא מדויק", אומרת יערון, "הדבר המשותף להם כישראלים זה לא ליפול ללחץ התקשורתי ולא לבזבז אנרגיה על תקשורת יותר מדי. לא לחשוב מה יקרה כשיראו אותך בישראל, להוריד את הלחץ מהעובדה שהם צריכים לייצג את ישראל. הרבה שנים לימדתי כדורגלנים שכאשר הם מסתכלים על משחק שלהם בטלוויזיה, לא להקשיב לפרשנים כי זה מכניס אותם ללחץ. בג'ירו תהיה תקשורת מאוד חזקה, רואים את הטור הזה מיליוני אנשים בכל העולם וצריך לשמור על אותם הרוכבים מהלחץ המופעל עליהם מהמדינות שלהם".

"אני נתקלת גם בחתכים הדורשים תפרים. ד"ר עידית שוב" | צילום: נועה ארנון

אופניים זהו ספורט שנפצעים בו המון, באיזה פציעות נתקלת?
ד"ר עידית שוב: "החל מ'שניצלים' על הכביש, שזו הפציעה השכיחה ביותר, כלומר כוויות כביש. אדם רגיל היה נשאר שבוע במיטה מהכאבים של השפשופים העמוקים והם לא. הם עולים על האופניים ומתחרים באותו יום עם תחבושות, לא מתרגשים מזה. עם הזמן למדתי לעשות את החבישות הכי טובות שאפשר. אני נתקלת גם בחתכים הדורשים תפרים, מתיחות וקרע של שריר, שפשפות קורות מדי פעם. היו מחלות חורף רגילות כמו כולם, צינון, שיעול וכדומה. אם צריך אני מורידה אותם מהאופניים, עדיף שלא יהיו חולים עכשיו עשרה ימים אלא יומיים ויפסיד תחרות אחת".

עידית, מהזוית שלך כרוכבת עילית לשעבר, האם את מרגישה שאת יכולה להבין אותם טוב יותר?
"זה מטורף לראות אותם, רמת המקצועיות היא מטורפת, גיא שגיב ואביב יחזקאל גדלו איתי באופניים ואני מזדהה עם כל מה שעובר עליהם ולכן הרצון לעזור להם הוא גדול, אני יודעת מה הם עוברים. אופניים זה הכי קשה שיש".

את תלווי אותם בכל הג'ירו ד'איטליה?
"לא. כשהם יהיו בישראל אני אהיה איתם כאן והשנה הכנסנו עוד רופא צרפתי שנמצא בתחרויות שאני לא נמצאת. הוא יהיה איתם בשבוע הראשון באיטליה ובשבועיים שלאחר מכן אני שוב איתם באיטליה".