מחרתיים (שבת) תתקיים בקופנהאגן אליפות העולם, שם ינסה הגיבור הלאומי של אריתריאה זרסנאי טדסה, להפוך בפעם השישית לאלוף עולם בגיל 32 המופלג
מאת:דני בורשבסקי
עד לפני כמה שנים רוב גיבורי האתלטיקה המזרח אפריקאים היו הרצים למרחקים ארוכים שכיכבו בתחרויות אתלטיקה במסלול ובמרכזן אליפויות העולם והמשחקים האולימפיים. בשנים האחרונות המגמה הזאת השתנתה, ורוב הרצים המוכשרים מהאזור הזה נוהרים לריצת המרתון מכיוון ששם נמצא הכסף הגדול. בכל מקרה, הם נמצאים בשני המקומות ומקבלים שם את כל ההערכה והכבוד. העניין הוא שיש גם רצים מסוג אחר, שאולי זוכים לפחות הכרה בינלאומית, אבל במדינתם הם גיבורים לאומיים.
ב-2010 קבע את שיא העולם שמחזיק מעמד עד היום צילום: Erik van Leeuwen
אחד מהם הוא זרסנאי טדסה האריתראי. אם אתם מכירים את השם הזה סימן שאתם עוקבים מקרוב אחרי העולם המקצועני של ריצות הכביש והשדה. אם השם הזה לא מוכר לכם, זה לא אומר שחסרות לכם שעות צפייה בתחרויות אתלטיקה גדולות. טדסה הוא אמנם המדליסט האולימפי הראשון של אריתריאה (ארד בריצת 10,000 במשחקי אתונה 2004), אבל הוא קודם כל רץ חצי המרתון הטוב ביותר בעולם.
זה אומר שהוא גם שיאן העולם (58:23 דקות), גם מחזיק בתוצאה השנייה בטיבה בעולם, ובעיקר אלוף העולם חמש פעמים בריצה ל-21.1 קילומטרים, ובתוך זה הוא ניצח בארבע אליפויות ברצף.
בשבת תתקיים בקופנהאגן שבדנמרק אליפות העולם בחצי מרתון, וטדסה ינסה לזכות בה בפעם השישית, ובמקביל להפוך לאלוף העולם המבוגר ביותר בריצה הזאת כשהוא בן 32. זו תהיה הזדמנות מצוינת לעקוב מקרוב אחרי הרץ המופלא הזה, שבניגוד לרוב מתחריו ושכניו מאתיופיה וקניה – הוא הגיבור הלאומי של מדינתו, שבעבר הלא רחוק ידעה לא מעט מלחמות עקובות מדם וכיום רבים מתושביה סובלים משלטון דיקטטורי ומהפרת זכויות אדם, שגורמים לחלקם לברוח למדינות אחרות כולל ישראל.
כתבות נוספות בנושא
> 5 המרתונים הגדולים של האביב באירופה
> המרתון בראי ההיסטוריה
> לרוץ את החלום האמריקאי
טדסה גדל באזור שקט באריתריאה, ליתר דיוק בעיר מנדפרה שנמצאת באזור הררי ונבנתה על ידי האיטלקים עוד כשהם שלטו באתיופיה ואריתריאה היתה חלק ממנה. כנער הוא נמשך לספורט, אבל בחר להיות רוכב אופניים. השילוב בין ספורט הרכיבה לבין מדינת עולם שלישי ענייה נשמע מוזר, אבל למען האמת אריתריאה נחשבת למעצמת אופניים באפריקה, ועד שטדסה הפך לאתלט מקצועני, השלטון המקומי השקיע בעיקר בכדורגל וברכיבה על אופניים.
הוא חלם להפוך לרוכב האופניים המקצוען הראשון מאריתריאה, אבל הניסיון הדל שלו והעובדה שהוא התחרה במרוצים קצרים יחסית של עשרות קילומטרים מנעו ממנו להגשים את החלום. במקביל, צייד כשרונות מקומי זיהה את היכולות הגופניות שלו והציע לו לעבור לריצה למרחקים ארוכים. זה קרה בשנות ההתבגרות המאוחרות שלו. כבר במרוץ הראשון שבו השתתף טדסה ניצח, והבין מהר מאוד את יעודו בחיים.
בגיל 20, אחרי תקופת בנייה והשתפשפות, טדסה יצא לתחרות הבינלאומית הראשונה שלו שהיתה אליפות העולם במרוצי שדה בדאבלין. הוא הגיע עם נעלי ריצה שלא מתאימות לשטח הבוצי, אפילו "חלם" קצת בזינוק, אבל זה לא מנע ממנו לסיים במקום ה-30. לאחר מכן הוא הרשים עוד יותר כשסיים במקום ה-21 באליפות העולם הראשונה שלו בחצי מרתון, ובסיומה של אותה עונה היה שישי באליפות אפריקה בריצה ל-10,000 מטר. באריתריאה הבינו שצומח להם ספורטאי ברמה גבוהה, והשאלה הגדולה היתה עד לאן זה יוכל להגיע.
גם שיאן העולם (58:23 דקות), גם מחזיק בתוצאה השניה בטיבה בעולם בחצי מרתון צילום: Elemaki
כך התחילה תקופה מופלאה של עשר שנים. תקופה שמצד אחד נבנה בה אחד הרצים למרחקים ארוכים הטובים והמרשימים בהיסטוריה, אבל מצד שני הקהל הרחב היה עסוק ברצים אחרים שהרשימו יותר כמו היילה גברסילאסי, קנניסה בקלה ומו פראח – כמו גם באבולוציה המטורפת של הדור החדש של רצי המרתון שהחלו לנפץ את שיאי העולם. בתוך כל זה צמח גם טדסה.
זה התחיל בקיץ 2004 שבו הוא התגבר על תנאי חום קשים בגמר האולימפי ל-10,000 מטר וקיצץ 10 שניות משיאו האישי כדי לזכות במדליה אולימפית היסטורית עבור אריתריאה, שהקפיצה מדינה שלמה על הרגליים. זה המשיך ב-2006, כשהוא ניצח באליפות העולם בריצת כביש ל-20 קילומטרים והפך לאלוף העולם האריתראי הראשון – מה שהביא את נשיא המדינה לחכות לו בשדה התעופה עם חזרתו למדינה המזרח אפריקאית.
עם כל הכבוד להישגים הקודמים, שיאו של טדסה כאתלט היה בריצת חצי המרתון. הוא הפך למומחה הגדול בעולם למרחק הזה, ולמרות שאין לו יכולות לספרינטים חזקים בסיום, הוא ידע תמיד לרוץ בקצב אחיד ומרשים, שלא הותיר סיכוי ליריביו ברוב המקרים. זה אומר שמ-2006 ועד 2009 הוא זכה בארבע אליפויות עולם ברצף ובשנת 2010 הוא קבע את שיא העולם המדהים שלו שמחזיק מעמד עד היום. לאליפות העולם ב-2010 הוא הגיע פצוע והפסיד בהפרש של ארבע שניות לוילסון קיפרופ הקנייתי.
ביום שבת הוא יפגוש אותו שוב וינסה לנקום. בשנת 2012 הוא זכה בתואר החמישי שלו באליפות העולם שהתקיימה בברזיל. חוץ מזה, טדסה הוא האתלט השני בהיסטוריה אחרי פול טרגאט הקנייתי, שזכה בשנה אחת במדליות באליפויות עולם על שלושה משטחים שונים: זהב בחצי מרתון (כביש), כסף ב-10,000 מטר (מסלול), וארד במרוצי שדה (דשא).
בשנת 2012 הוא זכה בתואר החמישי שלו באליפות העולם שהתקיימה בברזיל
טדסה הוא ספורטאי כל כך נערץ באריתריאה, עד כדי כף שהטלוויזיה המקומית משדרת באופן קבוע קליפים שלו רץ, אולי כדי לגרום למוטיבציה בקרב העם המדוכא. כשהוא התחתן, 2,500 מוזמנים נכחו באירוע שהועבר בשידור ישיר בטלוויזיה המקומית. בקיצור, האתלטים היחידים בעולם שזכו למעמד דומה הם רק יוסאין בולט, היילה גברסילאסי וקנניסה בקלה – וזה מסביר עד כמה גדול הוא זרסנאי טדסה, מעבר למספרים הכל כך מרשימים שלו.
עם היכולות הפנומנליות שלו ציפו גם ממנו להפוך לרץ מרתון, כמו כולם. דווקא כאן טדסה נכשל, לפחות בינתיים. הוא התחרה עד היום שלוש פעמים במרתון לונדון. בפעם הראשונה פרש בקילומטר ה-35, בפעם השניה קבע 2:12 ובשלישית 2:10. תוצאות יפות, אבל רחוקות מהצמרת העולמית, ונראה שלא כל ריצה מתאימה לאתלט העילוי הזה, שממשיך לטפח את ה"בייבי" שלו ויגיע לקופנהאגן כדי להגן על התואר בריצת החצי.
אחרי 12 שנים של קריירה מקצוענית כל כך מפוארת, ואולי לפני סיומה, לא יהיה דבר מרגש יותר מאשר לראות ניצחון נוסף של הווינר הענק הזה.
דני בורשבסקי
