לכל כתבות הישראמן בשוונג

לפני שאתחיל לדבר על התחרות, אני רוצה לומר כמה מילות תודה. תודה לשוונג ולהפקת הישראמן. הרמתם לנו חתיכת אירוע. מבחינתי האירוע היה טוב מאוד, ואני מוקיר ומעריך את העשייה של כל בעלי התפקידים, כולם כולל כולם, מהמפיק הראשי ועד המתנדבת שהגישה לי כוס מים בריצה. תודה לכל המעודדים לצידי הדרך שהיו שם עבורנו ונתנו לנו בוסט של אנרגיה בכל שלבי התחרות. אין ספק שהעידוד של הקהל עושה את שלו במעמדים כאלה.

"נתתי את כל מה שיש לי" | צילום: צלמי שוונג

תודה לכל אותם אנשים מדהימים שעצרו אותי ברחוב במהלך הסופ"ש ואמרו לי, לירן להב מה קורה? מודה שאת חלקכם לא הכרתי אישית ואני מתנצל על כך, אבל זה היה סופר מחמיא ואני מוקיר את זה. עושה רושם שהפוסטים שלי ככל הנראה עושים משהו טוב ומשפיעים לטובה על כמה אנשים. שמח שזה ככה, זה רק גורם לי לרצות לתת עוד יותר ממה שאני מאמין בו, לשתף, לחלוק ולעורר מוטיבציה אפילו קטנה ביותר. אם הצלחתי להזיז משהו למישהו בלב, עשיתי את שלי.

"התחרות שלי בחצי ישראמן"

מה אני אגיד לכם, לא מבסוט על עצמי. ואני מפעם לפעם מבין שזה כנראה אני. אני כנראה אף פעם לא אהיה לגמרי מבסוט על עצמי עד שלא אתן את הביצוע הגדול ביותר עליו אני חולם. אני יודע שאני קרוב לשם, אני יודע שאני מסוגל, אני מאמין שאני מסוגל! ואני בטוח שזה יקרה בעזרת עבודה סופר קשה.

השחייה הלכה בדיוק כמו שחשבתי. חצי דקה לפה, חצי דקה לשם. אין הפתעות. מי שמתאמן קבוע בשחייה ואין לו טיפת כישרון במים, יודע מה הוא שווה. שחיתי את הקצב שתכננתי. יצאתי מהמים אחרי 33 דק' שחייה.

שיערתי שההתארגנות עם הביגוד לרכיבה תעלה לי ב-6 דק'. בפועל צמצמתי את זה ל-5 דק'. ככה זה בישראמן, מתלבשים חם גם אם השמש בחוץ. אף אחד לא לוקח סיכון בהרים.

קטע הרכיבה

לא היו לי הפתעות. רכבתי את מה שאני תמיד רוכב בחצאים שזה 83%-84% עצימות. בעיניי ובעיניי המאמן שלי אלה המספרים הנכונים לרכוב בחצי איש ברזל על מנת לרדת לריצה ולרוץ טוב. המספרים היו טובים לכל אורך הדרך, אבל המהירות לא היתה טובה. רכבתי 3:08 שע'. המטרה היתה להיות יותר מהיר כדי לרדת את ה-3 שעות רכיבה, אבל לא עלה בידי.

"אני פחות מצליח להביא את עצמי לידי ביטוי במסלולים עם עליות רבות" | צילום: צלמי שוונג

אין תירוצים, לא מחפש כאלה, אבל בהנחה שרכבתי וואטים טובים והמהירות לא היתה מספיק גבוהה כדי לרדת את ה-3 שעות, אני משער שזה ככל הנראה ענייני וואט לקילו. אני לא בחור קל, שוקל 74-75 ק"ג על 7.5% שומן ואין לי הרבה מאיפה לקצץ.

אני פחות מצליח להביא את עצמי לידי ביטוי במסלולים עם עליות רבות בהם הוואט לקילו משחק תפקיד חשוב. שוב, לא מחפש תירוצים, אבל זו האמת שלי כמו שהיא. אבל אני אמשיך לחפש את הדרכים להפוך להיות חזק יותר ויעיל יותר גם במסלולים כמו הישראמן. אחרי הכל, הוא לא יילך לשום מקום ותמיד יישאר פה.

קטע הריצה

ירדתי מהאופניים בידיעה שבגלל שלא הצלחתי לייצר את המהירות הממוצעת אליה כיוונתי, אני חייב לעבוד חזק כל החצי מרתון בלי לחשוב מה יקרה בקילומטר כלשהו בהמשך. נעלתי נעליים זריז, שמתי בנדנה ולקחתי את הג׳לים ויצאתי בסערה.

"לריצה יצאתי בסערה" | צילום: צלמי שוונג

ה-2 ק"מ הראשונים היו ב-6:55 דק'. ה-3 ק"מ היו בפחות מ-10:30. בקילומטר הרביעי המאמן אבי חיים (המאמן של אנטונינה רזניקוב) עבר לידי על אופניים. שאלתי אותו מי מקדימה? הוא אמר לי שמות של כמה ספורטאים שאני אוהב ומעריך, ואמרתי לעצמי שלפחות אנסה לתפוס כמה.

בנקודת ה-5 ק"מ הייתי על 17:48.
בנקודת ה-10 ק"מ הייתי על 36:45.
בנקודת ה-12 ק"מ הייתי על 44:11.

מהרגע שהגעתי למישור ידעתי בוודאות שהקצב שלי יילך וידעך. ככה זה בישראמן. אתה עובד ברכיבה במסלול לא פשוט, ואז יורד לריצה ארוכה בירידה שמקשה עלייך אחר כך רץ במישור. ידעתי שזה יגיע וציפיתי לזה. אבל מהרגע שהחלטתי שאני שם הכל על המסלול, לא היה מקום להיות רך עם עצמי בירידה ולהתאקלם לתוך הריצה. לחצתי מהרגע הראשון כדי לצמצם.

עד הקילומטר ה-15 הצלחתי לתפוס כמה ספורטאים שאני אוהב ומעריך. למרות שהקצב ירד, אמרתי לעצמי שאני חייב לתת הכל על המסלול ומבחינתי לא היתה אופציה אחרת. חפרתי חזק לתוך הכאב של עצמי. 2 ק"מ לסוף כבר הכל בער לי בגוף, וכל מה שאמרתי לעצמי זה שהכאב הזה הוא כיפי, שאני נהנה ממנו, ושלרגע הזה של הכאב בדיוק חיכיתי. וכשאמרתי את המלים האלה זה גרם לי להחזיק את הקצב חזק ולהגביר ב-500 מטר האחרונים.

"שואף ליותר"

הגעתי לקו הסיום, ושם הרשתי לעצמי לקרוס על הרצפה. סיימתי את החצי מרתון בזמן של 1:20, קצב 3:51 דק' לק"מ. על הדרך שיא אישי חדש בחצי מרתון בתוך חצי איש ברזל. סיימתי את התחרות ב-5:09 – מקום 7 בעילית.

קרס בשער הסיום | צילום: צלמי שוונג

אז למה אני לא מבסוט? כי כזה אני. אני מעריך את כל מה שהשארתי על המסלול, מודה לבורא עולם על הזכות להתחרות וגם לסיים! שום דבר לא מובן מאליו אצלי, שמח על זה שנלחמתי ונתתי את כל מה שיש לי ביום נתון, אבל חושב ויודע שאני יכול יותר על המסלול הזה.

שלא תטעו, עצם הרצון להשתפר ולהיות טוב יותר, לא מעיד לרגע על חוסר הערכה לכל מה שקיים. אני מעריך הכל… אבל שואף ליותר. ברמה האישית, היה לי חשוב לתת את כל כולי על המסלול עבור אמא שלי שעוברת תקופה לא קלה, ועבור סבא שלי שעובר גם הוא תקופה לא קלה. אין קשר בין הדברים, אבל החלטתי שהפעם אני מתחרה עבורם ולא עבור עצמי.

ברכות לכל המנצחים.
ברכות לכל המסיימים.

ברכות גם למי שלא עלה בידו לסיים, תמיד יש את פעם הבאה והעולם יפתח הזדמנויות חדשות עבורכם בעתיד. אני אצא לי לכמה ימי פגרה כדי להתרענן לפני שמתחיל תקופת הכנה אינטנסיבית לאיירונמן באביב. הגיע הזמן לעשות סלוט להוואי. בעזרת השם נעשה ונצליח.

חג ישראמן שמח.