עם חיוך ואנרגיות חיוביות פתחה לורנה קיפלאגאט, אלופת העולם ושיאנית העולם לשעבר בריצות ארוכות, את כנס הריצות הארוכות שהתקיים הבוקר בכפר המכביה. כ-100 רצים ורצות מילאו את האולם וחיכו להרצאתה של קיפלאגאט שעל פי הפרסומים המוקדמים, צפויה היתה לספר על ניסיונה העשיר בעולם הריצה בכלל ועל הכנה לקראת מרתון בהיבט הפיזי-מנטלי שלו, לקראת טרילוגיית המרתונים שלפנינו ואשר טבריה הוא הראשון שבהם לשנת 2016.
"לא היה חשוב לי מי היה על קו הזינוק – באתי לרוץ ולנצח". לורנה קיפלאגאט | צילום: ארן הרשלג
עוד כתבות מרתון
מה אוכלים בחודש האחרון שלפני המרתון
לחימום הקהל עלתה לפני קיפלאגאט, הרצה האולימפית שייצגה את ישראל באולימפיאדת לוס אנגל'ס 1984, זהבה שמואלי, אשר הציגה לקהל את עשרת הדברות שלה בצורה של "עשו ואל תעשו" לקראת המרתון. את הקהל ניתן היה לקטלג אמנם לכאלו שרצים על בסיס קבוע, אך כששאלה שמואלי מי רץ עד היום מרתון מלא, כמחצית מהקהל הרים את ידו – היתר הצביעו שהם מתכננים בעתיד להשלים את הריצה הארוכה הזו.
הציגה לקהל את עשרת הדברות שלה לקראת המרתון | צילום: ארן הרשלג
"היו חיוביים"
מיד לאחר ששמואלי סיכמה את דבריה, עלתה קיפלאגאט באתלטיות רבה יש לומר, לבושה בבגדי המותג הפרטי שלה ונראתה מחודדת כאילו היא יוצאת לכבוש תואר נכסף נוסף. את מיטב דבריה אפשר לסכם במשפט אחד: "היו חיוביים לכל אורך האימונים והמרתון עצמו". המסר החיובי חזר על עצמו לאורך כל דבריה גם כשדיבריה על הטייפר, התזונה, האימונים ויום הריצה עצמו. הדברים שהיא אמרה מחזקים יותר ויותר את התפיסה של השנים האחרונות, שמציגה את ספורט הסבולת בכלל והמרתון בפרט, כאירוע שההתמודדות איתו היא אמנם פיזית, אבל האמצעי בעל מנוף ההצלחה החשוב ביותר הוא הגישה החיובית והאמונה בדרך, במאמץ ובעיקר ביכולת להשלים לא רק את ה-42.2 ק"מ שרצים במרתון עצמו, אלא לכל מאות הקילומטרים שגומאים בחודשים שלפני כן.
רביעיית המומחים שהשתתפו בכנס (מימין לשמאל): לורנה קיפלאגאט, זהבה שמואלי, ענבל דרוקר וריצ'ארד מוקצ'ה | צילום: טיבור יגר
הגעתה לארץ, כמו הגעתם של ספורטאים בעלי רקורד בינלאומי רחב, שפך אור חשוב על שיטות האימון ועל סגנון החיים שלהם. כך למשל סיפרה קיפלאגאט על הקילומטרז' שרצה ברמות שלה עושה בשבוע (עד 300 ק"מ) ועל כך שיום בחייו של רץ כוללים: אכילה – ריצה – שינה – אכילה – ריצה – שינה וחוזר חלילה. "בהכנות למרתון מקצועי במחנה האימונים, אסור שדבר יפריע לרץ. הטלפון היחיד שמותר לתת למשפחה הוא הטלפון הכללי במחנה. אם הורה מתקשר, הוא נאלץ להסתפק בלשמוע שבנו או בתו מרגישים טוב, אבל הוא לעולם לא יגיע למצב של שיחת טלפון – זה יסיח את דעתו מהמטרה האמיתית שלו".
קיפלאגאט הוסיפה וסיפרה שרצים שמסתכלים סביבם על קו הזינוק, תמיד ימצאו מישהו שעשה תוצאה טובה מהם, ואז, אפילו בתת מודע, הרץ כבר ממקם עצמו במקום השני. "הפעולה הנכונה לעשות הכי טוב שאפשר ולתת לתוצאות לקבוע. ריצת מרתון היא ריצה ארוכה ודברים רבים יכולים להתפתח במהלכה", היא הבהירה והוסיפה, "אף פעם לא הסתכלתי על יריבותיי. תמיד עשיתי את מה שאני יודעת הכי טוב לעשות. אם היתה מי שידעה לעשות זאת טוב ממני, היה עליה להוכיח זאת על המסלול".
צילום עמוד הבית: ארן הרשלג
