יש טענה ידועה שפרוסת לחם ועליה ממרח תיפול תמיד על הצד המרוח. מנגד עומדת טענה, לא קשורה בתחילה, כי חתול שנופל, ינחת תמיד על רגליו. ועכשיו קישרו נא פרוסה עם הממרח האהוב עליכם על גב החתול האהוב לא פחות. גשו את המרפסת הקרובה והניחו לשניים ליפול… איזו טענה תופרח, איזו טענה תוכח?
מאת:הילה מימון
•
לונדון 2012, כל הכתבות – כאן
•
לוח שידורי הטלוויזיה הישראלית – כאן
• צילומים: triathlon.org
• כתבה לקראת הטריאתלון האולימפי- כאן
שלושת הסוסים המנצחים של היום היו: אליסטר בראונלי עם זהב, חוויאר גומז הכסף וג'ונתן בראונלי עם ארד.
הטענה, המוכחת אגב, היא אליסטר בראונלי. מי שנראה לעיתים על המסלול כמי שראשו עומד עוד רגע להתפרץ כהר געש מקודקודו תחת לחץ המאמץ, הוכיח ש:
1. ניתן לנצח תחרות קריטריון שנה טרם הזינוק הקובע ולשחזר ניצחון עם זהב אולימפי על צווארך.
2. ניתן לסבול מקרע בגיד האכילס, להיות מושבת עונה שלמה ולשלוט בשדה המתחרים כאילו הם חיילי צעצוע.
3. ניתן להגיע כפייבוריט לטריאתלון האולימפי ולחצות את קו הסיום כמנצח דומיננטי, ולקיים.
אבל אל נא תנו למספר צעדי ניצחון קלילים עטופים בדגל להטעות, הניצחון היה רחוק מקליל, והילך בצורה מרשימה על הגבול שפעם כבר נחצה לכישלון צורם כאשר עשרה מטרים לסיום אליסטר התפרק. מרשים ככל שהיה, נצחונו של הבכור, אחיזתו בזהב של ג'ון הצעיר הייתה מרשימה לא פחות. וגומז הוכיח שהוא ניחן בתכונה איכותית של מנצח, ונאחז בגבורה בעננת העשן שחרכו רגלי הבראונלי בשביליו של הייד פארק.
חבורת החוד בתחילת הרכיבה על האופניים. גומז מימין, פבאינו משמאל, האחים בראונלי מאחוריהם
אבל זינוק קדם לנצחונות וגבורות, ומהלך המרוץ היה מרשים מראשיתו. 400 המטרים הראשונים והאגרסיבים לשחייה החלו לתת אותות כבר לאחר 300 מטרים , כאשר ריצ'ארד וארגה לוחץ באופן מרשים, ולא רחוק מאחוריו האחים האנגלים, איוון ואסילב הרוסי, אלסנדו פאביאן האיטלקי וגומז הספרדי. במחצית המרחק הפערים, בין שרוך ההובלה לשתי קבוצות רדיפה, היה ברור. מכאן נותרו רק הפערים להיקבע. מעט מתחת 17 דקות, למרחק הקילומטר וחצי, יצאו המובילים. גומז מקבל ביציאה משטח ההחלפה את מעמד המוביל. ג'ונתן בראונלי רושם עברה בעלייה לאופניים וסוחב איתו מאותו הרגע 15 שניות שיצטרך לפרוע.
בתוך קבוצת הרדיפה הראשונה, רגע לפני שהתגבשה בהקפה הראשונה, ארעה תקלה בקנה מידה לאומי לקנדים. תוך הכנסת רגליו לנעליים, איבד הסוס הוותיק סיימון וויטפילד את מקומו על המסלול, בפרישה מוקדמת מהצפוי. זה קרה כאשר הגיח מאחוריו לאונרדו צ'אקון מקוסטה ריקה, התנגש בו והחליק. ההחלקה הזו הייתה האחרונה בקריירה האולימפית של וויטפילד, שדווקא את הזהב ההיסטורי הראשון השיג באופן הירואי אחרי מעורבות בהתרסקות. אבל הדם הצעיר והמבעבע, בעורקי המובילים, לא הותיר סיכוי לאגדה.
עבודה מאורגנת של קבוצת המובילים לא מנעה מהם להיבלע, על ידי קבוצת הרדיפה הראשונה, במהלך ההקפה הרביעית. אז הרימה ראשה המרהיב עבודת הצוות של האנגלים. עם בני ברית, מיפן ואירלנד, שמרה הקבוצה המלוכדת עם מירב האצנים החזקים בפער יציב של דקה וכמה שניות מקבוצת הרודפים. ניסיונות בריחה, של איוון ואסילב עם שותפים מזדמנים, נסגרו די במהרה על ידי סטואירט הייז, הדומסטיק האנגלי לבראונלים. בהקפה השביעית אליסטר ירה עצמו מקדימה, בניסיון בריחה כמעט התאבדותי, ונכנס אל שטח ההחלפה אחרי שהייז אפשר לו מעט התאוששות מלכותית.
ראשון להתפוצץ, מחוץ לשטח ההחלפה, היה גומז. לרגע היה נדמה כי תיווצר לה דבוקת חוד של שישה, אבל הקצב המהיר של אליסטר לא הותיר למזדנבים ברירה, אלא לשמור מעט על רגליהם ולקוות לטוב (או רע של מישהו אחר). באופן אמיץ ואפילו מעט זועם היה זה גומז היחיד שהחזיק עם הצמד. הרחק מאחור, בזנב ההצגה המשולשת, התקיים לו מאבק על מקומות ביציע.
הצרפתיים דיווד האוס ולוראן ווידאל היו אלו, שלאט ובביטחון, נגסו בשאריות המתפרקים שהשאירו מאוחריהם שלושת המובילים. צמד הצרפתים כמעט, אבל כמעט, הצילחו לסגור את הפער שהיה בינם לבין ג'ונתן. ג'ון, הבראונלי הצעיר, בחר לנצל את 15 שניות המנוחה המאולצת בהקפה האחרונה, והותיר את אחיו להילחם בספרדי על הבכורה.
בעליונת קטנה, מעט טרם הסיום בנופו הירקרק של הפארק ושאגות עידוד מתרחקות מעט, אליסטר העביר להילוך מנצח. הפער הותיר לו את המרווח המיוחל, לקחת לעצמו דגל אנגליה, להתעטף בו ולהתרפק בכמה צעדים איטיים, על רגע גדול בקריירה, רגע עצום בוודאי בחייו.
אליסטר בראונלי הוכיח את גדולתו, עם 29:07 דקות לעשרה קילומטר ריצה, מוביל ולוחץ את מתחריו כל הדרך. אליסטר בראונלי נשכב על השטיח, מארח לצידו את סגנו, מחליפים לחיצת יד כמו שני נערים על מיטות שיזוץ בחוף. כאשר הגיח האח מן האופק השקט נשבר, הרגע נגמר. רגע שקט על פסגת האולימפוס, לפני כניסתם של בני התמותה. הם חצו את הקו, כל אחד מותיר מאחוריו תהליך מרשים של ארבע שנים הכולל מאבק בפציעות, הפסדים, חששות ולצדם רגעים מתוקים של הישגים, שבירת שיאים ונצחונות.
חמישיה ראשונה בגברים:
1. אליסטר בראונלי, אנגליה, 1:46:25 שעה
2. חוויאר גומז, ספרד, 1:46:36 שעה
3. ג'ונתן בראונלי, אנגליה, 1:46:56 שעה
4. דיוויד האוס, צרפת, 1:47:14 שעה
5. לוראן וידאל, צרפת, 1:47:21 שעה
הילה מימוןסטודנטית לפסיכולוגיה ביולגיה ותזונה מאמנת טריאתלון וטריאתלטית
