תופעת הקרוספיט תופסת תאוצה וניתן לראות כמעט בכל אזור בישראל מועדון אחד לפחות, אם לא יותר. זו היא כבר אינה גחמה פרטית של כמה "משוגעים" לדבר מאזור תל אביב. אם תרצו להתאמן במועדון קרוספיט, סביר להניח שתמצאו אחד או אפילו יותר ממש סמוך לביתכם. גם בחיפה ישנו מועדון כזה שקם לפני כשלוש שנים על ידי יפתח שוע, 35, חיפאי שמתאמן כבר חמש שנים בקרוספיט ובמועדון מתאמנים אצלו למעלה מ-400 ספורטאים.

"מה שהיה חסר לי בחדר הכושר כל השנים אלו ערכי הספורט, ההשגיות, החברות בה אחד עוזר לשני להגיע לתוצאה" | צילום: דידי נישליס

"ראיתי שהקרוספיט מביא אנשים לתוצאות"

שוע מספר שהוא כבר למעלה מ-15 שנה מאמן כושר. "בעברי הייתי כדורגלן במכבי חיפה. שיחקתי בנבחרת ישראל בנוער" הוא מספר לשוונג. אחרי שהשתחרר מהצבא החל להיכנס לעולם הכושר הגופני וניהל חדר כושר, והרגיש שקצת מיצה את העולם הזה. יום אחד הצטרף לאימון ב"קרוספיט הרצליה", אצל עמרי פלד, "התאהבתי" הוא נזכר. הוא ראה שהקרוספיט מביא אנשים לתוצאות מרשימות והחליט לפתוח קרוספיט בצפון שישמש גם כסוג של קהילה תומכת לכל המתאמנים. מועדון קרוספיט חיפה שהקים מבצע גם שיתופי פעולה עם שני בתי הספר בעיר ומעודד את התלמידים לעבודה עצמית, פיתוח ביטחון עצמי ופחד מכישלון דרך הספורט. במקום מתאמנות במקום גם יחידות משטרה אזוריות ואפילו כדורגלנים של מכבי חיפה.

"חשוב להבין שהאתגר הוא התהליך ולא כמה משקל להרים או כמה אחוזי שומן לרדת" | צילום: דידי נישליס

למה דווקא בקרוספיט יש סוג של "קהילה" בניגוד לחדר כושר?
"מה שחיבר אותי לקרוספיט באימון הראשון שעשיתי בהרצליה היו ערכי הספורט שתמיד קיימים אצלי ופתאום חזרו בבת אחת. הייתי ספורטאי קבוצתי ומה שהיה חסר לי בחדר הכושר כל השנים אלו ערכי הספורט, ההשגיות, החברות בה אחד עוזר לשני להגיע לתוצאה ולא רק המחשבה על אחוזי שומן ומסת שריר בה כל אחד מגיע ומתאמן לבד מול מראה. לא יודע מה קורה במועדונים אחרים, אני שמתי את זה כערך עליון במועדון ואנשים שלא אוהבים אנשים לא מסתדרים בקרוספיט כי אתה חייב את העזרה של האחר כדי להוציא יותר מעצמך. לדוגמה, אם באימון הראשון שעשיתי אצל עמרי פלד בהרצליה, הוא לא היה בא וטופח לי על השכם ואומר לי 'כל הכבוד' לא הייתי חוזר, כי סיימתי אחרון וחשבתי שאני בכושר וראיתי בנות שמרימות יותר משקל ממני ומגיעות לפניי".

איזה דברים ייחודיים יש לכם במועדון?
"רוב מדריכי הקרוספיט בארץ הם ברמה 1 ואני מאמן קרוספיט ברמה 2. יש אירועים שקורים רק אצלנו, למשל אירוע בשם ברפיז מרקט. אנו מקימים שוק שבו כל אחד יכול למכור דברים שקשורים לקרוספיט והתשלומים הם בתרגיל הברפיז (דומה לתרגיל "סמוך-קום" המוכר מהצבא ד.מ), כל שקל שווה שלושה ברפיז. לדוגמה, חולצת מועדון שווה חמישים שקלים השווים ל-150 ברפיז. אם עשית אותם את מקבלת את החולצה. אנחנו נותנים דברים ממש שווים, לדוגמה נעליים של ריבוק, חליפות, ציוד כושר וכדומה. גם במרוץ המדרגות של חיפה אנחנו לוקחים חלק. באמצע המסלול אנחנו עושים תחנות קרוספיט לאנשים ובסיום יש עמדת קרוספיט שבה אפשר לעשות אימון מגניב. בקיץ אנחנו מתכננים אירוע קרוספיט ראשון מסוגו שעוד לא היה בארץ, שנקרא ביץ' גיימז, זו היא תחרות קבוצות בחוף חיפה".

"צריך להבין שלא צריך להיות בכושר כדי להתאמן בקרוספיט, להפך" | צילום: דידי נישליס

יש לך טיפ לאנשים שרוצים להיכנס לעולם הקרספיט?
"צריך להבין שלא צריך להיות בכושר כדי להתאמן בקרוספיט, להפך. הרבה פעמים אני נתקל באנשים שמעוניינים להתחיל להתאמן בקרוספיט ואומרים לי 'קודם כל אני אלך לחדר כושר, אכנס לכושר ובעוד כמה חודשים אבוא'. אם אתה רוצה להכנס לכושר, עדיף לך להתחיל בקרוספיט. דבר נוסף, כולנו רוצים להראות כמו אתלטים, אז בואו גם נחשוב כך. אתלטים חושבים כיצד לשפר את הביצועים שלהם, הם לא חושבים איך להשיג ריבועים בבטן, הם חושבים איך לרוץ יותר מהר או לקפוץ יותר גבוה. דווקא התוצאות מגיעות על הדרך. חשוב להבין שהאתגר הוא התהליך ולא כמה משקל להרים או כמה אחוז שומן לרדת. הדבר הכי חשוב הוא לעשות את זה במקום שמקבלים הדרכה טובה".