אנשים מתים כל הזמן: מתאונות דרכים, במלחמות, מסרטן, מסוכרת, מדום לב, מזקנה ומעוד הרבה מאד סיבות. לפעמים, קורה שחלק ממקרי המוות מתרחשים בזמן או אחרי פעילות גופנית. מוות בזמן פעילות גופנית עלול לקרות לא רק מדום לב. הוא יכול להיגרם משבץ מוחי, ממפרצת באבי העורקים, ממכת חום, מפרפור חדרים בלב, מהתייבשות, מהיפונתרמיה (תת רמת נתרן) או מהיפוקלימיה (תת רמת אשלגן) בגוף. בכל המאמרים על דום לב במאמץ שקראתי, הריצה, לא היתה הגורם למוות. אנשים מתים מדום לב גם בשנתם, גם בנהיגה, גם בבית על הכורסה וגם בעבודה.

הריצה היא לא הגורם למוות | צילום: רונן טופלברג

עוד כתבות שיעניינו אתכם
האם יש קשר בין פעילות גופנית לדום לב?
שחייה מפחיתה ב-28 אחוז את הסיכוי למוות בטרם עת
איך להאריך את החיים? לקום מהכיסא

מה גורם להתרחשות של דום לב?

אלא מה, כאשר מישהו, בדרך כלל גברים, מת תוך כדי ריצה הנושא גורר תשומת לב תקשורתית נרחבת ויוצר בהלה מיותרת בציבור. זכור לכולנו מקרה הפטירה בחצי מרתון תל אביב לפני ארבע שנים. באותו ערב שבת, הפך מקרה הפטירה הזה לכתבה הפותחת את מהדורת חדשות שישי בערוץ 1 בו הופעתי בראיון אצל העיתונאית אילה חסון. באותו יום, מתו שלושה אנשים בתאונות דרכים ושניים נרצחו בדקירות סכין בשעת בילוי – אבל איש לא התייחס לכך בחדשות ובוודאי שלא פתח את מהדרות יום שישי.

אז אפשר להשמיע צפירת הרגעה: המצב איננו רע כמו שתיארו אותו בכתבה אצל אושרת קוטלר בתכניתה "המגזין".

במגזין מדעי בארה"ב בשם "Cerculation", פורסם מחקר שהתבצע במשך אחת עשרה שנים על 1,247 מקרים של דום לב, והתברר ש- 63 מתוכם, קרו בעת פעילות גופנית שזה 2.1%. רובם ברכיבה על אופניים, במשחק כדורסל או בזמן ריצה קלה ג'וגינג דווקא (המחקר פורסם ב-2015). מעניין לציין שבמאמר הזה, כמו בישראל, רוב הנפטרים מתו בתקופת המעבר מהחורף לאביב. ההערכה בעולם על הסיכוי של דום לב להתרחש בזמן מאמץ עומדת כיום על 1:200,000 בלבד.

רוב הנפטרים מתו בתקופת המעבר מהחורף לאביב (למצולמים אין קשר לכתבה) | צילום: צלמי שוונג

במאמר שפורסם ב-Harvard health pulication על ידי בית הספר לרפואה של אוניברסיטת הארוורד (Harvard school of medicine) ב-17 ביולי 2015 נכתב כך: "מה גורם להתרחשות של דום לב? דום לב מתרחש כשהלב מפסיק לפעום באופן פתאומי ועלול להופיע אצל כל אחד ללא כל סימנים מקדימים. הסיבות לכך יכולות להיות סיבות מבניות של הלב עצמו, או חסימה מוחלטת של כלי הדם הגדולים, הפרעת קצב קטלנית, עלייה פתאומית בחום הגוף, התייבשות, הפרעות באיזון האשלגן והמגנזיום בגוף, גורמים תורשתיים או מכה חזקה מאד למפתח הלב. התקף לב – הוא דבר אחר: במקרה הזה, לא מגיע דם לשריר הלב והוא גורם לפגיעה ברקמת השריר. כחוזק הסימפטום, כך היקף הפגיעה בשריר. מהתקף לב, לא בהכרח מתים. אבל, אם התקף הלב קורה עקב כשל במערכת החשמלית של הלב הוא עלול לגרם גם למוות. מה עושים במקרה של דום לב? אם לא נמצא בקרבת מקום איש מקצוע בעת התרחשות הדום לב – אין הרבה מה לעשות. אם שיחק המזל ונמצא איש מקצוע במקום – או קיים מכשיר דפיברילטור בסביבה הקרובה, יש להפעילו תוך שניות".

מדוע אתם שומעים על יותר מקרי דום לב?

היה לי מטופל שפעמיים עבר מקרה של דום לב, ולמזלו, שני המקרים התרחשו בחדר מיון של בית חולים גדול במרכז הארץ, ופעמיים הוא טופל במקום, החלים, שוקם, עבר לריצה ואפילו רץ מרתון. אבל, אין בכל הכתוב לעיל כדי להדאיג את הרצים. בוודאי שמע כל אחד על מישהו בארץ שמת לפתע בזמן מאמץ גופני, אבל אלה בודדים לעומת מיליון הרצים והרוכבים הפעילים כיום בכל רחבי הארץ. אחד המקרים היותר ידועים בעולם הוא המקרה של ג'יימס פיקס שכתב את רב המכר "הריצה" ומת תוך כדי ריצה בפארק והוא בן 52.

לשעוני דופק בשוונג-שופ לחצו כאן

אם אתם שואלים את עצמכם מדוע יש כיום יותר מקרי מוות בעת פעילות גופנית מאשר בעבר, יכולה להיות סיבה מאד פשוטה: כיום יש הרבה, הרבה יותר רצים מאשר בעבר – פי 1,000 יותר מאשר לפני 35 שנה. בארה"ב, חקרו ומצאו, שבמשך 30 שנות ריצת מרתון בחיל הנחתים (Marine corps) של ארה"ב ובמרתון ,"ערי התאומים" (Twin Cities Marathon), רצו 215,413 רצים ורצות ובמשך כל השנים הללו היו ארבעה מקרי מוות בלבד שהם 0.002% סך הכל.

ובכל זאת מה צריך לעשות כדי למזער נזקים ומה התועלת שבריצה:
1. ארגומטריה: בצעו בדיקת לב ארגומטרית במאמץ פעם בשנה, בבדיקה זו בודקים אק"ג ולחץ דם תוך כדי ריצה באופן מדורג עד שמגיעים לפחות ל-90% מהדופק המרבי החזוי
2. מרוצים: רוצו במרוצים במרחקים אליהם התאמנתם בלבד. אף פעם אל תשנו מרחק לארוך יותר ללא הכנה
3. מחלה: אל תרוצו אחרי מחלה עם חום, אחרי קלקול קיבה או שלשולים, או אם אתם תחת כדורים
4. אימון: התאמנו בהדרכת מאמן מוסמך
5. שתייה: שתו מספיק מים. לא יותר מדי ולא פחות מדי – בהתאמה למזג האוויר
6. תזונאים: התייעצו עם תזונאי ספורט מוסמך על התזונה שלכם

אפשר לומר שאם תעשו את הרשום לעיל, תמזערו את גורמי הסיכון.

התועלת הרבה שבריצה לעומת ענפי ספורט אחרים:
1. מאריכה תוחלת חיים
2. מקדמת בריאות של כלי הדם בכל אברי הגוף
3. מורידה משקל בצורה הטובה ביותר ועוזרת לשמור על משקל נמוך ותקין
4. מורידה סוכרים בדם
5. מורידה שומנים בדם
6. מורידה כולסטרול כללי ואת הכולסטרול הרע בדם
7. מעלה את הכולסטרול הטוב בדם
8. מפחיתה לחץ דם
9. משפרת תפקוד שרירים ומעבה סחוסים במפרקים

בסופו של דבר אם תציבו את ה"בעד" מול ה"נגד" תבחינו מיד שהתועלת גדולה בהרבה מהסיכונים.

התועלת גדולה בהרבה מהסיכונים | צילום: מארק נומדר

והערה לסיכום. בישראל לא קיים מעקב ממוסד אחרי כל המקרים של דום לב במאמץ. בפרסומים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אין רישום או דיווח על דום לב במאמץ, אלא רק רישום על כל המקרים של דום לב באופן כללי. מוות מדום לב תוך כדי רכיבה על אופניים מדווח כתאונת דרכים ועוד כהנה וכהנה. כדי לדעת בעתיד יותר על מניעת סיכונים ללב בזמן מאמץ, צריך לבצע איסוף מרוכז ומדויק של הנתונים לצורך בדיקה סטטיסטית. אני קורא למשרד הבריאות לעשות סדר בנושא משום שזה מידע חשוב לציבור במדינה כיום, שבה יותר ממיליון אנשים (לא כולל הולכים) רצים ורוכבים מספר פעמים בשבוע. אותי, כבעל מקצוע, כמאמן ריצה וכרץ, הנושא הזה מאד מעניין.

מקרים שתועדו בעבר של מוות פתאומי בסמוך או תוך כדי פעילות גופנית:
1. דוד אלעזר ("דדו"): הרמטכ"ל לשעבר, שיחק טניס, וקפץ מיד אחר כך למים קרים מאד בבריכת השחייה, מה שכנראה, הפעיל את "רפלקס הצלילה" וברגע שראשו החם פגע במים הקרים, הפסיק לבו לפעום.
2. נחום סטלמך: "ראש הזהב" המפורסם מפתח תקוה, היה כדורגלן דגול ובריא למראה. בערוב ימיו הפנו אותו אלי כדי להכין אותו לצילומים לחברה שמוכרת אבקות להרזיה. אני דרשתי שלפני הכל יבצע בדיקת לב במאמץ (ארגומטריה) לפני הכניסה לדיאטה ולתכנית פעילות גופנית. נחום סירב ושבוע לאחר מכן, מת בשנתו מדום לב בספרד.
3. עוזי חיטמן: התחיל דיאטת קיצונית משולבת בהרבה מאד פעילות גופנית. הוא קבע לעצמו תאריך לבדיקת ארגומטריה אחרי שהתחיל בתכנית ובפעילות ונפטר תוך כדי פעילות על ההליכון.
5. מני לוי: שחקן כדורגל של מכבי ת"א, אובחן בבדיקת ארגומטריה, כסובל מהפרעות קצב. הוא לא היה אמור לשחק כדורגל ואסור היה לאשר לו לשחק ולחתום לו על כרטיס שחקן. לוי חזר לשחק, ואם היה מקשיב לאזהרות, יתכן ולא היה מתמוטט אחרי עצירת כדור במפתח הלב.
6. יענקל'ה בורנשטיין מאמני , שהיה בצעירותו אלוף ישראל בריצה ל-5,000 מ', הזניח את עצמו, אכל לא נכון, לא התאמן, אימן תחת הרבה לחץ, סבל מאסטמה קשה, נפטר במקלחת בספרד בעת מחנה אימונים עם הקופצים לגובה.
7. עומר מנוס: היה אדם כבד משקל שרזה אצלי והתחיל לרוץ איתי, הגיע עד לריצות מרתון. נודע בתארו בתור "צלם הבית". יצא לטיול בגיאורגיה ומת בשנתו.
9. מוטי ברקוביץ: נפטר במרוץ "הר לעמק". במקרה שלו הוא דווקא כן עבר בדיקת ארגומטריה והוא כן התאמן אצל מאמן. מזג האוויר בעת הריצה היה צונן וזה היה הקטע הראשון שבו רץ במרוץ, ובכל זאת, איבד לפתע את הכרתו ובסופו של דבר נפטר. סיבת המוות לא בוררה.

צילום עמוד הבית: רונן טופלברג, מרתון ת"א

יאיר קרני | אחראי מקצועי תכנית הרזיה ב"דרך הכושר לחיים"

מאמן ריצה, תזונאי, BSC בתזונה, M. Med במדעי הרפואה
ואלוף ישראל לשעבר בריצת מרתון
רוצים לשאול את יאיר קרני שאלה? שילחו לו לדוא"ל זה:
[email protected]