ב-25 במאי יוקרן לראשונה הסרט הדוקומנטרי, "LANCE", מבית פרויקט הסרטים "30 על 30" של ESPN. הסרט מתמקד בראיון עם לאנס ארמסטרונג, שאמור לחשוף לא מעט פרטים חדשים על היסטוריית השימוש שלו בחומרים משפרי ביצועים. היסטוריה שנחשפה על ידו רק בשנת 2013 תוך כדי ראיון לאופרה ווינפרי, כשעוד לפני כן בהתאחדות האופניים הבינלאומית החליטו לפסול את כל שבעת תאריו בטור דה פראנס בעקבות מסקנות החקירה של הרשות האמריקאית למניעת סמים בספורט ב-2012.
עוד כתבות בנושא
מה עשה לאנס ארמסטרונג ב-2016 בישראל?
גם הרץ מו פראח הסתבך בשקרים בנושא חומרים אסורים
"נייקי" סגרה את פרוייקט אורגון בגלל פרשיות סמים
לקראת הקרנת הבכורה של הסרט נחשפו מספר ציטוטים שנאמרו על ידי ארמסטרונג, כיום בן 48, בראיון. בין השאר הוא סיפר שם: "מבחינת חציית הקו, הסיכוי שלי להיתפס על משהו אסור התחיל בגיל 21, בעונה הראשונה שלי כמקצוען. באותה תקופה היינו נוטלים קורטיזון או תרופות שגורמות לייצור של קורטיזון בגוף. זה פשוט היה חלק מתרבות הספורט.
אבל בעיצומה של הקריירה שלו, כשהחלו החשדות סביבו ובצדק, ארמסטרונג נחשד בשימוש ב-EPO (הורמון שמגביר את ייצור תאי הדם האדומים, ד.ב) והעובדה שהוא עבד לצדו של הרופא האיטלקי שנודע לשמצה בנושא החומרים האסורים, מיקלה פרארי, לא ממש עזרה למוניטין שלו, בעיקר באירופה.
בנוסף, ארמסטרונג מודה בסרט שהוא השתמש בין השאר גם בהורמון גדילה, ולא שולל את הספקולציה שייתכן והשימוש בחומרים האסורים היה אחד הגורמים למחלת הסרטן ממנה סבל ב-1996. בתשובה לשאלה האם לדעתו הסרטן נגרם כתוצאה מהשימוש אמר ארמסטרונג: "אין לי ממש תשובה לזה. אני לא רוצה להגיד לא כי אני לא חושב שזו תשובה נכונה. אני לא יודע אם זה כן או לא, אבל בהחלט לא חושב שזה לא. מה שאני כן יכול לומר בוודאות הוא שהפעם היחידה שבה השתמשתי בהורמון גדילה היתה ב-1996. מה שעבר לי בראש היה צמיחה, גדילה, של הורמונים ותאים. אם משהו שצריך שיגדל גודל אז זה טוב. מצד שני, הגיוני שגם אם יש משהו רע בגוף שלך הוא גודל יחד עם זה, לא?".
על השימוש שלו ב-EPO לאחר שהחלים מהסרטן אמר ארמסטרונג: "במובנים רבים EPO הוא סם בטוח, ואני יודע שהתשובה הזאת לא פופולארית וכל זה בהנחה שמשתמשים בו כראוי בליווי של איש מקצוע ובכמויות מתונות. יש דברים הרבה יותר גרועים שאפשר להכניס לגוף".
על השנים האחרונות ובכלל על התקופה שבה כל העולם יודע שהוא רימה מספר ארמסטרונג: "חמש השנים האחרונות גרמו לי לעצור ובאמת לנסות להבין לא רק את עצמי, אלא את המשמעות של הסיפור הזה לאנשים אחרים ומה המשמעות של הסיפור הזה לעולם. זה דבר כבד מאוד, מעולם לא חשבתי שהסיפור הזה יתפתח להיות כל כך גדול, ידעתי שהוא גדול, אבל לא עד כדי כך. אם הייתי מתחרה היום אז בני גילי היו ספורטאים כמו מייקל פלפס ולברון ג'יימס. רק כשאני רואה איפה הם היום, אני מבין איפה אני הייתי. אני לא מתגעגע, ואני חושב שאם הייתי נשאר שם, זה לא היה טוב למשפחה שלי".