אימון משקולות, פילאטיס מכשירים או רצפה, ריצות ארוכות, שחייה או רכיבה על אופניים, טריאתלון, שיעורי סטודיו שונים (כגון: שיעורי מדרגה, קיק בוקס, עיצוב הגוף ועוד, קרוספיט, אימונים באמצעות רצועות TRXועוד) מהווים רק רשימה חלקית ומצומצמת של סוגי אימונים שכיחים הנעשים על בסיס קבוע בקרב מתאמנים רבים באשר הם.
ללא צל של ספק ביצוע האימונים השונים באופן מקצועי, נכון ומושכל ישפר את איכות החיים ואף עשוי להביא להפחתת הגיל הפיזיולוגי-תפקודי כל עוד מקפידים על הכללים החשובים. סוגי האימונים הקיימים, נציין, רבים מאוד ולא קל למצוא את הדרך הנכונה ביותר להתאמה למטרה שלשמה בכלל מבצעים את האימון.
מדובר, אגב, לא רק על התאמה מבחינה של העומסים ונפח האימון, אלא גם ולעתים בעיקר התאמה מבחינה פסיכולוגית. הרי לא לכל מתאמן יתאים לבצע שיעור מדרגה בסטודיו בשל הצורך ללמוד תנועות חדשות על בסיס קבוע או לחלופין, מתאמנים מסוימים (מבוגרים, למשל) עשויים ממש לא להתחבר ולאהוב סוגי אימונים אותם מלווה מוסיקה מאוד קצבית הכוללת 130 ביטים ויותר. במקרים אלה מדובר בהחלט בצורך להתאים את האימון לא רק בפן הפיזיולוגי אלא גם ואולי אף בעיקר – מבחינה פסיכולוגית. ולהלן מספר דוגמאות שכיחות:
1. הקצב באימון – ישנם סוגי אימונים המאופיינים בקצב איטי ממש. או אז, לחלק מהמתאמנים לא בטוח שהדבר יתאים. למשל, שיעור פלדנקרייז, פילאטיס (קרקע או מכשירים), יוגה (סוגים שונים), שיעורי מתיחות ועוד אחרים, מתבצעים, חלקם, בקצב איטי תוך הקפדה רבה על איכות התנועה, הכיווץ האקצנטרי, הנשימה ועוד. לחלק מהמתאמנים הקפדה על כללים אלה קשה ומצריכה סבלנות רבה, ריכוז, יכולת הקשבה והפנמה ועוד. במקרים לא מעטים אי התאמה של מתאמן לסוג האימון עשויה לנבוע בשל הקצב האיטי מאוד שגם עלול לעצבן מתאמנים בעיקר עם טמפרמנט גבוה שמרגישים צורך באימון דינמי הרבה יותר, ועוד.
2. הטון בו ניתנות ההנחיות – גם הוא יוצא דופן לעומת סוגי אימון אחרים. קשה להשוות בין טון הדיבור בו ניתנות ההנחיות בשיעור פילאטיס או יוגה לבין אימון בו מושם דגש על שיפור יכולת אנאירובית משמעותית כמו קרוספיט, אימון משקולות, אימוני היט בסטודיו ואף שיעורי מחול אירובי שונים. טון דיבור מונוטוני עשוי בהחלט 'להרדים' חלק מהמתאמנים שמתאים להם קצב אימון שונה לחלוטין. אגב, לטון הדיבור של המדריך בשיעור זה או אחר השפעה רבה על שיפור היכולת הגופנית של המתאמן. מדריכים מסוימים ואף מרצים בתחומים שונים עשויים ל'הרדים' לחלוטין את המתאמן ובכך להביא לאפקט אימון מופחת לגמרי. אגב, מדובר על הבדל גדול ממש בין מדריכים ואף מרצים בתחומים שונים מכיוון שטון הדיבור הנו פקטור משמעותי מאוד. נקודה מעניינת היא שקיימת נטייה להאדיר מרצים מסוימים כאנשי מקצוע מעולים המקסימים את הקהל וזאת בשל הכריזמטיות שלהם, אולי ההופעה הפרזנטיטיבית ו/או הדיבור וזאת למרות העובדה שחסר להם ידע רחב ומעמיק בנושא. תופעה ללא צל של ספק, ושכיחה למדי.
3. תחושת אפשרית של כאב ואי נוחות באימונים וביניהם – אימוני איכות כוללים, במרבית המקרים גם התמודדות עם תחושת כאב על בסיס די קבוע. למשל, כאבי שרירים מאוחרים (מכונה: "DOMS"), ריכוז משמעותי של חומצת חלב בשרירים הפועלים, קשיי נשימה משמעותיים, בחילות ואף הקאות (שכיח באימונים אנאירוביים קשים במיוחד) ממש לא מתאימים לכל אחד. למרות פיצוי היסף הרב במיוחד לאחר אימונים ברמה כה גבוהה, מסתבר שמעט מאוד מהמתאמנים יצליחו להתמיד ברמה כה גבוהה של האימונים הללו ולחוות כאבים, אי נוחות מסוימת ועוד על בסיס קבוע (ואף ליהנות מכך).
4. שימוש רב במשל ונמשל, מטפורות ועוד – בחלק משיעורי הסטודיו ה"שקטים" נעשה שימוש, למשל, בהאנשה של איברים ומפרקים שונים בגוף. לדוגמה, בשיעור פילאטיס לא יהיה מפתיע להקשיב למדריכה שמעוניינת שהמתאמן האישי שלה יבצע את פעולת הנשימה – שאיפה ונשיפה) כראוי יקבל הנחיה כגון: ״תחשוב על הקרן התחתונה של השכמה, שיורדת באיטיות מטה ומנסה לישר את עמוד השדרה וחווה קשיים בדרך…. ועוד ועוד דוגמה אחרת הנה לקחת תיאורים ודימויים מעולם הצומח או הדומם על מנת להמחיש את התנועה הנדרשת לביצוע. סוג זה של הנחיות תוך שימוש קבוע בהאנשות (ייחוס תכונות אנושיות למי שאינו אדם (בעלי-חיים, חפצים דוממים, איתני הטבע, אלים וכן הלאה). הנפשות, תיאורים וסיפורים שלא ממש קשורים בהכרח לאימון עצמו באופן ישיר לא יתאימו לכל מתאמן וייתכן מאוד שיביאו להפסקת האימונים הספציפיים בטרם עת.
5. הקואורדינציה הנדרשת – חלק מסוגי האימונים המצוינים לעיל ורבים אחרים מצריכים תיאום בין שרירי גבוה. מה לעשות שחלק מהמתאמנים לא ממש קואורדנטיביים ושולטים בנקל בלימוד תנועות חדשות? לכן, לימוד משפטי תנועה מורכבים מתאימים לחלק מהמתאמנים שניחנים גם בסבלנות הנדרשת ללימוד התנועות הללו. .נציין שכשמדובר בתנועות מורכבות ממש תיתכן תקופת זמן של שבועות או חודשים לביצוע חלק של התנועות.
עוד כתבות בנושא
היתרונות והחסרונות של אימון בחוץ
מדוע לא צריך לקפוץ על כל טרנד חדש למתאמנים?
איך מתמידים בפעילות גופנית לתקופה ארוכה?
6. אימון איכותי מדי –ביצוע אימונים קשים עד אפיסת כוחות ממש לא מתאים לכל אחד. מנגד – אימונים נוחים, קלים, או אף קשים תוך שימת דגש על כיווץ איטי מאוד, כיווץ אקצנטרי במיוחד ועוד, גם לא מתאימים לכל אחד. לאותם מתאמנים מדובר בסוג אימון שיהווה להם כמו אימון הרפיה/מנוחה וכדומה. סוגי מאמץ מסוימים לא מתאימים לכל אחד. הרי עצימות אימון ביוגה שונה לגמרי מעצימות אימון קרוספיט או משקולת חופשיות. גם התהליכים הפיזיולוגיים, הפרשת האנדורפינים ועוד. לכך השפעה על ההתמדה. לדוגמה, מתאמני קרוספיט, אתלטיקה, אימון משקולות, היט, או קיק בוקס לא בטוח שיצליחו ביום בהיר אחד – לעשות שינוי מקצה לקצה ולבצע רק אימוני פילאטיס או יוגה. לא רק בשל עצימות האימון אלא גם בשל קצב האימון והפרוטוקול השונים לחלוטין. לכן, התאמת האימון איכותו, פרוטוקול האימון ומשתנים נוספים משפיעים מאוד על יכולת ההתמדה והשיפור ביכולת הגופנית בכלל. נקודה אחרת לציון הנה שחלק מהאימונים העצימים מזכירים אימונים צבאיים ממש ולא לכל מתאמן הדבר מתאים.
7. השפה בה נעשה שימוש על ידי המדריך – קשה להאמין כמה הבדלים קיימים בין מדריכים מבחינת השפה והטרמינולוגיה. שימוש בשפה לא הולמת, או לחילופין מקצועית מדי עלולה שלא להתאים למתאמנים מסוימים מבחינה פסיכולוגית.
8. המוסיקה באימון – ידוע שלמוסיקה המושמעת בעת האימון השלכות על השגת מטרות האימון. לכל סוג אימון יש את סוג המוסיקה המתאים לו יותר. שיעור מתיחות יתבצע תוך האזנה למוסיקה שונה ממש מאשר שיעור קיק בוקס או מחול אירובי. ברם, סוגי מוסיקה מסוימים עלולים לא להתאים לחלק מהמתאמנים ואף לגרום לאי נוחות. ניתן להביא כאן כדוגמה אחד ממועדוני הכושר הגדולים והנחשבים בזמנו בתל אביב (לימים נסגר) שמדי ערב היה מעסיק דיג'י מקצועי שהשמיע מיקסים של מוסיקה קצבית בעוצמה גבוהה מאוד ומדי ערב הייתה אווירה של מסיבת דיסקו. מעניין לדעת, שלמרות שלא פרסמו זאת באופן ברור, אנשים מעל גיל 40 שהיו מעוניינים להירשם למועדון, נאמר להם שלא ניתן להירשם מכיוון שהמועדון מלא עד אפס מקום… מה שלא היה נכון בפועל (הסיבה לכך, לדברי המנהלים אז שממתאמנים מבוגרים – מעל גיל 40 בממוצע מתלוננים על סוג המוסיקה ועוצמתה על בסיס קבוע…).
לסיכום, יש צורך להתאים את סוג האימון למתאמן, ללא צל של ספק. לא רק משתני האימון חשובים אלא גם (ולעתים – בעיקר) התאמה פסיכולוגית לסוג האימון. לכל אלה השלכות על ההתמדה באימון, שיפור יכולת גופנית ועוד.
ד"ר איתי זיו (Ph.D) | מומחה לפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר
שימש כסגן מנהל קמפוס "שיאים" באוניברסיטת ת"א
מאמר מעניין! הייתי מעוניין להוסיף שבוודאי ישנם גם משתנים פסיכולוגיים אחרים הבאים לידי ביטוי. דוגמה אפשרית היא ההתאמה בין שלושה משתנים- אופי האימון (קבוצתי/אישי/תחרותי/חברתי), סוג המוטיבציה המתאימה לאימון זה(פנימית/חיצונית/קידום/מניעה) ומבנה העצמי של המתאמן (ממנו לעיתים נגזרת המוטיבציה). כאשר מתקיימת התאמה כזו בוודאי האימון יהיה אפקטיבי ומהנה יותר.
בלה בלה בלה