עוד יום על מדים במילואים נגמר לו.
המדינה במצב חרבנה, ואני באמת כבר לא יודע איזה יום היום, ומה הארוחה האחרונה שאכלתי (אבל זה כי אני פשוט כל היום אוכל…)
אבל את התאריך אני בהחלט יודע – It's Kona day!!!!
אם יש משהו אחד שיכול לרומם ולו במעט את מצב הרוח הלאומי (או לפחות את שלי) זו אליפות העולם באיש ברזל בקונה.
כמה חיכיתי לזה…
לכתבות נוספות בנושא:
ליידלו הוכתר לאלוף העולם הצעיר בהיסטוריה באיש ברזל, פרודנו נפרד בדמעות
גם איירונמן טבריה בוטל בעקבות המלחמה: "מאחלים לימים שקטים"
עם סרטים שחורים על היד: נשות הברזל הניפו את דגלי ישראל בהוואי
ברמה האישית חיכיתי לקונה השנה מכמה סיבות – קודם כל המאמנת האגדית שלי ענבר (פאקינג) זהבי עומדת לזנק לתחרות הכי מדוברת בענף. שעות רבות של אימונים שעברנו יחד לקראת התחרות (כלומר… היא התאמנה, ואני ממש עשיתי מאמץ להחזיק איתה. לא תמיד זה הצליח), וממש רציתי לראות מה יצא מזה. בנוסף, אהובתי לוסי צ'ארלס-ברקלי נראתה מאוד נחושה ומיקדה את עצמה לקראת האליפות, בתקווה שהפעם תצליח להתגבר על קללת המקום השני.
אז חיברתי את הטלפון לחשמל, התמקמתי בתנוחה עם קליטה, הוצאתי את הבוטנים מהמנת קרב, ויאללה בואו נתחיל!
השחייה
כרגיל, מרגע שהתותח ירה, הייתה זו לוסי (💜) שלקחה את ההובלה. תשע הרודפות, בהובלתה של לאורה ברנדון, ניסו להכתיב קצב מאוד חזק על מנת לתפוס את צ'ארלס-ברקלי הבריטית. אמנם הניסיון לא צלח, אבל הן כן הצליחו (מבלי כל כך להתכוון לזה כנראה) לנער מהדבוקה את פנילה לאנגרידג', שקה ת'רו, והאלופה המכהנת צ'לסי סודארו.
בצבא אוהבים לומר – "כשהגלים מתחזקים, החזקים מתגלים", ולוסי הוכיחה לנו שהדבר נכון גם בשחייה. בדרך חזרה, הים הצלול בקונה התחיל לעלות ולהיות צ'ופי כמו שאנחנו מכירים אותו, ולוסי כמו לוסי השאירה את כולם מאחוריה, ויצאה מהמים בזמן של 49:36 דקות.
שש הבורחות, שכללו את אלופת העולם בחצי איש ברזל טיילור ניב, נכנסו לשטח ההחלפה כדקה וחצי אחרי המובילה.
סודארו האלופה שבאה להגן על הכתר נבלעה יחד עם פנילה לנגרידג' ושרה ת'רו בדבוקה אחורית יותר, שכללה שמות גדולים כמו קאט מאת'יוס, ליסה נורדון, והגדולה מכולן דניאלה ריף, שהיו יותר מ-4 דקות מאחורי לוסי.
הרכיבה
לוסי שפתחה (כרגיל) חזק בשחייה, מכירה את התחרות טוב מאוד (בכל זאת, ארבע פעמים מקום שני לא בא ברגל) ידעה איך לשחק את הקלפים שלה. היא יודעת שמאחור יש רצות על, ואם היא רוצה לנצח היא צריכה ליצור פער כמה שיותר משמעותי מהרודפות תוך שמירה לא להישרף.
מאחוריה הרודפת המשמעותית ביותר הייתה טיילור ניב, כאשר קאט מאת'יוס ודניאלה ריף לוחצות מאוד חזק ומסכנות עצמן כדי לצמצם את הפער. השלוש עבדו קשה מאוד כדי להיכנס לטופ 10, כאשר הן מושכות אחריהן שמות גדולים כמו לאורה פיליפ, סודארו, נורדון, ואנני האוג, הרצה אולי הכי טובה בסבב המקצועני.
על אף הרדיפה החזקה, לוסי המשיכה להחזיק את ההובלה שלה, ואף להגדיל את הפער. בשלב מסוים, חוץ מניב שהייתה כ-3 דקות מאחוריה, בשיא הצליחה צ'ארלס-ברקלי לפתוח פער של כ-6 דקות מהדבוקה של דניאלה ריף.
בשלב מסוים, השדרן על האופנוע מדווח שטיילור ניב קיבלה כרטיס צהוב (עונש של דקה עצירה) על דראפטינג, וזו ששמעה אותו מיהרה לתקן – העונש התקבל על השלכת זבל לא מכוונת. הבקבוק של ניב נפל, ועל אף שהדבר נעשה שלא בכוונה תחילה, העונש על כך הוא דקה עמידה במקום.
והיא לא הסתירה את זה מאף אחד, ודאגה לעדכן את המתחרות על כך, שלא מישהו יחשוב בטעות שהיא עייפה… הקורבן הראשון של המסלול הייתה קאט מת'יוס שלא החזיקה את קצב הרכיבה המסחרר, ומיד אחריה הייתה זו צ'לסי סודארו האלופה המכהנת שלא עמדה בעומס של הדבוקה הרודפת. מי שניצלו את המסלול הלא פשוט היו רות' אסטל, שטיפסה אט אט אל הטופ 10, ואנני האוג שנכנסה גם היא לעשירייה המובילה.
לוסי סיימה את הרכיבה בדיוק במצב שבו קיוותה להיות לאחר 4:32:39 שעות, כאשר מאחוריה במקום השני נמצת ניב עם 3:47 דקות פער, והדבוקה הרודפת של לאורה פיליפ, ליסה נורדון וג'וסלין מק'קולי כ-7 דקות מאחורי ניב ו-20 שניות לפני דניאלה ריף. אנני האוג נכנסה כדקה אחרי ריף לשטח ההחלפה.
השאלה הגדולה שנשאלת כעת – האם פער של כ-12 דקות מהאני האוג, הטיל הבליסטי, יספיק ללוסי על מנת לשמור על ההובלה, או שמא הגרמנייה תצליח לסגור אליה את הפער?
הריצה
השאלה שהעסיקה את כולם (או לפחות אותי…) היא האם נראה שידור חוזר ל-2019 אז האוג סגרה פער של כ-8 דקות על הבריטית והוכתרה כאלופת העולם. אמנם הפער אז היה קטן יותר מהשנה, אבל באותה ריצה לא הגיונית של 2:51:07 שעות בריצת המרתון, הגרמניה רצה 15 דקות פחות מאשר לוסי! אפשר ממש היה לחתוך את המתח בלדרמן צבאית!
לוסי שחוזרת מפציעות גם באגן וגם בכף הרגל פתחה בריצה שקולה וניסתה לשמר את הפער כמה שיותר, לא לתת לניב לסגור עליה, ולא לאפשר להאוג לשחזר את 2019. אנני סגרה מאוד מהר את הפער מלאורה פיליפ הגרמנייה, והשתלטה על המקום השלישי כאשר עיניה נשואות קדימה אל טיילור ניב האמריקאית במרדף חייתי בזמן שצ'ארלס-ברקלי מגדילה את הפער עוד ועוד מניב עד לכ-6 דקות!
אל עבר האמריקאית במקום השני והבריטית במקום הראשון הסתערו בחוזקה האוג ופיליפ הגרמניות, עד כדי שהגיעו בחצי הדרך לפער של 2:40 ו-4 דקות בהתאמה מניב. בסוף האמריקאית, שלא רצה מרחקים שכאלו בחייה, הוכנעה על ידי הרודפות המנוסות, כאשר לוסי בהובלה שומרת על ריצה מצוינת עבורה עם שיא אישי במרתון באיש ברזל, ועיניים נשואות אל עבר שיא המסלול של דניאלה ריף מ-2018.
לבסוף עם ריצה של 2:57:38 שעות ושיא מסלול חדש של 8:24:31 שעות – לוסי צ'ארלס-ברקלי חוצה את קו הסיום סוף סוף כמנצחת הגדולה ואלופת העולם. לראשונה מזה הרבה שנים שיש מנצחת בקונה במקצה במקצועני, שהייתה גם אלופת עולם בקבוצות הגיל, ומי יותר מתאימה לזה מאשר "בתולת הים" הבריטית.
היא גם האישה הראשונה שמנצחת את בתחרות בקונה תוך שהיא מובילה מהשנייה הראשונה ועד השנייה האחרונה. לאורך כל היום היא לא ראתה את הגב של אף אחת מהמתחרות שלה! וזה ללא ספק מרשים ביותר. במקום השני סיימה אנני האוג עם ריצה מדהימה של 2:48:22 שעות וזמן כולל של 8:27:33 שעות. את המקום השלישי מאיישת לאורה פיליפ עם זמן כולל של 8:35:55 שעות.
ניב האמריקאית מסיימת בפעם הראשונה איש ברזל ועוד בקונה במקום הרביעי והמכובד מאוד, כאשר את המקום החמישי והשישי מאיישות דניאלה ריף וצ'לסי סודארו, שביניהן יש 6 נצחונות באליפות העולם באיש ברזל. את הטופ 10 סוגרות סקיי מונץ' במקום השביעי, שרה ת'רו במקום השמיני, ג'וסלין מקולי במקום התשיעי וליסה נורדון במקום העשירי.
אני לא חושב שיש אחד שצופה ועוקב אחרי עולם איש הברזל ולא התרגש לראות את לוסי מניפה את סרט הניצחון בקו הסיום. היא ללא ספק הדוגמה המושלמת לספורטאית מקצועית ומקצוענית שעובדת מאוד קשה, בצניעות וענווה, בשילוב של מדע וצוות גדול ותומך, שמוכיחה לכולנו שעבודה קשה משתלמת.
נציין במילה את 12 הנשים הישראליות שעשו תחרות מאוד מרשימה, אבל עליהן נרחיב כבר בכתבה נפרדת וניתן להן את הכבוד שמגיע להן!
אז אחרי כמה שעות של אסקפיזם הגיע הזמן לכבות את היוטיוב, וללכת לישון. בכל זאת, יש משימות לעשות מחר בבוקר על מנת שנוכל לנצח כבר את המלחמה הזו, ולחזור כמה שאפשר לשגרה ולשפיות.
עד השנה הבאה, כאן תורן שוונג.
רות, סוף.
הכותב: דוד פלד | טריאתלט, איש ברזל, חוקר בתחום ההנדסה והפיזיולוגיה של המאמץ, מאמן בתחום הטריאתלון וספורט הסבולת ומילואמניק גאה.