מדוע פרש שחר שגיב מהתחרות? לחצו כאן
יום אחרי היום החלומי של המשלחת הישראלי, שבשיאו היה מדליית הארד ההיסטורית של רן שגיב בקטגוריית הגברים עד גיל 23, הגיע זמנם של עילית הגברים לזנק לטריאתלון אולימפי שיקבע מי יהיה אלוף העולם החדש. לטריאתלט הישראלי שחר שגיב, המועמד הישראלי המוביל להגיע למשחקים האולימפיים בטוקיו 2020, היתה תחרות לא מוצלחת והוא הפסיק את קטע ריצה לאחר שעבר כמעט מחצית ממנה. כזכור, גם בתחרות ביוקוהמה לפני כשלושה חודשים לא סיים שגיב את התחרות לאחר שנחבל בשחייה וסבל מכאבי ראש.
מיד עם הזינוק וינסנט לואי הצרפתי פרץ קדימה, אך מי שנטל את ההובלה הוא הנרי סקומן הדרום אפריקאי, מדליסט הארד מהמשחקים האוליפיים של ריו 2016. היה נראה שהשחייה היתה לא מהירה במיוחד בעקבות ההפרשים הקטנים שבהם יצאו הספורטאים אחד מהשני, סקומן סיים את השחייה ראשון בזמן 18:03 דק' ו-34 שניות בלבד הבדילו בינו לבין שחר שגיב שיצא מהמים במקום ה-49 ופספס בשניות בודדות את הרכבת לפלוטון הראשון.
מהר מאוד נוצרה קבוצת חוד שכללה 23 ספורטאים וביניהם ששת המדורגים הראשונים בסבב, מי שלקחו פיקוד על הפלוטון הם הנבחרת הנורווגית בראשות כריסטיאן בלומנפלט, גוסטב אידן וקספר סטורנז. היה נראה כי הקצב לא מרפה לרגע בפלוטון ועל אף ניסיונות הבריחה שהיו מטעמם, הצליחו הראשונים להגדיל את הפער על הפלוטון השני, שכלל רצים מצוינים וביניהם אלכס יי הבריטי, עד לפער של 2:12 דק' ביציאה לריצה. במהלך האופניים שגיב רכב בפלוטון השלישי ויצא לריצה במקום ה-45 בפער 3:42 דק' מהמובילים.
ביציאה לריצה בלומנפלט הסתער על ההובלה, פתח פער על שאר המתמודדים ולא הסתכל אחורה לרגע אחד. מאחוריו, נוצרה קבוצה שכללה את אידן וסטורנז הנורבגים, מריו מולה, חבייר גומז ופרננדו אלרזה הספרדים ולואי. ראשונים לדעוך היו גומז וסטורנז וגם עבור אידן ואלרזה הקצב היה גבוה מדי ונשרו. בהקפה השלישית רצו כתף לכתף לואי ומולה, חברים ושותפי אימון תחת אימונו של ג'ו פיליול, אך בסיום ההקפה השלישית נחלש לואי ואף נעקף על ידי אידן ואלרזה, אך ידע שכל עוד יסיים בין חמשת הראשונים הוא יהיה אלוף העולם.
בלומנפלט הצליח לחצות את קו הסיום לראשונה במקום הראשון בזמן 1:50:47 שע' עם זמן ריצה של 30:46 דק'. עבור בלומנפלט הרגע היה מרגש כיוון שהוא מספר שנים נמצא בסביבת הטופ העולמי, כולל סיום במקום השלישי הכללי בסבב בשנת 2017, אך תמיד התפספס לו הניצחון בתחרות וכעת סוף סוף הגיע זמנו. מולה חצה שני את קו הסיום 16 שניות אחרי בלומנפלט, וכעבור עוד 15 שניות חצה חברו לנבחרת פרננדו אלרזה במקום השלישי. לואי הצליח להישאר במקום החמישי ולזכות לראשונה בתואר העולמי, כשבסיום חיכה לו חברו מולה, חיבק אותו ואמר לו שהוא מצטער שמנע ממנו תואר עולמי רביעי ברציפות. לואי אמר בסיום התחרות שהוא מעריך את יריבו הראוי לאימונים מולה ושהניצחון שלו מוקדש ללורנט וידל, חברו לנבחרת הצרפתית באולימפיאדת לונדון, שנפטר בשנת 2015.
מצפייה בתחרות ניתן לראות כי יש שתי נבחרות ששלטו ללא עוררין: הנבחרת הספרדית והנבחרת הנורווגית. נבחרת הגברים הספרדית ידועה בכישרונותיה ולכן אין הפתעות, אך יחד עם זאת השנה זו הפעם הראשונה מאז 2013 שאין אלוף עולם ספרדי. יחד עם זאת עבור הנבחרת הנורווגית, ששלושת ספורטאיה סיימו בשביעייה הראשונה, יש אמירה ברורה. עד שנת 2012 נורווגיה נחשבה למדינה מתפתחת ולא היתה לה כלל נבחרת, אך באותה תקופה החלה להתגבש נבחרת נוער לגיטימית לנבחרות האירופאיות. כעת הם בנסיקה מטאורית לאחר שבשנים בודדות הצליחו ספורטאיה להשתלב בצמרת הטריאתלטים העולמית ולקבוע היסטוריה עולמית בתחרות הסבב העולמית בברמודה בשנה שעברה כשכל הספורטאים על דוכן המנצחים היו מאותו לאום.
"שחר שגיב לא שחה מספיק טוב אך עלה על האופניים בסביבת הנורווגים שתפסו את הראשונים", מדווח מאמן נבחרת ישראל אורי זילברמן משוויץ", מתחילת הרכיבה הרגיש שמשהו לא כשורה ושהוא חסר שליטה בחלקים הטכניים. לאחר שהחליף גלגל ניסה לעבוד חזק אך בסביבתו היו רבים שוויתרו ולא עזרו לו בהובלות. במהלך הריצה הרגיש התכווצויות בהאמסטרינג שמלוות אותו עוד מהתחרות בטוקיו ומכיוון שלא היה סיכוי שיקבל ניקוד בתחרות החלטנו שיעצור במחשבה שיש לו תחרות נוספת בעוד שלושה שבועות. למרות ששחר כבר עצר בתחרות אחת העונה, נדיר מאוד שהוא עוצר באמצע תחרות".
תחרות הנשים
מיד אחרי תחרות הגברים יצאו לדרך הנשים, כאשר ג'סיקה לירמונת' הבריטית נטלה על עצמה את ההובלה ובניגוד לגברים שאצלם הפערים היו קטנים, היה נראה כי לירמונת' משכה את הקצב לקצה וגרמה ל"שרוך" ארוך מאוד להשתרך אחריה. לאחר 18:58 דק' יצאה לירמונת מהמים כשהיא מובילה קבוצה של 7 נשים וביניהן חברתה לנבחרת ג'ורג'יה טיילור בראון.
בתחילת הרכיבה ניסתה לירמונת' את כוחה ורכבה הקפה לבד על המסלול הקשוח כשאחריה רודפות 6 נשים: קייטי זפרס וטיילור ספייבי האמריקאיות, פלורה דאפי מברמודה, טיילור בראון וסופי קולדוול הבריטיות וויטוריה לופז הברזיאלית. בהקפה השנייה נתפסה לירמונת' וכעת המטרה של השבעה היא לא להיתפס על ידי הרכבת של ניקולה ספיריג השוויצרית, האלופה האולימפית מלונדון, שנמצאת חצי דקה אחריהן. במחצית המרחק דאפי הידועה ביכולות הרכיבה שלה עלתה להובלה והחלה לעלות את הקצב, חלק מהנשים לא החזיקו והפער על הפלטון של ספיריג גדל ל-50 שניות עד סיום הרכיבה.
עם היציאה לריצה זפרס, לירמונת' וטיילור בראון, שלוש המובילות בסבב העולמי, השתלטו על ההובלה בתחרות. עבור זפרס כל מיקום בין ה-12 הראשונות היה מבטיח לה תואר עולמי ולכן היתה רגועה אך בכל מקרה רצתה לקבוע ניצחון חמישי בסבב וניצחון ראשון בקריירה בגרנד פיינל ונלחמה בבריטיות. עבור הבריטיות, המלחמה היתה ביניהן כי המנצחת מביניהן תוכתר לסגנית אלופת העולם. בתחילת ההקפה האחרונה החלו לירמונת' וזפרס לפתוח פער על טיילור בראון ובפיניש מדהים הצליחה זפרס לחצות ראשונה את קו הסיום בזמן 2:02:45 שע' עם זמן ריצה של 35:45 דק', 4 שניות לפני לירמונת' ו-18 שניות לפני טיילור בראון שסגרה את הפודיום.
אם בתחרות הגברים ראינו את השליטה של הנבחרות הספרדית והנורווגית, אצל הנשים השליטה הברורה היא של האמריקאיות והבריטיות. מתוך 24 מדליות שחולקו בתחרויות הסבב העונה, 22 מדליות התחלקו בין האמריקאיות והבריטיות, ושש מבין שבע המדורגות הראשונות בסבב מייצגות את לאומים אלה.
מחר (ראשון) בתחרות השליחים יזנקו 23 מדינות למקצה זה בשעה 19:00 (שעון ישראל). הנבחרת הישראלית היא המשלחת ה-22 שתזנק ל-300 מ' שחיה, 4.8 ק"מ רכיבה ן-1,370 מטר ריצה. מקצה השליחים הישראלי מורכב מ: הגר כהן-כליף, איתמר אשד, רז פורדוסו ואיתמר לבנון.