הדיון בין רצי הבוקר ורצי הערב מעורר עניין רב בקהילה, בערך כמו השוואה בין מסי ורונאלדו או שמאל וימין. לא מעט חילוקי דעות, ניסיונות שכנוע, כשבפועל הסיכוי להגיע אי פעם להסכמה הוא מזערי עד לא קיים. עתה מתברר כי בניגוד לכל ההשוואות, רצי הלילה דווקא כן יכולים להעדיף לרוץ בוקר ואולי אפילו להיות מרוצים מהעניין.
ראשית, נציין כי באופן כללי ההבדלים בין טיפוסי הלילה (רצי בערב) וטיפוסי היום (רצי הבוקר) מושפעים, בין היתר, מהורמונים וגיל ולא מעט גירויים חיצוניים כמו למשל אזור מגורים, אור השמש, שעות זריחה ושקיעה. כמו כן, הנטייה לקום בבוקר או בערב (כרונוטייפ) היא כנראה חלק מה מהדי.אנ.אי שלנו אך ניתן (לנסות) לשנות אותו ובאופן כללי את מחזורי השינה.
1. כל התחום לא הוכח כעובד במאת האחוזים, אך בין היתר ההמלצות הן פשוט לשנות את הרגלי השינה שלכם על ידי מספר פעולות כשבראש ובראשונה ללכת לישון מוקדם יותר כמובן (אם ניתן).
2. המלצה נוספת היא לישון במהלך היום בין 20 דק׳ לשעתיים, מה שאמור לסייע לישון בלילה כהלכה ולהרגיש שהגוף קיבל מכסת שינה ארוכה.
3. לא מעט מהרצים (כמו גם כותב שורות אלה) רגילים לבצע מעין טקס קטן לפני השינה, כשהמומלצים, בין היתר, הם מדיטציה עמוקה רגע לפני שאתם הולכים לישון, לקיחת נשימות עמוקות או אפילו קריאת ספר וכתיבת יומן. אנחנו לא מבטיחים כמובן שזה יעזור לכם, אבל תמיד אפשר להשתדל ולנסות.
4. המלצות נוספות הן לנסות ולהקדים את הארוחות שלכם לשעות מוקדמות יותר ולמעט בשתיית קפה ואלכוהול סמוך לשעת השינה.
נציין כמובן שהתהפכות משעות הלילה לשעות היום עלולים לקחת זמן רב לעתים, על כן אין להתרגש ולצפות שהשינוי יקרה בין רגע.
כחדש בתחום הריצה, אני מעדיף ערב סתם כי יותר נוח לי.
מצד שני על האופניים אני כבר מעל לעשר שנים ומתחרה ואני רוכב בכל שעות היום. ערב, צהריים וכן, גם לפנות בוקר בדרום/צפון הרחוק
לכן לא חושב שזה עניין של קפה בערב, שינה מוקדמת וכו' אלא מה נוח…
העדפה אישית-לרוץ בערב,
לקום מוקדם בבוקר עבורי זה: בכדי לוודא שאני חוזר לישון,
להתכונן במהלך היום לקראת הריצה בערב זה עדיף מכל הבחינות,
אני לא זקוק לטקס כזה או אחר(מדיטציה, נשימות עמוקות, קריאת ספר וכדומה). אני פשוט מחליט לשים את הראש, מפקיד את הנשמה בידי הקב"ה ונירדם בכל מצב,
מגיע לקראת הריצה בערב רענן לטרוף את המסלול…
חברות/ים, כך או כך, בערב או בבוקר, לרוץ תחילה להתחסן !
בריאות לכולנו,
יוסי מורד,