נשים רצות למעשה עורכות את הריצה לפי תוכנית אימונים שמבוססת לגברים ולנשים כאחד, אך באף תוכנית לא מוזכר מה צריך לעשות בימי המחזור החודשי של הנשים. דפנה שב החליטה שהגיע הזמן לדבר על זה, "לא יעזור כמה טוב אני אהיה ערוכה לקראת המחזור, תמיד בסוף הוא מפתיע. זה מזכיר לי את הקיץ."
מאת:דפנה שב
לפעמים נדמה לי שלנו הבנות יש הרבה יותר פרטים לארגן לפני היציאה לריצה. עם השנים והאימונים למדתי להתרגל לכל דבר: מצאתי כבר שתיים-שלוש חזיות ספורט נוחות, החולצה שלא משפשפת, הטייץ (שלדעתי) הכי מחמיא לי, הצורה הטובה ביותר לקשור את השיער ושלא יברח החוצה (גם אחרי ביקור במספרה), קרם פנים שלא שורף בעיניים כאשר הוא נוזל יחד עם הזיעה, ואיך לגרום לציפורניים ברגליים להיראות טוב למרות הקילומטראז’ הגבוה. אבל רק דבר אחד עדיין לא מצליח להסתדר לי, וכאילו כל חודש הוא מפתיע אותי מחדש, הדבר היחיד שגברים פשוט לא מסוגלים להבין. המחזור החודשי.
לא יעזור כמה טוב אני אהיה ערוכה לקראת המחזור, תמיד בסוף הוא מפתיע. זה מזכיר לי את הקיץ. כולם יודעים שיהיה מאד חם, שיהיה לח ומגעיל, כולם מכינים את המזגנים ואומרים שיהיה בסדר, אבל בסוף שמגיע הקיץ כולם מתפלאים כמה הקיץ בארץ הוא באמת באמת קשה. כך גם עם המחזור, את יודעת מתי הוא יגיע, באיזה יום בדיוק, אבל איכשהו תמיד זה מרגיש כמו מסיבת הפתעה שלא ציפית לה.
כשהמחזור החודשי ותכנית האימונים שלי נפגשים מתחיל האקשן האמיתי. תחילה מגיע שלב ההסברים לכל האנשים שאני רצה איתם (והם לא נשים ומעולם לא היו להם כאבי מחזור). אותם אנשים פשוט לא מבינים שזה לא סתם כאב ראש,או סתם כאב בטן. זה יותר מתקרב למערבולת תחושות פיזיות ומנטליות הכרוכה בתופעות לוואי. הרבה פעמים מתחשק לי פשוט להגיד שאני במחזור, אבל ברגע האחרון זה נראה לי לא נעים אז זה נגמר ב:"אכלתי משהו לא טוב" או "יש לי מיגרנה". עם הזמן למדתי שהיחידה שאני חייבת לה הסברים או תירוצים זו אני.
כבר קרה לי מספר פעמים שנאלצתי לוותר על ריצה בגלל כאבי מחזור. כל חודש הייתי מתפלאת מחדש כמה כואב לי והייתי מתחבטת עם עצמי לפני כל יציאה לריצה. הייתי כל כך מפוחדת ומבולבלת שהכי קל היה לוותר. דווקא שהתחלתי להרגיש נקיפות מצפון על כל פעם שביטלתי ריצה הבנתי שזה לא צריך להיות המצב, בעיקר בזמן ההכנות האינטנסיביות למרתון. עם השבועות, החודשים והשנים ניסיתי להגיע לאיזה שהוא פיתרון.
בהתחלה אלו היו ריצות משונות. ריצה קלה ואיטית, הרגשתי כבדה, ואז הגיעו הכאבים ועברתי להליכה.
אנה אינצרטי מנצחת במרתון מילאנו האחרון
צילום:Victah Sailer/photorun.net
לאחר מכן עברתי לשיטת ה:"נחליט אחרי החימום",שיטה שהוכתרה כמוצלחת במיוחד. גיליתי שקשת התחושות והרגשות לפני החימום שונה לגמרי מזו שאחריו. ועובדה, אחרי החימום תמיד מרגישים הרבה יותר טוב. כך קרה שהחלטתי תמיד לצאת לריצה "רק לחצי שעה" ועם הזמן הצלחתי גם לבצע אימוני איכות. במקרים קיצוניים, הייתי לוקחת כדור לשכך כאבים ויוצאת כעבור שעתיים לאימון. אם היה צריך הזזתי והחלפתי אימונים בין הימים כדי להפיק מהשבוע את המירב.
קשה לי להסביר מה זה הכוח הזה. רגע אחד אני שוכבת במיטה ולא יכולה לזוז, ורגע אחר- כך אני רצה לי בשבילי הפארק כמו חדשה. כנראה לא סתם אומרים שאנחנו המין החזק. אני לא יכולה להאמין לפעמים כמה כוח יש לנשים ברגעים כאלה. זה מן כוח נשי שטמון בכל אישה והיא רק צריכה לדעת מתי לשלוף אותו.
אני חושבת על אלפי הנשים שמתחרות מדי חודש בריצות למרחקים השונים,בענפי ספורט שונים וכולן עוברות פחות או יותר אותו הדבר. כבר קרה לי מספר פעמים שהמחזור הגיע ביום התחרות, או ביום של הריצה הארוכה ועדיין, בסוף הכל היה בסדר ואפילו מעל המצופה. לצערי הרב אין לי נוסחת קסם, גם לא היום אחרי הרבה ריצות וכאבי מחזור. אני יודעת שזה עניין שכל אחת צריכה לפתור עם עצמה ולהקשיב לגוף שלה. כל חודש צריך לבדוק את הדברים מחדש ולראות איך הגוף עובד, ואז לשלוף את הכוח הנשי החבוי החוצה.הוא שם, אני בטוחה.
