אם יש משהו גרוע יותר מלגלות שהספורטאים הגדולים שאנחנו מעריצים הם בעצם רמאים, זה להתחרות מול אנשים שבוחרים לרמות. אפשר להניח שספורטאי הסבולת הוותיקים בארץ כבר ראו הרבה, בין אם זה אנשים שמוצאים דרכים לקצר במרוצים או אפילו כאלה שמשתמשים בחומרים אסורים למרות שהם בכלל לא ספורטאים מקצוענים.
אחת המלחמות החשובות בספורט. חומרים אסורים | צילום: pixabay
עוד כתבות בנושא
מה גורם לספורטאים לא מקצוענים להשתמש בחומרים אסורים?
נייקי סגרה את פרוייקט אורגון בעקבות פרשיות הסמים
רוכב אופניים בן 90 נכשל בבדיקת סמים
זה עולה הרבה כסף, זה פוגע בבריאות, אבל מסתבר שאפילו מחוץ לספורט המקצועני יש כאלה שמוכנים להסתכן רק בשביל עוד פודיום או פוסט מרשים במיוחד בפייסבוק. וכשמדובר בספורט המקצועני הטריגר הוא כמובן כסף ותהילה, ובמקרים רבים הידע שחלק גדול מהמתחרים עושים את זה.
זו הסיבה שהסוכנות הבינלאומית למניעת סימום בספורט שנקראת WADA היא אחד הגופים החשובים ביותר בספורט העולמי, והאינטרס של כל מדינה ושל כל ספורטאי הוא שהגוף הזה יהיה חזק ככל האפשר. ותחת WADA יושבות הסוכנויות הלאומיות בכל מדינה, שתפקידן הוא לפעול לפי הקריטריונים שמכתיבה WADA כשהמטרה הברורה היא לשמור על ספורט נקי ככל האפשר ולהילחם בכל מי שמנסה למנוע זאת, ולמרבה הצער יש כל כך הרבה כמעט בכל מקום בעולם.
כדי להבין יותר טוב כיצד פועלים הגופים הכל כך חשובים האלה, ראיינו את ד"ר דניאל הרשטיין שהוא מנכ"ל הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט, ומי שאחראי על שמירה על טוהר הספורט בישראל. בראיון הזה תוכלו למצוא תשובות לשאלות רבות שנשאלות, בעיקר לאחרונה, על הדרכים למניעת רמאויות בספורט הישראלי ובספורט בכלל.
קצת סדר. הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט היא זו שמחליטה מי הם הספורטאים הישראלים שעוברים בדיקות סמים בכל שנה, כמה בדיקות הם יעברו. האם זה יקרה במסגרת תחרויות או באופן פתאומי וכו'. בנוסף, הסוכנות מספקת את שירות בדיקות הסמים עבור כל גוף אחר שמבקש זאת. לדוגמה, לפי התקנון של איגוד האתלטיקה הישראלי, כל מי שקובע שיא ישראלי חדש מחויב לעבור מיד בדיקת סמים, ובמקרים כאלה איגוד האתלטיקה מזמין על חשבונו את בדיקות הסמים מהסוכנות. דוגמה נוספת, אם מתקיימת בארץ תחרות בינלאומית גדולה, המארגנים אמורים להחליט כמה בדיקות סמים הם רוצים לבצע ומזמינים על חשבונם את הבדיקות מהסוכנות.
כזכור, בתחילת השבוע רוסיה הושעתה לתקופה של ארבע שנים על ידי הסוכנות למניעת סימום ולא תוכל להשתתף בטוקיו 2020 ובמונדיאל בעוד שלוש שנים. "אנחנו מבצעים בדיקות סמים בהתאם לתקציב שלנו ולדרישות של WADA, אומר ד"ר הרשטיין ומוסיף, "אנחנו חייבים לעמוד בכל הדרישות של WADA ומי שלא יעשה את זה ייענש כמו במקרה של רוסיה. זה אומר שבתחילת כל שנה אנחנו שולחים ל-WADA תכנית שמפרטת מי הספורטאים הישראלים שייבדקו כדי שהם יידעו שיש עליהם פיקוח. המטרה היא שבאף מדינה לא ידאגו שספורטאי מסוים לא ייבצע בדיקות".
וכך הסוכנות הישראלית מבצעת בין 200 ל-400 בדיקות סמים בשנה. רובן נקבעות מראש על ידי ועדה שיושבת פעם בשנה ומחליטה, כשלפי זה היא שולחת את התכנית ל-WADA, שאר הבדיקות נקבעות במשך השנה על ידי חברי הוועדה שבוודאי יבחרו לבדוק ספורטאי שבאופן פתאומי ירשום הישג יוצא דופן כשיש גם בדיקות אחרות שנקבעות בהגרלה. שאר הבדיקות מוזמנות על ידי איגודי הספורט השונים שגם להם יש אינטרס לשמור על ספורט נקי, אבל מצד שני יש להם גם תקציב מסוים וצריך לזכור שעלות בדיקות הסמים היא לא זולה בכלל.
מה יותר חשוב? טוהר הספורט המקצועני או הבריאות של כלל הספורטאים?
"יש 34 מעבדות בעולם שהוסמכו על ידי WADA. בעבר שלחנו את כל הבדיקות למעבדה ביוון שאיבדה את ההסמכה שלה וכיום אנחנו שולחים את הבדיקות למעבדה הגדולה ביותר בסולט לייק סיטי שבארצות הברית. עלות של כל בדיקה היתה במשך שנים רבות 1,500 שקלים וכיום זה התייקר קצת, אפשר להעריך שזה בין 1,600 ל-2,000 שקלים", מסביר ד"ר הרשטיין ומגלה, "בעבר רציתי להקים כאן מעבדה, אבל העלות היא גבוהה מאוד וגם לוקח כמה שנים לקבל את ההסמכה של WADA. חוץ מזה, אנחנו לא באמת יכולים לבנות שהמדינות מסביבנו ישלחו לנו בדיקות".
כיום מבצעים גם בדיקות שתן וגם בדיקות דם לאיתור חומרים אסורים. לכל אחת מהן יש את היתרונות שלה. בבדיקת שתן ניתן לגלות יותר סוגים של חומרים, בעוד שבבדיקת דם ניתן לגלות יותר חומרים ספציפיים כמו EPO וגם ניתן להרכיב פספורט המטולוגי, וזה חידוש חשוב מאוד שקורה בשנים האחרונות. הרעיון של פספורט המטולוגי לכל ספורטאי הוא ש-WADA תחזיק בנתוני ספירת דם שנלקחים מהספורטאים במשך השנים. כל לדוגמה, אם לספורטאי מסוים היתה רמת המוגלובין מסוימת במשך כמה שנים ואז בבדיקה החמישית או השישית היא קפצה משמעותית מעבר לכל חריגה, זה ככל הנראה מוכיח שאותו ספורטאי השתמש בחומרים אסורים גם אם לא נמצאו כאלה בדם או בשתן שלו. "במקרה כזה צריך לספק הסברים כשאין יותר מדי הסברים טובים, אולי רק סרטן", מסביר ד"ר הרשטיין. אחד המקרים הידועים הוא של רוכב אופניים בריטי בשם ג'ונתן טירנן לוק שרכב בקבוצת "סקיי" והושעה ב-2014 על סמך חריגה בפספורט ההמטולוגי שלו.
אחת השאלות הגדולות לגבי המטרות של הסוכנויות הלאומיות למניעת סימום בספורט היא האם מדובר בראש ובראשונה בספורט מקצועני נקי, או גם בחיפוש אחר ספורטאים שלא נחשבים למקצוענים אבל מרמים ולמעשה מסכנים את בריאותם כשבעבר שמענו על לא מעט מקרים קשים כולל מקרי מוות של אנשים שנחשדו בשימוש בחומרים אסורים. "התפקיד שלנו הוא לשמור על הספורט הנקי בארץ", אומר ד"ר הרשטיין, "אנחנו גם רוצים לשמור על הבריאות של הספורטאים. האם יש לנו אינטרס לבדוק לא רק ספורטאים מקצוענים אלא גם ספורטאים חובבים? האם זה מעניין אותנו? התשובה היא כן. הסיבה היא שאם נעשה פירמידה של הספורטאים שהבסיס שלה הוא החובבים , ככל שאתה עולה לחוד אתה מגיע למקצוענים. אותנו מעניינת כל הפירמידה".
