"לכל אורך השיחה עשה רותם את המקסימום לצנן את התלהבותי ואפילו מצא את הרגע לומר לי, "מצטער שאני מצנן את התלהבותך." יאיר בן עמי מנסה להבין מדוע טוענים שהשירות הצבאי מפריע להתפתחות הספורטאי, תראו את גלעד רותם 

מאת:יאיר בן עמי

תירוצים תמיד היו חלק בלתי נפרד מהספורט. דומה כי בישראל, התירוצים, הם חלק של ממש בתרבות הספורט. אחד התירוצים הפופולאריים של ספורטאים ומאמנים כעסקנים ורבים נוספים לאי הצלחה בזירה הבינלאומית הוא השירות הצבאי, המחייב בדיוק בשנים הנחשבות קריטיות להתפתחותם של הספורטאים.

התירוץ הצבאי הפך לאחת הקלישאות הנפוצות בספורט הישראלי. מאז ומתמיד אהבתי להזכיר לטוענים את יורגן ז'אק הגרמני, שלאחר שירות ביחידת הצנחנים של הצבא הגרמני, התפתח לטריאתלט ברמה עולמית עד שניצח באליפות העולם באיש הברזל בהוואי. גרמני אחר בשם ריינר מולר, סיים שלישי באליפות העולם במרחק האולימפי והיה לאלוף העולם באיש הברזל ואף השלים דוקטורט ברפואה, כמו גם, פאוסטו קופי, ג'ינו גארטלי שניצחו בטור דה פראנס לאחר ש"בילו" חלק לא מבוטל של חייהם כחיילים במלחמת עולם השנייה.

בשנתיים האחרונות מצאתי עצמי עוקב אחרי תוצאות של ספורטאי ישראלי הנראה לי ראוי להערכה אפילו גבוהה מאלו שיש לי כלפי מולר וז'ק. איש הברזל ושיאן ישראמן, גלעד רותם, לא רק שירת כלוחם ביחידה קרבית של הצבא הישראלי אלא גם השלים תואר בהנדסה והיה לטריאתלט ברמה עולמית גבוהה. ואז הגיעה אליי שמועה כי רותם לא מסתפק בהשכלה של תכנון ותיקון מכונות אלא החליט לרכוש השכלה כזו שתאפשר לו לתקן בני אדם. כששמעתי כי הוא לומד כעת רפואה עלה חיוך על השפיות המנטאלית שלי ומצאתי עצמי חושב כי הנה מתחת לאף שלי מתפתח ספורטאי המשלב את מולר וז'ק גם יחד אבל הוא ישראלי של ממש.

ביום שישי האחרון, אני יושב מול המחשב ומחזיק אצבעות לניצחון של רותם בישראמן ולו רק כדי שאוכל לכתוב על התופעה. את הניצחון של רותם חגגתי במחשבה על כיוון הכתבה שאמסור לעורך שוונג במהלך השבוע. כחלק מהכנת הכתבה התקשרתי לגלעד ולאחר שסגרתי את הנייד פשוט הצטערתי על השיחה הזו.

לא שהיה משהו לא טוב בשיחה אלא שפשוט, גלעד רותם, הוא סיוט של כל עיתונאי. לכל אורך השיחה עשה רותם את המקסימום לצנן את התלהבותי ואפילו מצא את הרגע לומר לי, "מצטער שאני מצנן את התלהבותך." אז גלעד, אני מקווה שאתה קורא את זה, מצטער אבל לא הצלחת לצנן שום התלהבות בי וגם בשנים הבאות אנצל את הישגייך כדי להראות לכל נער ונערה כי אפשר להגיע להישגים גם כשלא מוותרים על שירות צבאי ראוי והולם.

כשהיה רותם בנוער הוא היה יותר שחיין מטריאתלט וזה לא הפריע לו להיות ממוקם בצמרת הנוער הישראלי בתקופה שדן ורן אלתרמן החלו לנצח ללא הפסקה. בתחרות אחת, שנערכה ביוגוסלביה, הוא הקדים אותם, "זה בגלל שהיה שם דרפטינג ויצאתי לפניהם מהמים," היה משפט הצינון של רותם בהקשר הזה. כשהעליתי בפניו את נושא הלימודים הוא ניסה לצנן כך, "גם האלתרמנים לומדים," והסביר, "מה שחשוב הוא, שלא כל הביצים בסל אחד, ואם אני לומד ומתחרה, ולוקח עוד אתגרים, כך שבשעת מבחן אני יודע שזה לא המבחן היחיד ותמיד יהיה עוד אחד."

טוב, בשלב זה ניסיתי את הטיעון של מקצוענות, אמרתי לרותם כי ההישגים שלו (קבוצות גיל) בהוואי השנתיים האחרונות הם למעשה מול מקצוענים (מתחרים הבוחרים בקבוצות הגיל מתוך ידיעה כי בקטגוריה הפתוחה של המקצוענים הם לא יגיעו למקומות ראשונים וזאת למרות שהם מקצוענים לכל דבר). רותם לא מתבלבל וטוען בפניי, "לא חושב שאני יוצא דופן כשאני משווה עצמי למי שהיה לידי על הפודיום בתחרויות האחרונות, כולם עושים עוד משהו וכולם מתלבטים אם להיות מקצוענים."

נו, חשבתי לעצמי, אולי ביחס לישראלים אצליח לערער את הניסיונות של רותם ליצור רושם של מישהו רגיל. בשנתיים האחרונות קבע רותם מספר תוצאות שרק לפני שלוש שנים נראו כחלום הרטוב של הטריאתלון הישראלי. בשנת 2008 הוא סיים את איש הברזל של ניס במקום ה- 37 הכללי ומקום 3 בקבוצת הגיל. באותה השנה סיים רותם שלישי בקבוצת גיל באליפות העולם באיש הברזל (הוואי) ובמקום 64 בדירוג הכללי. באוסטריה הוא קבע את הזמן המהיר ביותר שלו, 8:43 שעות, והקדים את כל קבוצת גילו כשרק 13 מתחרים חוצים לפניו את קו הסיום.

שנת 2009 הבהירה כי בגיל 30 רותם רק בתחילת הדרך. הוא סיים שני בקבוצת גילו באליפות העולם באיש הברזל (הוואי) ובמקום 41 הכללי: "מה שאני אוהב שלא משנה באיזו קטגוריה אתה נרשם בסוף, אתה יודע איפה הגעת בדיוק," מסביר רותם מדוע הוא אוהב יותר את המרחק הארוך על פני המרחק האולימפי ומוסיף, "זה לא משנה לי להוריד עוד כמה שניות במרחק האולימפי."

ניסתי להתעקש על נושא של לימודי הרפואה ולהבין איך זה משתלב עם אימונים ברמה הזו ורותם הסביר לי שהוא כמעט לעולם לא מתאמן פעמיים ביום אבל גם אמר, "אני לא בטוח שזה מתאים לכל אחד ואם הייתי עושה מה שהאלתרמנים עושים אני בטוח שלא הייתי יכול להתנתק מהספורט ולחזור." אבל לצד הטיעון הזה כדאי לקחת החשבון כי את הדרך לאילת, לתחרות הישראמן, הקדיש רותם להכנה למבחן אבל לאחר שהוא מספר לי על זה הוא גם מציין, "זה פחות קשה מללמוד הנדסה."

המטרה הבאה של רותם היא באיש הברזל בפרנקפורט כדי להשיג את הזכות לזנק שוב לאליפות העולם בהוואי. התחרות תיערך ביולי וחודשיים קודם הוא ינסה לנצח שוב בחצי איש הברזל הנערך בצמח/כינרת. כשחשבתי כיצד לסיים את הכתבה התקשר אליי רותם והסביר לי עם הרבה סבלנות שהוא לא חושב שמה שהוא עושה מיוחד, וזה מתאים לו ולא בטוח שזה מתאים לאחרים. רק לאחר שסיימנו את השיחה הזו, שהייתה שנייה במהלך שעה וחצי, הבנתי כי זו כתבה שלא צריכה סיום, משום שאותו יכתוב גלעד רותם כשיתאים לו, ובגיל 30 זה (הסוף) עוד רחוק ממנו.