החושים הם היכולות של יצורים חיים לקלוט מידע מהסביבה או מהגוף, ולהמירו לאות חשמלי-כימי כדי שהמוח יוכל לעבד אותו (מתוך ויקיפדיה). אצל האדם מוכרים חמישה חושים:
• חוש הראייה – ראיית אור באמצעות העין
• חוש השמיעה – שמיעת קול באמצעות האוזן
• חוש המגע – חוש מכני המשמש לזיהוי מרקמים ועצמים הבאים במגע עם העור. חלק מהמערכת הסומטוסנסורית.
• חוש הריח – הרחת כימיקלים נדיפים באמצעות האף
• חוש הטעם – בחינת טעם באמצעות הלשון
לכתבות נוספות בנושא:
אירובי או אנאירובי? איך כל סוג אימון משפיע על תהליכי ההזדקנות של הגוף
שאלת השאלות: כמה פעמים בשבוע כדאי להתאמן?
האם החלפת תוכנית האימונים יכולה להשפיע על הפרעת קשב וריכוז?
על פי ההגדרה של חוש, ישנם עוד מספר חושים שמתייחסים אליהם כמו: כאב, תחושת מצב – פרופריוספציה, טמפרטורה – זיהוי הרמה שלה בעת שיש מגע, ועוד. נציין שבני אדם לא מעטים, נולדים עם לקויות שונות בתפקוד החושים כמו: עיוורון, חירשות, פגיעה בחוש הריח ועוד. בחלק מהמקרים ניתן לתקן ולשפר את תפקוד החושים בעזרים חיצוניים (כמו מכשירי שמיעה, או משקפי ראייה ועוד) או טיפולים שונים.
ככל שאנשים מתבגרים, חלה ירידה עקבית של הכושר הגופני (יכולות גופניות) ובתפקוד החושי וזאת במיוחד לאחר גיל 40. שינויים אלו הם חלק מתהליך ההזדקנות הטבעי ויכולים להשפיע על היבטים שונים של בריאות, תפקוד יומיומי, ספורטיבי ואיכות חיים בכלל. להלן כמה דוגמאות:
1. ירידה במסת וחוזק השריר: העלייה בגיל קשורה, לעתים קרובות, לאובדן הדרגתי של מסת שריר (מכונה סרקופניה) – יכול להוביל לירידה בכוח הכללי ובתפקוד השרירים ובסופו של יום באיכות החיים.
2. צפיפות עצם: צפויה לרדת עם העלייה בגיל, מה שמגביר את הסיכון לאוסטאופורוזיס ושברים.
3. כושר קרדיווסקולרי: היכולת האירובית יורדת עם העלייה בגיל בעת שלא מבצעים פעילות גופנית אירובית, ויחד עם ירידה בתפקוד ובתפוקת המערכות הקרדיווסקולריות.
4. שינויים בהרכב הגוף: מתבטא בעלייה באחוז שומן הגוף בכלל ובאזור הבטן – בפרט.
5. בריאות המפרקים: קשיחות מפרקים וגמישות מופחתת, וזאת מכיוון שהם עשויים להיות נוקשים יותר וטווחי התנועה עלולים לרדת, מה שמשפיע על הניידות הכללית וטווח התנועה. בנוסף, מצבים כמו כאבי מפרקים ודלקת מפרקים ניוונית עשויים להיות נפוצים יותר.
6. ירידה חושית: לדוגמה, חדות הראייה שלרוב יורדת עם העלייה בגיל, ובמיוחד הראייה לטווח קרוב/קריאה. במקביל לכך תתרחש פגיעה בשיווי המשקל ובתאום העצבי שרירי.
7. אובדן שמיעה: זה הקשור לגיל (מכונה: Presbycusis) יכול להשפיע על היכולת לשמוע צלילים בתדר גבוה.
8. איזון ופרופריוספציה: שינויים באיזון ובתחושת תנוחת הגוף, עשויים להתרחש – מה שמגביר את הסיכון לנפילות ופוגע בהתמצאות במרחב.
9. בריאות קוגניטיבית: אנשים מסוימים עשויים לחוות ירידה קוגניטיבית קלה, כגון ירידה במהירות העיבוד ובזיכרון ובתגובה נציין, שפעילות גופנית סדירה נקשרה לבריאות קוגניטיבית בהזדקנות.
10. שינויים הורמונליים: גיל המעבר (אצל נשים) כולל ירידה ברמות האסטרוגן, יכולים להשפיע על בריאות העצם, עלייה בסיכון למחלות לבביות ולתרום לשינויים בהרכב הגוף.
דרכים למניעה של ירידה חדשה של תפקוד חושים ושיפור יכולת גופנית בכלל:
1. פעילות גופנית סדירה: עיסוק בפעילות גופנית סדירה, כולל פעילות אירובית, אימוני כוח ותרגילי גמישות ויעילה במיוחד למתן את הירידה בכושר הגופני וגם שיפור תפקוד יעיל וטוב יותר למרות הירידה של החושים.
2. דיאטה בריאה: תזונה מזינה מאוזנת הכוללת פירות, ירקות, קטניות, דגנים מלאים, מוצרי חלב דלי שומן ועשירים בחלבון (מיעט במוצרי בשר מן החי), עשירה בחומרים מזינים חיוניים, שתומכת בבריאות הכללית ויכולה לסייע בניהול משקל הגוף.
3. בדיקות בריאות שנעשות על בסיס קבוע: כולל הערכות ראייה ושמיעה, יכולות לסייע בזיהוי מוקדם ובניהול של שינויים תחושתיים.
4. הסתגלות ושינויים באורח החיים: לרבות אסטרטגיות הסתגלות כוללות יישום אסטרטגיות אדפטיביות, כגון שימוש בעדשות מתקנות, מכשירי שמיעה ותוכניות אימונים מותאמות שיכולים לתמוך ולסייע בשיפור המצב הגופני הכללי ואיכות החיים, במיוחד עם העלייה בגיל.
5. אימונים המשלבים עבודה על פרופריוספציה (למשל, תרגילים המבוצעים על כדור בוסו בתנוחות שונות), קואורדינאציה, תאום עין-יד/רגל, אימוני כוח וכוח מתפרץ ומהירות תגובה, ישפרו את היכולת הגופנית ויביאו להפחתת הדעיכה עם השנים.
בעוד שהעלייה בגיל ההזדקנות מביאה לשינויים המצוינים, שמירה על אורח חיים בריא, ביצוע פעילות גופנית אפקטיבית על בסיס קבוע, שימוש באביזרים שונים ו/או טיפולים ייעודיים במידת הצורך, יכולים לעזור לאנשים להזדקן בצורה חיננית יותר ולשפר את איכות החיים הכללית.
הכותבים:
ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק בתחום הפעילות הגופנית, ספורט וחדרי כושר כ-40 שנה. מרצה בתחום אורח חיים בריא, ספורט, בריאות ועוד לקהל רחב ומקצועי. מנהל קורסי הכשרה מתקדמים במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. הוציא לאור את האנציקלופדיה "עוצמות חדשות, כושר במעגלי החיים", ואת הספרים: "במשקל הנכון, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת השילוב המנצח", ילדים בריאים כדרך חיים" ו"מה אוכלים"?
מורן נחמני MPH;MPE;EP-C(ACSM) | דיאטן קליני ופיזיולוג מאמץ, רכז ומרצה בכיר בהכשרת מדריכי כושר.
בעלים של המרכז האישי לכושר ותזונה חיפה. בעל תואר שני בבריאות הציבור ובמדעי האימון הגופני. תואר ראשון במדעי התזונה.