אימון ילדים שעוסקים בספורט תחרותי מצריך חשיבה ועבודה לא פשוטה. הרי על מנת להצטיין בספורט תחרותי, יש להתחיל את הקריירה הספורטיבית מוקדם ולבנות את מרכיבי הכושר הגופני ואת הבסיס הגופני באופן מקצועי ומושכל. אילולא כן, ייתכן שלא מעט ילדים יפרשו בטרם עת מעיסוק בספורט תחרותי וחבל. נכון לשנה זו, יש בישראל בסך הכל כ-30,000 איש (כולל ילדים) הרשומים כספורטאים ומדובר במספר נמוך יחסית למדינות אחרות בכלל ואלו שבגודלן של ישראל בפרט. התייחסות ובנייה גופנית לא נכונה של הילדים עלולה לגרום גם לתופעה של אימון יתר, פציעות ספורט ועוד. לכן תשומת הלב לכך חשובה ומשמעותית במיוחד.

בנייה גופנית נכונה היא קריטית. ילדים במרוץ אייל | צילום: צלמי שוונג

נקודות להתייחסות באימוני ספורט לילדים 

1. מה מניע ילדים לקחת חלק בספורט? – כיף, חוויה, שיפור כישורים, השתייכות לקבוצה, הרגשת הצלחה, זכייה בהכרה, שיפור הכושר וחווית ההתרגשות.
2. נשירה מספורט – שעמום, חוסר הצלחה, לחץ רב מדי (פיזי או נפשי), אבדן עניין, חברים שעזבו, האימון כבר לא כיף, אין תמיכה של הסביבה הקרובה.
3. מתח , לחץ וחרדה – ילדים בספורט תחרותי חווים מתח ולחץ לפני, בזמן ואחרי הפעילות הספורטיבית. חלק מהילדים נמצאים יותר במתח וחרדה מאחרים באופן טבעי. מדובר בילדים עם ביטחון עצמי ירוד וערך עצמי נמוך, שמרגישים שיש להם מעט מאוד שליטה על מצבים. אלה עלולים לחוות יותר לחץ בספורט תחרותי. הדבר משמעותי יותר בספורט האישי ופחות בספורט הקבוצתי.
4. ערך עצמי ירוד – תחושת האהבה וההכרה מהסביבה נעשים מותנים בטיב השתתפות הילדים בתחרות והילד עלול לחוות לחץ גדול מידי.
5. פחד ודאגה מכישלון – ממחקרים עולה שבקרב ילדים שלא יעמדו בדרישות התחרות, הדבר יכול להיות המקור העיקרי למתח וחרדה אצל ילדים שהנם ספורטאים.
6. חשש מסוים שהמתח בספורט תחרותי עלול לעכב את ההתפתחות הרגשית של ילדים צעירים – חסרים לילדים בגרות וכלים להתמודדות עם החרדות שהן חלק בלתי נפרד מספורט תחרותי. יכולת התמודדות של הילד עם הלחץ תלויה באישיות, באינטליגנציה וההערכה העצמית של הילד.
7. התהליכים העיקריים שמתרחשים בקרב הילדים בגילאים הצעירים מבחינת תפיסת העולם הספורטיבית – בגילאים הצעירים, הילדים למעשה לומדים ועוברים שינויים כל הזמן והיכולת שלהם להעריך את עצמם מתפתחת מאוד לאט. בגילאי 7-6 ילדים מתחילים להשוות את עצמם לילדים אחרים, ותוהים האם אחרים יכולים לעשות דברים "קשים" כמוהם. ברם, ילדים צעירים לא רואים בזכייה את המדד היחיד להצלחה. הם עסוקים יותר בסביבה ובפיתוח מיומנויות מאשר בלנצח, לפחות עד שנאמר להם שחשוב לנצח., עד גיל 10 בקירוב ילדים מאמינים שהצלחה מבוססת על מאמץ ואישור חברתי. למעשה רק לקראת גיל 12 ילדים מסוגלים לראות את ההבדל בין מיומנות, מזל, מאמץ, ויכולת אתלטית. נציין, שרוב ספורטאי הצמרת העולמית, בעברם, לקחו חלק במספר ענפי ספורט (למעט התעמלות והחלקה אמנותית) ומסתבר שרצוי להימנע בגיל הצעיר מהתמחות בענף ספציפי וכדאי לעבור ולהתנסות בפיתוח מגוון רחב של מיומנויות ספורט, כאשר חושפים את הילד למספר ענפי ספורט שמהווה את מפתח הבסיס של מיומנויות מוטוריות שונות בכל אחד מהם, מה שיביא לסיכוי נמוך יותר לנשירה, להפחתת הסיכוי לפציעות ונטייה טובה יותר לפתח את היכולות האתלטיות.
8. אהבה בפעילות הספורטיבית – צריך לגרום לילד להתאהב בפעילות הספורטיבית וכך, עם הלהט והכישרון, יש סיכוי גבוה יותר שייהפך לספורטאי תחרותי מצטיין בהמשך, ללא אימונים ותחרויות בגיל מוקדם מידי. ההמלצה לילדים לקחת חלק בספורט תחרותי מגיל ההתבגרות (11+), כאשר הוא מתאים לילד ומתנהל בצורה מבוקרת.

9. 

   כדאי להיחשף למספר ענפי ספורט בגילאים האלה

11. מה קורה כשהילד הופך לספורטאי תחרותי? 

• הפעילות הספורטיבית צריכה להיות בהלימה ליכולות הילד ולשרת את הצרכים שלו.
• ההורים ורופא הילדים צריכים לשתף פעולה ולעבוד יחד, על מנת לוודא שהילד מתאמן אצל אנשי מקצוע מיומנים וטובים, אשר יש להם את הידע בעבודה עם ילדים גם מבחינה רגשית. כמו כן, לרופא הילדים תפקיד חשוב במעקב קבוע אחר פרמטרים של גדילה, ממצאי לב ודם, התבגרות מינית וסממנים למתח נפשי אצל הילד. חשוב לציין שהרופא צריך להיות ערני לסממנים של אימון יתר והמשמעות מכך.
• הילד הספורטאי זקוק להערכה מתמשכת של הצריכה התזונתית ומדידות של משקל הגוף, וזאת על מנת להבטיח צריכת קלוריות מתאימה לשלבי הגדילה וזיהוי מוקדם של התנהגויות אכילה פתולוגיים. את זה חשוב מאוד לעשות במסגרת ייעוץ של דיאטנית ספורט.
• בעת פציעה, הטיפול הוא מנוחה /או הפסקה של הפעילות וכן טיפול, במידת הצורך, אצל איש מקצוע.
• הילד, המשפחה והמאמן, צריכים להיות מודעים בעזרת הרופא לסיכונים של פגיעת חום (התכווצויות חום, תשישות חום ומכת חום) ודרכי מניעה שלהם.

עוד כתבות בנושא

כך מעצימים ילדים בעלי קושי בריאותי באמצעות ספורט
האם מומלץ לילדים להתאמן בהיקפים גדולים? 
ילדים זו שמחה בעיקר בטריאתלון 

היקפי פעילות גופנית/אימון מומלצים, עצימות אימון וכדומה לילדים ספורטאים ואלה שלא

1. היקפים מומלצים של פעילות גופנית – על פי ה- ACSM ואחרים, לפחות 60 דקות מדי יום ו/או ביצוע של 12,000 צעדים מדי יום (לא הכרחי ברצף). מדובר בילדים שאינם ספורטאים.
2. אימונים ארוכים ומפרכים? לא מומלצים לילדים ובמיוחד לאלה שטרם הגיעו לגיל ההתבגרות (שהנו כמובן סובייקטיבי). לכן בטרם ילד בן 10 רץ חצי מרתון או רוכב 100 ק"מ בבוקר אחד עם הוריו…יש לבדוק שהפעילות הזו בכלל מתאימה לו.
3. סוגי האימון המתאימים – משחקים מסוגים שונים, פעילויות אנאירוביות קצרות, אימונים אירוביים קצרים באופן יחסי שעשויים להמשך 10-15 דקות וחוזר חלילה. המטרה : שיפור יכולות כמו: שיווי משקל, קואורדינציה, כוח לסוגיו ועוד.
4. אימוני כוח בעצימות גבוהה? – מחד , חשוב להפעיל את מערכות שלד-שריר ברמה גבוהה, אך חשוב שהאימון לא יהיה על קבוצת שרירים אחת ולא בתרגילים בשרשרת תנועתית פתוחה (תרגילים מבודדים). טווח החזרות הנו בין 10-15 לסט ובהמשך ניתן גם להפחית ל-8 ולהעלות עומס בהתאמה.
5. החוויה באימון – חשובה במיוחד וקשורה ישירות למידת ההתמדה בפעילות הגופנית הנבחרת.
6. אי התמחות בגיל צעיר בענף ספורט מסוים – חשוב להמליץ שילדים לא יעסקו רק בתחום אימון אחד אלא בענפים רבים ומגוונים. כך גם הם יידעו מה מתאים להם יותר, הגירויים הגופניים יהיו עשירים ורבים וקטנה גם סכנת השחיקה של הילד בסוג אימון זה או אחר.
7. אימון במספר מסגרות במקביל – לעתים ילד מוכשר במיוחד בתחום ענף ספורט מסוים משחק במספר מסגרות במקביל. כל מאמן מעוניין שהילד יתאמן אצלו וברמה הגבוהה ביותר. תיאום בין המאמנים וחלוקת עומס ותכנון שנתי לא תמיד קיים והדרך לעלייה במספר הפציעות אצל הילד, חוסר עניין וחשק להתאמן ולשחק, עייפות כרונית ועוד – קצרה
8. התחשבות בגיל הפיזיולוגי-כרונולוגי – חשוב במיוחד להתאמה נכונה יותר של האימון. צריך לזכור שגם ילד בן 11 עם בגרות פיזיולוגית של בן 14 הנו רק ילד מבחינה מנטלית.
9. התקופה הרגישה לשיפור ביכולת של מהירות וכוח הוא 9-7 ו-16-13 אצל בנים, 8-6 ו-13-11 אצל בנות.
10. גילאים לקליטת מיומנויות טכניות – לפני גיל הצמיחה המואצת. הטווח הגילי המשוער הוא אצל בנים: בין 9-12 ואצל בנות 8-11.
11. אימון ילדים כבדי משקל או כאלה עם הפרעות אכילה – מצריך התייחסות מתאימה. ניתן להבחין בשנים האחרונות בילדים הסובלים מעודף משקל ופעילים גופנית או אף עוסקים בספורט באופן תחרותי.
12. תכנון של כל הקריירה (פירוודציה) – מגיל הילדות וקדימה.
13. הקפדה יתרה על טכניקת הביצוע של התרגילים באימון – חשובה עד מאוד. למשל, תרגול של תרגילים מורכבים וחשובים כמו: סקווט בטווח תנועה מתאים, מכרעים, דדליפט, תרגילי הרמת משקולות, כל אלה שנעשים כנגד משקל גוף, תרגילים עם מתקן הקרוסאובר בחדר הכושר ועוד, מצריכים הקפדה יתרה של המדריך. אילולא כן, הילד כבר בגיל הצעיר יבצע את התרגילים השונים באופן שגוי. בהמשך יעלה את העומס באימון וזו אחת הדרכים להגברת מספר הפציעות במערכות שלד-שריר (יש קשר בין טכניקת ביצוע שגויה של תרגילים לבין פציעות).
14. התמחות – מקובל שבענפי ספורט המאופיינים בהתפתחות מאוחרת כגון: משחקי כדור, ענפי קרב, חלק ממקצועות האתלטיקה וכדומה, ההתמחות תתחיל מגיל 10/11 ואילך. בשלב זה גם חשוב להתרכז ביסודות הענפיים. התקדמות מהירה מדי בדרישות והתמחות בגיל צעיר עלולה להביא לפרישה בטרם עת ולפציעות.
15. התפריט התזונתי – קריטי מבחינות רבות: לגדילה, לשיפור אסתטיקה כבר בגיל הצעיר, לירידה במשקל ובאחוזי השומן, לבניית מאגרי אנרגיה לביצוע סוגי האימונים השונים (לרבות אלה האירוביים) ועוד. לכן חשוב מאוד לבנות תפריט תזונתי עם איש מקצוע ובהתאמה למשתנים כמו: גיל הילד, סוג האימון המבוצע, היקפי האימון בשבוע ועוד.
16. בעיות רפואיות – בטרם רושמים ילד לחוג או לנבחרת זו או אחרת, חשוב לבדוק שאין בעיה רפואית שמגבילה אותו. הדבר משמעותי הרבה יותר אם הילד לוקה באחת מהמחלות השכיחות כמו: סוכרת, אסטמה, השמנה מופרזת וכדומה. או אז, חשוב מאוד לעבור בדיקה בהקדם אצל רופא ילדים, פיזיולוג מאמץ, דיאטן קליני המתמחה בילדים וכדומה.

איך משיגים יכולת גופנית מצוינת אצל ילדים?

• מתן גירויים רבים שלא תמיד מצריכים ביצוע פעילות גופנית או עיסוק בסוג ספורט זה או אחר.
• הגברת כישורים מוטוריים בסיסיים חשובים.
• התמדה על בסיס קבוע בפעילות גופנית בכל מעגלי הקריירה והחיים.
• אימוץ אורח חיים ספורטיבי (לא קיצוני) ולא בהכרח תחרותי כבר בגיל צעיר.
• סביבה תומכת ומתן דוגמה אישית.
• אי פסיחה על שלבים בבנייה הגופנית של הילד/מתבגר.
• חוק ה-10,000 שעות של תרגול או 10 שנות אימון על מנת להגיע למצוינות.
• פחות תבניות יותר חוויה באימון ו- FUN.

לסיכום, אימון ילדים מצריך הבנה , הכנה והתייחסות מתאימה וזאת על מנת שהבנייה הגופנית תהיה אופטימלית. אי הקפדה על הכללים והדחיפה של הילד לעומסים גדולים והיקפי אימון לא ריאלים, לא מומלצים כלל ועיקר ואף עשויים להביא לפרישה מספורט תחרותי בטרם עת.