שלהי 2017 והשמנת ילדים מהווה בעיה גדולה. גדולה (מאוד). ישראל הנה בין המדינות המובילות בעולם בתחום השמנת ילדים. סיבות לכך לא חסרות וקצרה היריעה מלפרט את כולן. מדובר כמובן, על חוסר מהותי של פעילות גופנית המבוצעת במהלך השבוע (לרבות בשיעורי חינוך גופני), תפריט תזונתי הלוקה בחסר, חוסר בדוגמה אישית של ההורים (כגון: השמנה, אי עיסוק בפעילות גופנית, אכילה אובססיבית של ג'אנק פוד בחוץ ועוד). מכאן הדרך להיארעות בעיות מסוגים שונים, בעיות בריאותיות בכלל ומחלת הסוכרת – בפרט.
כמה מלים על מחלת הסוכרת. מדובר על אחת המחלות הכרוניות השכיחות ביותר. היא מאופיינת בקושי או בחוסר יכולת לווסת את רמת הסוכר בדם. בישראל, למשל, כ- 500,000 איש לוקים במחלה, כ-10% מהם – בסוכרת מסוג 1 והשאר –בסוכרת מסוג 2. נציין, שמדובר במחלה המתאפיינת בפוטנציאל סיבוכים רב ומגוון. במידה ואינה מטופלת הדבר יתבטא בהיפרגליקמיה (רמות סוכר גבוהות מאוד בדם) או בהיפוגליקמיה (ירידה ברמות הסוכר בדם).
בסוכרת מסוג 1 הגוף כמעט ולא מייצר אינסולין ולכן תלוי באספקה חיצונית של אינסולין (כתרופה) באופן כרוני, שתפקידו לעורר שרשרת תהליכים תוך תאיים שיחדירו את הסוכר (גלוקוז) מהדם אל התאים. היא מכונה גם: "סוכרת נעורים". מנגד, סוכרת מסוג 2, לעומת זאת, מתאפיינת בתגובה נמוכה של התאים לאינסולין (קרי, תנגודת לאינסולין) ובשלבים מאוחרים יותר בייצור לא מספק של אינסולין (או בשניהם יחד). במקרה זה הלוקה במחלה ייתכן שיקבל תרופות המגבירות את תגובת/רגישות התאים לאינסולין, מה שיאפשר את כניסת הסוכר מהדם אל תאי הגוף וימנע את הצטברותו בדם. אם ייצור האינסולין אינו מספק, ייאלץ החולה להזריק אינסולין.
איכות חייהם של הילדים הסובלים מסוכרת, כמובן, פחות טובה מאלה שלא סובלים מהמחלה. זאת גם בשל הצורך בהזרקות קבועות על בסיס קבוע, מעקב רפואי, הקפדה יתרה על רמת הסוכר בכל שעות היממה, פעילויות שונות ועוד.לכן, חשוב, ככל שניתן לעשות הכל על מנת להפחית הסיכון ללקות במחלה והדבר מתחיל כבר בגיל הילדות. זאת מכיוון שהרגלי חיים גרועים ומחסור מהותי בביצוע פעילות גופנית מעלים הסיכון ללקות במחלות כרוניות שונות ובד בבד – סוכרת. חשוב לציין שעודף משקל קשור לעלייה בשכיחות של מחלות שונות וכמובן גם סוכרת אך לא רק. גם ילדים רזים עשויים ללקות במחלה ולכן חשוב להקפיד על הרגלי חיים בריאים אצל ילדים בכל הגילאים, משקל גוף ואחוז שומן.
פעילות גופנית חשוב שתיעשה מדי יום ביומו ועל פי הנחיות ה- ACSM (האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט) ילדים צריכים לבצע לפחות 60 דקות פעילות גופנית מדי יום ביומו.
ילדים שכבר לוקים בסוכרת חשוב שיבצעו פעילות גופנית מהטעמים הבאים:
א. ניצול טוב יותר של הגלוקוז על ידי השרירים.
ב. העלאת רגישות התאים לאינסולין וירידה במידת השימוש בתרופות.
ג. שיפור מצב הורמונאלי ובריאותי כאחד.
ד. שיפור מדדי גוף שונים לרבות – משקל הגוף, הפחתת אחוז השומן וכדומה. סוג הפעילות הגופנית לילדים יכלול גם מאמצים אירוביים וגם – אנאירוביים וזאת על בסיס קבוע. הרי ניתן באמצעות משחקים בגן שעשועים או בחוף הים לשפר את תפקוד שתי המערכות הללו מדי אימון באופן חוויתי ומהנה וכך להביא לשיפור ממשי ביכולת הגופנית, מחד, ושיפור מצב בריאותי (לרבות אם מדובר על מצב בו הילד כבר לוקה במחלה). בנוסף, נציין שאימון מותאם גם ישפר את האסתטיקה החיצונית של הילד לרבות: העלאת הטונוס (מתח) שרירי, היציבה. שיפור היציבה ועוד. חשוב לא פחות במיוחד בגילאי ההתבגרות שהנם מוקדמים, בחלק מהמקרים.
הנחיות לביצוע הפעילות הגופנית:
• חשוב שתהיה חוויתית והילד נהנה בה. באמצעות משחקים, משימות מעניינות ועוד.
• שימוש באביזרים שונים, גן שעשועים, טיפוס אולי על עצים, קפיצות פשוטות ומרכבות וכדומה – יעצימו את החוויה וההנאה.
• אימונים קצרים לפחות בתקופה הראשונה – חשוב להקפיד על כך. לדוגמה, ניתן לאמן ילדים 10-15 דקות באימונים הראשונים ועם הזמן להעלות בהיקף הדקות פר אימון עד שנמשך האימון 30-45 דקות בממוצע (ואף שעה).
• ניתן להתאמן בחדר הכושר ללא בעיה כלל. הרי החוק בישראל מאפשר כבר מגיל 6 להתאמן בחדר הכושר אך לא כל מועדון כושר מאפשר זאת. אזי, במועדון הכושר חשוב לבנות תוכנית עם מדריך שגם ילווה את הילד באופן אישי או בקבוצות קטנות. אין צורך לעשות שימוש במכונות כוח כלל וניתן להתאמן עם משקולות חופשיות, אביזרי עזר שונים, תרגילים כנגד משקל הגוף ועוד.
• כאבים בעת האימונים – חשוב להימנע מכך גם אם מדובר בכאבים 'חיוביים' כמו ריכוז חומצת חלב, כאבים בצד הגוף וכדומה. אזי, ייתכן שתהיה התנגדות לביצוע הפעילות הגופנית מצד הילד במיוחד שמדובר בילדים הסובלים מעודף משקל שממש 'מחפשים' בנרות כל תירוץ על מנת לא להתאמן.
• להימנע מתחרויות שונות בין ילדים הסובלים מעודף משקל או לא ספורטיביים. זאת בשל החשש לכישלון ואי הצלחה והרעה של המוטיבציה במקרים אלה.
• חשוב לבדוק, בעיקר בשלבים הראשונים, את רמת הסוכר בדם לפני ואחרי הפעילות. במידה ורמת הסוכר בדם היא מתחת לmg/dl 100 ישנו חשש לירידת סוכר במהלך הפעילות הגופנית או לאחריה (היפוגליקמיה).
• שימוש בתרופות מחייב התייחסות ספציפית על מנת להימנע משינויים דרסטיים ברמת הסוכר בדם במהלך הפעילות הגופנית. יש לבצע התאמה (סנכרון) בין מתן התרופה, התזונה ועצימות ומשך הפעילות הגופנית תוך יעוץ עם הגורמים המקצועיים.
ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר למעלה מ- 30 שנה
~ מנהל מקצועי בקורס מאמני כושר לילדים וטיפול בעודף משקל
~ מנהל תחום חינוך והסברה בסוכנות למניעת סימום בספורט
~ מנהל קורסי הכשרה מתקדמים לאנשי מקצוע במכללה האקדמית בוינגייט