אין עוד קבוצת מזון כל-כך מושמצת ללא כל הצדקה כמו קבוצת מוצרי החלב. ככל שנה, במיוחד לקראת חג השבועות מתפרסמים מאמרים היוצאים חוצץ נגד צריכת מוצרי חלב.
הטענה העיקרית נגד השלב הזה היא שבחלב ישנם חומרים אלרגניים
קבוצת מוצרים זו חשובה מאין כמוה לחיינו: היא מספקת לנו חלבונים זמינים לצורך בניית תאי הגוף, מספקת לנו סידן וויטמין D, המסייעים בבניית עצמות השלד ובשמירה על חוזק העצמות לאורך כל חיינו, בבניית השיניים, ובתפקוד מערכת העצבים האחראית על פעילות השרירים בגופנו. רמת הספיגה של החלבונים הסידן וויטמין D ממוצרי החלב גבוהה מאד והיא קלה יותר מספיגת החלבונים מבשר.
תינוק שזה עתה נולד מקבל ביממה הראשונה לחייו חלב אם עשיר בחומרים המסייעים למערכת החיסונית ולמערכת העיכול שלו. החומרים הללו נמצאים בתוך נוזל החלב הראשוני הנקרא קולוסטרום, צבעו צהבהב חלש, והוא חיוני ביותר לתינוק ואין בלתו. אין אף חומר מלאכותי-תעשייתי שמשתווה בהרכבו לקולוסטרום ושפועל פעולה חיסונית על גוף התינוק כמו הקולוסטרום.
בהמשך, נעשה חלב האם מדולל יותר ובהשוואה לחלב פרה יש בו יותר לקטוז (סוכר החלב) ומעט חלבון הנקרא לקטו-אלבומין. חלב זה מועבר לתינוק בהנקה עד שזו נפסקת באופן טבעי. בשלב זה עומד על הפרק מעבר לחלב פרה ומוצרי חלב אחרים כמו יוגורט, גבינות לבנות, גבינת צהובות וגבינות מלוחות. הטענה העיקרית נגד השלב הזה היא שבחלב ישנם חומרים אלרגניים שאינם טובים לאדם ועלולים לקדם מחלות כגון סוכרת מחלות לב, השמנה ועוד. שלב השימוש במוצרי חלב לאורך כל החיים אופייני אך ורק לייצורי אנוש ולא לחיות אחרות בעולמנו.
נשאלת השאלה: היכן האמת? בתשובתי אפרק את התשובה למרכיבי החלב השונים.
1. החלבונים
הטענה: החלבונים עוברים את מערכת העיכול בשלמותם ומחוללים אלרגיה וחלב פרה אינו מתאים לבני אדם אלא לעגלים.
האמת: כל חלבוני החלב, כמו כל חלבון אחר מן החי או מן הצומח, מתפרקים במערכת העיכול לחומצות אמינו וממנה נספגים לדם וממנו לאיברי הגוף השונים בצורת חומצות אמינו ולא בתור חלבונים. למעשה, כל החלבונים מכל מקור שהוא מהצומח או מהחי אינם נספגים בגופנו כחלבונים אלא כחומצות אמינו. המקטרגים על חלב הפרה מנסים לעקוף את האמירה הזאת תוך שהם ממליצים לצרוך חלב עיזים או חלב נאקות (נקבת הגמל). האמת היא, שבחלב הזה יש בדיוק אותם חלבונים ואותן חומצות אמינו כמו בחלב הפרה.
2. הסוכרים (הלקטוז): בחלב פרה יש סוג של דו-סוכר שנקרא לקטוז.
הטענה: קיבת האדם רגישה לסוכר הזה ואינה מפרקת אותו.
האמת: טענה זו נכונה רק לגבי 3% מכלל האוכלוסייה. אותם אנשים יפתחו גזים, נפיחות בבטן, כאבי בטן, שלשולים ואיבוד של ויטמינים ומינראלים דרך מערכת העיכול עקב השלשולים המוגברים. ל-20% מהאוכלוסייה יש רגישות אבל לא אלרגיה. מסיבות שאינן ברורות, טוענים המקטרגים כאילו לכלל האוכלוסייה יש רגישות ללקטוז של החלב. מעבר לסוגי חלב אחרים מעולם החי לא מקל על הרגישים משום שהלקטוז קיים בכל סוגי החלב מהחי חוץ מאשר בסוגי ביו-יוגורט שונים ובגבינות צהובות, שם הומר הלקטוז לחומצה לקטית (חומצת חלב) שנותנת ליוגורט את טעמה החמוץ.
רוב הסוכרים הבעייתיים בחלב הם המוצרים השונים להם הוסיפו סוכר לבן כגון: פריגורטים למיניהם, משקאות שוקו ומוקה, מעדני השוקו והפירות שגם להם מוסיפים סוכר לבן על-אף מתיקות הפירות, גלידות השמנת וכו'. בדרך כלל – אלה הם הגורמים המשמינים בחלב.
3. סידן: בחלב ובמוצריו יש כמויות גדולות של סידן המספקות לנו שני שלישים מהקצובה היומית בסידן.
הטענה: הסידן לא נספג טוב מהחלב כמו ממאכלים אחרים.
האמת: הסידן ממקור חלבי נספג הכי טוב בשל השפעת הלקטוז (סוכר החלב) וויטמין D הנמצא בשומן של החלב. יש חברות שמוסיפות למוצריהן סידן וויטמין D. תוספים אלו נספגים מהחלב בצורה מיטבית וכל המרבה – הרי זה משובח. מומלץ להעדיף מוצרים מועשרים בסידן ובויטמין D.
אנחנו ממליצים על צריכת מוצרי חלב ניגרים של 1.5%-3% שומן לפחות, גבינות לבנות 3%-5% שומן
4. ויטמין D: הסידן נספג בגופנו בנוכחות ויטמין D ובזכותו הוא נקלט טוב יותר בעצמות.
הטענה: ויטמין D לא חסר לנו במזון ואנחנו מקבלים אותו בזכות אור השמש ולכן לא צריך לתסף אותו גם בחלב.
האמת: ל-85% מכלל האוכלוסייה הגרה בארצנו שטופת השמש חסר ויטמין D ברמה קלינית. יש לכך השלכות מרחיקות לכת על תקינות שלד העצמות השיניים ומערכת העצבים.
אנחנו ממליצים על צריכת מוצרי חלב ניגרים של 1.5%-3% שומן לפחות, גבינות לבנות 3%-5% שומן וגבינות צהובות 5%-15% שומן. ויטמין D נמצא בשומן שבחלב, ואנחנו ממליצים להימנע מצריכת מוצרי חלב 0%.
5. חגים ומסורת: איכשהו נהפך חג השבועות שהוא חג מתן תורה וחג הקציר, לחג של מוצרי חלב. לא ידוע במסורת שהחג היה חג כזה למעט העובדה שבקיבוצים כשנהגו לחגוג את טקס הבאת הביכורים, הביאו גם ביכורי הענפים השונים שכללו גם את הרפת ומוצריה – גבינות ובשר.
בכל שנה, לפני חג שבועות, מופיעים המאמרים שיוצאים נגד צריכת מוצרי חלב תחת המיתוסים חסרי ההוכחה המדעית ש"חלב פרה אינו מתאים לבני האדם אלא רק לעגלים", "האדם הוא החיה היחידה שממשיכה לשתות חלב לאחר שנגמלה" "מיליארד סינים לא טועים", "חלבון החלב הוא רעל" ועוד כל מיני אמירות חסרות כל שחר וכל ביסוס מדעי.
אז איך ניתן להסביר את העובדה שהענף המתפתח ביותר כיום בסין הוא ענף הרפת והחלב – בהנחיית יועצים מומחים מישראל?
לסיכום: דעתי היתה ונשארה, שמוצרי החלב הם חלק בלתי נפרד מתזונת האדם המודרני ומתאימים לרוב (לא לכל) האוכלוסייה. יתרה מכך: בלעדיהם יקשה עלינו לצרוך סידן וויטמין D בכמות הנחוצה לגופנו.
