לקראת אליפות ישראל בטריאתלון, למי יש סיכוי לקחת את תואר אלוף ישראל במרחק האולימפי, ומדוע כדאי לעקוב אחר מקצה הילדים
מאת:יאיר בן עמי
הטריאתלון הראשון באילת התקיים בשנת 1987.
היה זה טריאתלון בינלאומי שגם היווה את אליפות ישראל הראשונה בטריאתלון.
מאז התקיימו אליפויות ישראל במרחק האולימפי מדי שנה ורק באילת. האליפות של
2013 תהיה ה-27. בשנת 1998 התקיימה אליפות ישראל בטריאתלון במרחק האולימפי
בפעם ה-12. היתה זו הפעם הראשונה וגם האחרונה בה התקיים הטריאתלון של אילת
שלא בחסות ישרוטל.
בשנת 1999 כבר חזרה ישרוטל להיות נותנת החסות של הטריאתלון באילת, ומאז
הרחיבה החברה את תמיכתה בטריאתלון הישראלי לכיוונים רבים ומגוונים ועליהם
החברה ראויה לכתבה נפרדת. בשנת 2012 התקיימה באילת אליפות אירופה בטריאתלון
למרחק האולימפי. התחרות התקיימה באביב (אפריל) וכחצי שנה לפני המועד
המסורתי של התחרות בשנים עברו. התחרות הזו מוסיפה עוד מהדורת טריאתלון
במרחק האולימפי באילת ויחד עם 26 האליפויות שהתקיימו מדי שנה בסמוך לחנוכה,
התקיימו 28 תחרויות טריאתלון במרחק האולימפי באילת.
לפני שנה (2012) בעקבות קיומה של אליפות אירופה באילת,
והשתתפות ישראלים רבים בה, באיגוד הטריאתלון הישראלי שקלו להעביר את
האליפות במרחק האולימפי לחיפה. פרנסי העיר אילת וראשי ישרוטל לא ויתרו על
קיומה של האליפות הלאומית באילת ובחסות ישרוטל, בחיפה התקשו לעמוד בדרישות
של אליפות לאומית. באופן טבעי לגמרי וכמעט בלי משים, התקיימה האליפות ה-26 של הטריאתלון הישראלי במרחק האולימפי באילת שוב.
בספירת תחרויות הטריאתלון שהתקיימו באילת לא נספרו מהדורות הישראמן, משום
שהן אינן קשורות ולא היו קשורות לאליפויות במרחקים האולימפים שהתקיימו
בעיר.
בשנת 2013 תתקיים אליפות ישראל בטריאתלון במרחק האולימפי באילת בפעם ה-27
כשהמיוחד בה, על הטוב והרע שבדבר (בהמשך), הוא חזרתה של התחרות על תואר
אלוף ישראל למוקד.
לקראת טריאתלון ישרוטל ספורט קלאב אילת
סיכוי גדול למאבק על תואר אלוף ישראל
לראשונה מאז שנת 2000, יש סיכוי גדול למאבק של ממש על תואר אלוף ישראל בטריאתלון במרחק האולימפי.
בכל שנות השליטה של האלתרמנים, לא היתה תחרות של ממש על התואר אלוף ישראל ופרטתי על כך בכתבה לקראת עשור האליפויות שלהם.
| בשנת 2011 התחרו האלתרמנים בפעם האחרונה וניצחו כשהם מקדימים את רון דרמון (השלים את דוכן המנצחים של האליפות) ב-4:20 דקות (דן) ו-3:50 דקות (רן). בשנה שעברה ניצח דרמון באליפות ישראל כשהוא מקדים את עמית פיין ב- 1:55 דקות ואת אביעד כהן ב- 2:43 דקות. על פי המספרים זה נראה כתחרות, אבל בפועל היא לא נראתה. השנה יתייצבו על קו הזינוק של אליפות ישראל דור ספורטאים רון דרמון יהיה המנוסה ביותר |
דרמון בדרך לתואר אלוף ישראל 2012
|
אמתי יונה, שחר שגיב ורון לוינסון הם הבולטים ביותר מבין הצעירים שיחגגו
באליפות ישראל את העלייה מספרינט של הנוער למרחק האולימפי. גם רועי זוארץ
ו-ויטלי לייקין יהיו שם מהכוחות הצעירים ועימם שוקי סרויה. כל אחד מאלו, גם
אם אינו מועמד לניצחון או אפילו לדוכן המנצחים, יכול להשפיע על התוצאה
הסופית וזהות אלוף ישראל 2013.
רשימת המזנקים המצומצמת יכולה לייצר תרחישים של שיתופי פעולה בשחייה ובעיקר על כביש הערבה, בקטע הרכיבה על האופניים.
בטריאתלון של אילת קטע האופניים משמעותי יותר מאשר ברוב התחרויות האחרות
המתקיימות בארץ, הן בגלל הרוחות והן בגלל תוואי המסלול – מגמת עלייה ביציאה
וירידה נשברת בדרך חזרה. המשמעות של דרפטינג גדולה מאוד בשלב האופניים על
כביש הערבה וזה גם יכול להשפיע קיצונית על הביצועים בריצה.
רון דרמון הוא השחיין הטוב מבין המזנקים לאליפות, אבל מאחוריו תתכנה היווצרות של בריתות בין המתחרים ובעיקר בהתחשב בחברויות הטובות בין חלק מהמתחרים.
שוקי סרויה אינו המועמד לניצחון באליפות, אבל בזכות היכולות שלו כרוכב
יכול להיות משמעותי מאוד בתחרות דרפטינג וייתכן שימצא עצמו משפיע על מהלכי
התחרות.
אם ביציאה לריצה הפער בין דרמון, יונה ושגיב יהיה של שניות אי אפשר לחזות
על התפתחות התחרות. דרמון יזנק כמועמד לניצחון, אבל לא כמועמד מוחלט והוא
יצטרך לעבוד קשה, והוא אוהב לעבוד קשה, בעיקר כשלידו יש עוד סובלים. מעבר
לכך הוא גם המנוסה מבין המועמדים לניצחון.
פרסום מקצה העילית כה סמוך לזינוק
ההחלטה לקיים מקצה עילית התפרסמה כשבועיים לפני הזינוק לאליפות ישראל במרחק
האולימפי. מנקודת מבט מקצועית נטו יש טעם לפגם בהחלטה כה סמוכה לזינוק
לתחרות כה משמעותית ועל אחת כמה אליפות לאומית.
לפחות שניים מהמתכוונים לזנק במקצי העילית נאלצו לשנות את תנוחת הרכיבה על
האופניים בגלל ההחלטה, אחד היה חייב להחליף אופניים ועבור שניהם המשמעות של
התועלת שבהכנות לרכיבה נגד השעון באליפות הלאומית החשובה ביותר של
הטריאתלון ירדה לטמיון כמעט לגמרי.
במקום בו המקצוענות שולטת, החלטה כזו כה סמוך למועד הזינוק, לא היתה מתקבלת, סליחה – היא אפילו לא היתה עומדת על הפרק כהצעה רצינית.
פני בייסרון בדרך לניצחון באליפות ישראל באילת 2012. מישהי יכולה לאתגר אותה ב-2013?
מבט על רשימת המזנקות למקצה העילית, מעיד יותר מכל על חוסר המקצועיות
שבהחלטה. נכון לרגע כתיבת שורות אלו מופיעות ברשימת המזנקות למקצה העילית
שלוש מתחרות בלבד.
על פי הרשימה נראה כי תחרות של ממש לא תהיה שם, שתי רשומות כנראה מעולם לא
התנסו בתחרות טריאתלון למרחק האולימפי, אחת שאינה רשומה וכנראה תזנק לא
ידעה שתהיה תחרות עם דרפטינג והתכוננה כל השנה לתחרות נגד השעון. מקצועי זה
לא.
אין מעטפת בינלאומית
טריאתלון ישרוטל ספורט קלאב אילת, היה מתחילתו תחרות בינלאומית. בשנות
העדנה הוא אירח את טובי הטריאתלטים בעולם, גמר סבב אירופי, אליפות אירופה
לצעירים ובוגרים ואת סבב גביע העולם. במהלך השנים היו גם כאלו בהן לא התחרו
באילת אורחים מחו"ל כלל והיו שנים בהם האורחים מחו"ל הגיע כחברים של
ובכמות מזערית.
השיקום, חזרה לתחרות בינלאומית, לא היתה קלה ומגיע את כל הכבוד להתעקשות של
הנהלת האיגוד הקודמת, על החזון ולרשת ישרוטל על התמיכה הכלכלית. השיא
האחרון היה באירוח אליפות אירופה באפריל 2012, שוב היינו כחולמים ומי שלא חווה את האליפות הזו, בעיקר את המקצה הפאראולימפי, הפסיד חוויה ספורטיבית ממעלה ראשונה.
שימו לרגע בצד את התחרויות הבינלאומיות שהיו באילת (תארו לכם את מסי
ורונאלדו במשחק גביע האלופות בבלומפילד – זה מה שהיה פעם טריאתלון אילת).
כדי להבין על הצביון הבינלאומי של הטריאתלון באילת אפשר להביא כדוגמה דווקא
את אדי מרקס – גדול רוכבי האופניים בכל הזמנים שמצא לנכון להשתתף (מקצה
שליחים ובכל זאת כבוד) בטריאתלון באילת לפני כמה שנים. היה צריך להיות שם,
בטקס הסיום של אותו הטריאתלון, כדי לראות קהל עצום עומד על רגליו ומצדיע
במחיאות כפיים אדירות ולאורך זמן בלתי נתפס לאדי מרקס בתודה על שכיבד אותנו
בנוכחותו. כמה זה היה ענק. חלפו שנים, כשסיימתי לכתוב את הפסקה הזו שוב
חוויתי את אותן צמרמורות עונג, ורק מהזיכרון של אותם רגעים.
בשנת 2013 שוב יהיה טריאתלון ישרוטל ספורט
קלאב מקומי לגמרי. הוא עדיין יהיה מרגש, כי זהו הטריאתלון באילת על כל
משמעות הדבר של המסורת, העיר ומעטפת של הרשת ואליפות ישראל. אבל העובדה
שבגלל אי גיוס של פחות מ-30,000 דולר, לא תהיה תחרות בינלאומית באילת מציקה
ומעוררת מחשבות.
יש קולות המספרים על רצונו של איגוד הטריאתלון הישראלי לקיים תחרות בינלאומית בתל אביב. זה מכובד, חזון נפלא ויהיה אדיר אם יקרה, אבל למה על חשבון הבינלאומיות המסורתית של טריאתלון בן 26 שנים, שאירח את הטובים ביותר, אליפויות יבשת, סבבים עולמיים והיה חגיגה שמעטות כמוה התקיימו בארץ חמדת?
ישרוטל והתרבות הספורטיבית של העיר אילת
1. העיפו מבט על אורך רשימת המזנקים של מקצי הילדים. אפשר להמציא משם את
עתיד הטריאתלון הישראלי. ככל שיש יותר ילדים וילדות יש מסננת יותר איכותית
היוצרת עומק איכותי ומשם צריך רק, מקצוענות בהמשכיות. המלצה אישית מניסיון:
אל תחמיצו את התחרויות של הילדים במסגרת אליפות ישראל בטריאתלון. זה מרגש,
זה מבטיח וזה מעיד על עבודת שטח של רבים וטובים, בעיקר ספורטאים ותיקים
הרוצים להעביר את מה שלמדו לדור העתיד.
2. ישרוטל מאמינה בטריאתלון הישראלי, לא רק כתמיכה כלכלית אלא גם מעבר
ולראיה מנהלי ועובדי החברה המשתתפים בתחרויות הטריאתלון. כדוגמה קחו את עמית בהט, שהיה ספורטאי השבוע של שוונג, מנהל אזור אילת של חברת מלונות ישרוטל.
3. העיר אילת היא עיר של ספורט, והרבה טריאתלון – חובה גם להזכיר את שתי
קבוצות הטריאתלון של אילת, עזבו את היריבות ביניהן כי זה חלק בלתי נפרד
מתרבות הספורט הישראלית, בלי מלחמות אנחנו כנראה בחסך.
יאיר בן עמי
עורך לשעבר של אתר שוונג
בעל הטור מציאות נושכת
