אם אתם עושים את צעדי הריצה הראשונים שלכם, יכול להיות שעוד לא נתקלתם באף אחת משבע התופעות שנתאר בהמשך. מדובר בתופעות שחלקן נפוצות יותר וחלקןפחות, ולא על כולן תרגישו בנוח לדבר עם חבריכם לריצה, עם המאמן או אפילו עם רופא. אנחנו פה לעזרתכם, עם כמה תופעות מביכות יותר או פחות שאופייניות לרצים.
חשוב להדגיש שכמעט כל תופעה שתתואר פה יכולה להיות קשורה לריצה – אבל יכולה גם להיות קשורה לסיבות רפואיות אחרות. המידע אינו מחליף ייעוץ רפואי, אם כי כשאתם פונים לרופא, כדאי לספר לו שאתם רצים.
בתחילת הריצה מרגישים תחושת גירוד שהיא לפעמים כל כך חזקה עד שצריך לעצור
כדי להתגרד. הגורם הנפוץ לכך הוא העובדה שבזמן פעילות גופנית נימי הדם
הקטנים שבתוך השרירים מתרחבים, כדי להזרים אליהם יותר דם. אם אנחנו נמצאים
בכושר, הרי שהנימים נשארים מורחבים ומאפשרים את הזרמת הדם המוגברת, אבל אם
אנחנו לא, הם נוטים להיסגר. התרחבות הנימים שולחת שדר למוח, שמפרש אותו
כגרד. לא לדאוג – התופעה תיעלם כשתיכנסו לכושר.
סיבים בשעות שלפני ריצה והשתדלו לאכול מאכלים שבאופן טבעי גורמים יותר
לעצירות (בננות, חטיפים על בסיס אורז, פסטה ועוד).
ובג'לים. עם הזמן, תדעו מהם המאכלים שמחמירים את המצב ותוכלו להימנע מהם.
הריצה, כך משחירות ציפורני רגליכם ואף נושרות פה ושם. זה קורה בגלל שבזמן
הריצה מופעל לחץ מתמשך על איזור הציפורניים והן סופגות שוב ושוב חבטות, כך
נוצרים שטפי דם ובמקרים מתקדמים הציפורניים נפרדות לשלום מהאצבע.
להיות גרביים הדוקים מדי, נעל לוחצת או סגירה חזקה מדי של השרוכים, ולפעמים
דווקא מקשירה רפויה מדי של השרוכים, שבגללה כף הרגל משייטת בתוך הנעל.
הקפידו לגזור את ציפורני הרגליים ולא לנעול נעליים קטנות מדי (זכרו שהרגל
מתרחבת במהלך הריצה), ואם אתם מרגישים שהקשירה רפויה מדי, נסו לחזק אותה.
במקרה של כאבים כדאי לפנות לרופא עור. נשים יכולות להסוות את הציפורן החסרה
על ידי מריחת לק (כן, על העור החשוף).
בריאים. התופעה נקראת Runner ‘s Hematuria, והיא נגרמת בגלל שפשוף וחבטות
דופן קדמי בדופן האחורי של כיס השתן בעת ריצה ממושכת שעה שכיס השתן ריק
משתן. כאמור, אם אתם נתקלים בתופעה חשוב שתפנו מיד לרופא, אך דאגו ליידע אותו שאתם רצים.
תופעות ייחודיות משלנו) ונגרמת בריצות ארוכות בגלל החיכוך המתמשך של הפטמות
הרגישות עם בד החולצה. נשים שרצות עם חזיית ריצה לא יסבלו מהתופעה. גברים
עלולים לחזור מריצה כששני כתמים אדומים מתנוססים על חולצתם.
בפלסטרים (אם כי הם עלולים להחליק אם אתם מזיעים) או למרוח וזלין או בודי גלייד על הפטמות.
בעיקר אם הן לא לובשות חזייה מספיק תומכת. התופעה מחמירה ככל שהחזה גדול
יותר וככל שהאימונים מאומצים יותר. גם שינויים הורמונליים במהלך החודש
מחמירים את הבעיה.
עושים? מקפידים ללבוש תמיד חזיית ריצה, חשוב שהיא תהיה מתאימה ותחזיק את
החזה בצורה מושלמת, כדי שהוא כמעט ולא ינוע בתוכו. צריך לזכור שחזיית ספורט
מתבלה עם השימוש (והכביסות), לכן כשמרגישים שהחזייה כבר לא מחזיקה כמו פעם
– חשוב להחליף אותה.
גופנית הכרוכה במאמץ, כמו ריצה, קפיצה וריקוד נפוצה במיוחד. מחקרים מראיםכי אתלטיות סובלות יותר מנזקים ברצפת האגן מאשר נשים שאינן עוסקות בספורט מאומץ. מה אפשר לעשות? אמנם לא ניתן לכווץ את רצפת האגן במשך כל זמן הריצה, אבל ניתן בהחלט לתרגל את טונוס השרירים באופן כללי תוך שימוש בתרגילי קגל, כדי להפחית את הדליפה או למנוע אותה כליל. יש מספר טיפולים לתופעה, חלקם שמרניים, חלקם תרופתיים וחלקם פולשניים, ובכל מקרה כדאי לפנות לפיזיותרפיה
של שרירי רצפת האגן. אם אתן סובלות מדליפה רצינית במהלך ריצה, רצוי להפסיק לרוץ עד שהשרירים יתחזקו, ובינתיים לעסוק בפעילות גופנית פחות מאומצת, כמו הליכה ושחייה.