מאת:יותם מלמן
בפעם הראשונה בהיסטוריה יצא הטור דה פראנס לדרכו בלי מספר 1 על גבו של אף רוכב. הכל בגלל סחבת משפטית. מאז השעייתו, בשל נטילת סמים, מנסה מנצח השנה שעברה, פלויד לנדיס להוכיח את חפותו. מארגני הטור ביקשו להכתיר את סגנו, הספרדי, אוסקר פריירו , כמנצח. אבל לנדיס, בעזרת תרגילים משפטיים מונע זאת מהם . על פי תקנות הטור, במקרה כזה ראוי היה להכתיר מישהו מקבוצת המנצח. אבל הפרשה הביאה גם להתפרקותה של קבוצתו של לנדיס, פונאק. וכך אנו מוצאים את עצמנו ללא מספר 1. למעשה אין קבוצה שתאייש את הספרות 1-9.
עיקר ההכנות בלונדון, הסתיימו. אחרוני הרוכבים, עושים את דרכם לבירה וביום שישי תתחיל החגיגה וטקס הפתיחה הרשמי. גם אירועי הצגת הרוכבים וגם הזינוק לפרולוג למחרת , בשבת, לא אמורים להיפגע מהעלאת הכוננות הביטחונית בבירה. אתמול הרגיעו נציגים רשמיים של משטרת לונדון ורשות התחבורה המקומית את אנשי התקשורת והמארגנים והבטיחו שהכל יתנהל כשורה.
פלויד לנדיס, המנצח המודח של 2006, נלחם מחוץ לזירה
בינתיים, מהעבר השני של תעלת לה מאנש:
22 שנים מחכה צרפת לגיבור צרפתי.. מאז ניצחונו ( האחרון מתוך חמישה) של ברנאר הינו בשנת 1985, לא זכה בטור רוכב צרפתי. למעשה רק חמש פעמיים מאז, הגיעו רוכבים צרפתים לפודיום המנצחים.
בעשור האחרון, בשבועות שקודמים לטור, היו לתקשורת ולציבור בצרפת , ציפיות גבוהות מהצרפתים המשתתפים בטור. אם באמצע וסוף שנות ה-90, הם העמיסו את התקוות על רישאר וירנק ולורן ז'אלאבר, הגיעו שנות ה-2000 ואתן האכזבות הגדולות. עד השנה לא היה אפילו על מי לתלות תקוות. אף רוכב צרפתי לא סיכן את המועמדים המובילים, בדירוג הכללי.
ימים ספורים לפני הזינוק וצרפת אדישה משהו. ניתן לפרש את האדישות כתגובה לפרשיות הסמים הרבות שפקדו את עולם האופניים לאחרונה. ניתן לייחס אותה להיעדר כוכבים: לא רק ארמסטרונג, באסו ואולריך אינם. גם אלוף העולם, פאולו בטיני, ורוכבים "מתוקשרים" נוספים (כמו האיטלקים הצעירים ריקרדו ריקו ודמיאנו קונגו) יעדרו מהטור. אבל ניתן לפרש את האפתיה לכאורה כהנמכת ציפיות. אם לא יהיו ציפיות לא תהיה תחושת כישלון במידה והרוכבים המקומיים ייכשלו שוב.
אוסקר פרירו – הסגן של 2006 – לא קיבל את הנצחון בירושה
ואולם בלי גיבור, התקשורת הצרפתית אינה יכלוה לסקר את האירוע. היא מצאה אותה בדמותה של כריסטוף מורו . קשה היה להישאר אדיש להופעותיו המרשימות של הצרפתי בן ה-36 בשבועות האחרונים. מורו הוא מוותיקי דבוקת הרוכבים ובשנים האחרונות היה לצרפתי המצליח ביותר בטור. בשנת 2000 הוא היה בשיאו. ניצחון מרשים בפרולוג, חולצה צהובה ומקום רביעי בדירוג הכללי, הפכו אותו לגיבור הרגע. באותו הטור, הכיר מורו את אחת מהדוגמניות המעניקות את הפרסים למנצחים ונשא אותה לאישה. מאז הוא סיים עוד פעמיים בעשירייה הראשונה. כשבשנה שעברה, ממרומי גיל 35 הוא הגיע למקום השמיני. הישג מכובד לכל הדעות לרוכב קשיש בגראנד בוקל-שם נרדף לתחרות.
לפני פחות מחודש, בתחילת יוני, ניצח מורו בדופין ליברה. זהו מרוץ קטעים, הנמשך שבוע, סביב האלפים ואחת מתחרויות ההכנה החשובות לקראת הטור. זה גם אחד מהמרוצים היחידים שלאנס ארמסטרונג השתתף בהם בקביעות, כחלק מהכנותיו לאירוע ואף זכה בו פעמיים.
היו מי שהופתעו מניצחונו של מורו אבל אפשר להזכיר להם שהוא ניצח ב2001 באותה תחרות. אבל מה שבאמת שימח את הצרפתים והוציא במעט את התקשורת מאדישותה התרחש ביום ראשון האחרון. מורו הוכתר כאלוף צרפת . פריצה מרשימה והעובדה שאף אחד מיריביו לא דגדג אותו העלו את רף הציפיות. האם ניתן להזכיר את מורו באותה נשימה עם יתר המועמדים האחרים לניצחון על אף גילו המופלג (יחסית), האם הוא יכול לסיים את הבצורת הניצחונות הצרפתית? קשה להאמין שמורו יזכה לעמוד בראש דוכן המנצחים, אבל מקום בחמישייה או אפילו בשלישיה הראשונה הוא בגדר הישג אפשרי. מורו מצדו, מנמיך ציפיות ומצהיר על החולצה המנוקדת, למטפס ההרים המוביל, כמטרתו. יכול להיות שזו צניעות ספורטיבית. אפשר שזו הערכה עצמית אמיתית ואפשר שמורו באמת לא מאמין שהוא יהיה לאלוף צרפת הראשון מאז שלורן פיניון זכה ב1984 בדאבל: אליפות צרפת ובטור.
אבל עם כל הכבוד למורו, ברשימת המועמדים לניצחון יש כמה שמות וכשרונות גדולים יותר. למעשה אם משווים את אלה שנחשבו למועמדים לפני טור 2006, לאלה של 2007, התוצאה כמעט זהה.
כמו בשנה שעברה גם הפעם הכל פתוח. הסיכויים נראים שווים לכל המועמדים. ובכל זאת אם ישנו רוכב שמתבלט במקצת על פני האחרים זהו אלכסנדר ווינוקורוב .
הקזחי בן ה-33 ינסה להגשים חלום ולזכות בטור. בשנה שעברה הוא נפסל על לא עוול בכפו ערב הזינוק. חמישה מחברי קבוצתו הושעו ומ"ווינו" נמנע מלהשתתף. החוקה אוסרת על קבוצה בת פחות מחמישה רוכבים לצאת לדרך.
לכל הספקנים שפקפקו ביכולתו לנצח גראנד טור, ענה ווינו עם ניצחון מרשים בוואלטה הספרדית האחרונה (ספטמבר 2006). לא רק שהוא הוכיח לעולם האופניים שהוא עדין חי ומדווש, הוא השיג את הניצחון תוך תצוגת רכיבה אגרסיווית, כזו שמזכירה את מרוצי האופניים של פעם, עידן אדי מרקס יותר מהטקטיקות של שנות ה-2000.
למרות פרשיית הסמים הידועה בשמה "פרשיית פוארטו", ארגן ווינוקורוב, גיבור לאומי קזחי, קבוצה מרשימה של ספונסרים (עיקרם מתעשיית הנפט והגז הקזחית). הקבוצה נקראת "אסטאנה" על שם בירת מולדתו וכשמה של קבוצת חברות. "ווינו" בנה סביבו קבוצת על שכוללת בין היתר את: אנדריאס קלודן (בעצמו אחד מהרוכבים הטובים בדבוקה והמקום השלישי משנה שעברה), פאולו סאלבודלי (פעמיים מנצח ג'ירו) ואנדרי קשקין (אחד מהצעירים המבטיחים) הם רק חלק מהשמות שיעזרו לווינו לנסות (אולי בפעם האחרונה) להוסיף את החולצה הצהובה לרזומה מרשים שכולל מלבד הוואלטה, קלאסיקות רבות, מדליה אולימפית ובאליפות העולם ומרוצי קטעים חשובים (הטור של שוויץ, פאריס-ניס, דופין ליברה ועוד).
לוי לייפהיימר – מועמד מטעם דיסקברי
אחרי ווינו, יש עוד כמה רוכבים שכבר הוזכרו כמועמדים לניצחון בשנה שעברה:
הספרדי אלחנדרו וולברדה : אחד היחידים שניצח את ארמסטרונג ראש בראש בשלב הרים (השלב לקורשבל, 2005).
לפני שנה נפצע הספרדי באמצע הטור, מה שכנראה אפשר ללאנדיס לזכות בניצחון. אבל למרות פציעתו וולברדה ניצח בסבב הפרו טור, סיים שני לווינוקרוב בוואלטה וזכה בשתי קלאסיקות חשובות.
גם סביב וולברדה, בן ה-27, חבר קבוצת קייס ד'אפרן, יש חבורת רוכבים מרשימה.
ביניהם המקום השני של שנה שעברה, אוסקר פריירו והרוסי ולדימיר קרפטס.
אל הספרדי והקזחי יש להוסיף את הרוסי דניס מנצ'וב (מנצח הוולאטה 2005, מקום שישי בטור שנה שעברה) והאוסטרלי קדל אוונס (לשעבר אלוף אופני הרים ומקום חמישי שנה שעברה). קבוצותיהם של השניים, ראבובנק, ולוטו הן שתיים מהקבוצות החזקות בסבב ובמקביל לדירוג הכללי יתמודדו בעוד כמה קטגוריות: החולצה הירוקה (פריירה גומז-ראבובנק, רובי מקיוואן-לוטו), החולצה המנוקדת (רסמוסון-ראבובנק) וניצחונות שלבים, מה שיכול לפגוע בסיכויי הרוסי והאוסטרלי.
אליהם צריך להוסיף את קרלוס ססטרה מקבוצת סי.אס.סי המנוסה.
הקבוצה מתפרסמת השנה בעיקר בזכות מנהלם, ביורן ריס, מנצח טור 96. ריס חשף כי השתמש באופן קבוע בסמים אסורים. בתגובה הכריזו מארגני הטור על ריס כאישיות לא רצויה (עדין לא ברור אם יוכל לנהל את קבוצתו) והתקשורת דרשה מריס להחזיר את כספי זכייתו ואת החולצה הצהובה.
כמובן אי אפשר שלא להזכיר את דיסקברי , קבוצתו לשעבר של לאנס ארמסטרונג.
מנהל הקבוצה,יוהן ברונייל ולאנס ארמסטרונג שעדין משפיע על קבלת ההחלטות בקבוצה תלו את יהבם ברוכב מספר אחד של דיסקברי, איוון באסו. אבל רשויות האופניים באיטליה השעו את באסו בעקבות מעורבותו ב"פרשת פוארטו". העונש שהוטל על באסו היה תקדימי. האיטלקי נענש לא משום שנכשל או נתפס בבדיקת סמים אלא רק בגלל שהודה כי שקל והיו לו כוונות ליטול חומרים אסורים.
למרות אכזבתם, גם השנה מגיעים האמריקאים עם קבוצה חזקה. השלישייה המובילה הם: לוי לייפהיימר שחזר הביתה לדיסקברי, ירוסלאב פופוביץ שצריך להתחיל ולקיים את ההבטחות שתלו בו והתקווה החדשה, הספרדי, אלברטו קונטאדור , הפייבוריט לחולצה הלבנה הניתנת לרוכב הצעיר הטוב ביותר.
