לערוץ כתבות הטור דה פראנס בהן יפורסם הסיכום היומי בשוונג
אי אפשר להגדיר ניצחון של מארק קאוונדיש במאוצים המוניים כמפתיע, אבל כנראה שבודדים האמינו כי הוא יהיה אחרי שלושה קטעים עם שני ניצחונות. עוד יותר מרתקת היא העובדה כי עד השבוע לא הצליח קאוונדיש לנצח את מרסל קיטל ולו פעם אחת במאוץ ראש בראש ובשלושת הימים האחרונים הוא עשה את זה פעמיים.
צפו | סיכום קטע 03
קאוונדיש "זרק" את האופניים קדימה וניצח
קאוונדיש כבר זכה לכל מחמאה, כבוד והצלחה אותן מאיץ טהור מסוגו יכול להשיג, אבל בשנתיים האחרונות היה ברור כי יש כמה מאיצים ברמה גבוהה משלו. השאלה היתה האם זו נסיגה טבעית של כוח מתפרץ, משום שהגיע ועבר את גיל שלושים, או המאיצים הצעירים הם שהדיחו אותו. מרסל קיטל צעיר מקאוונדיש בשלוש שנים בדיוק (שניהם ילדי מאי).
קאוונדיש בן 31, קיטל בן 28 וזה בדיוק פער הגילאים של ההבדלים בכוח המתפרץ. קאוונדיש עצמו כבר היה מרוכז בתחרויות המסלול והתכונן למשחקים האולימפיים בריו, אבל על הטור לא מוותרים, בטח לא רוכב שרק לפני שנתיים זכה לקבל מהמארגנים את התואר המחייב – המאיץ הטוב בתולדות הטור.
קאוונדיש גם עבר לקבוצה חדשה, קבוצה שעוד היתה בדרג השני רק לפני שנה, אבל הוא גם זכה להביא עמו לקבוצה את חבריו, ראנשו והיסאל ואולי הם שעושים את ההבדל בין ההצלחה הבלתי צפויה של קאוונדיש בטור הזה, לעומת אי הצלחתו של קיטל לשחזר את היכולות שהביאו לו ארבעה ניצחונות בכל אחת משתי המהדורות הקודמות של הטור.
יש כמה מאיצים ברמה גבוהה משלו. מארק קאוונדיש
את הניצחון בקטע השלישי, השיג קאוונדיש בזכות סיומת של "זריקת" אופניו קדימה, סגנון שכיח, אבל לצדו היה גרייפל, רוכב בעל ניסיון (ומבוגר מקאוונדיש בשלוש שנים) שכבר הרים יד לחגוג את הניצחון והפסיד על קצה חריצו של צמיג ניצחון שהיה יכול להיות ה- 11 שלו בקטעי טור. קיטל אפילו לא היה ליד קאוונדיש וגרייפל כשהם חצו את קו הסיום, הוא היה על זנבם, נאבק על המקומות ארבע עד שש גם עם מאיצים שאינם מוכרים, כמו אדוארד טוינס הבלגי של קבוצת טרק שגם הקדימו. קיטל עוד לא הצליח להביא ולו שמץ מהיכולות שלו לטור השנה, אולי זו הקבוצה החדשה שאינה מושכת כראוי, אולי הוא סובל מפציעה, או מחלה שלא מיידעים אותנו עליה ואולי זה רק מצב כושרו והמוכנות בלבד.
ואי אפשר להתעלם מהחלפות הקבוצה:
- קאוונדיש עזב את קבוצת אומגה פארמה – קוויק סטפ לאחר שלוש עונות
- בטור של 2013 הוא ניצח בשני קטעים
- בטור של 2014 הוא נפצע בקטע הראשון ופרש
- בטור של 2015 הוא ניצח בקטע אחד בלבד
- בטור השנה יש לו כבר שני ניצחונות משני קטעים של מאוץ המוני לקו הסיום
- מרסל קיטל עזב את הקבוצה עמה הגיע לטור בשלוש השנים הקודמות (ארגוס – שימאנו, שהפכה לג'אינט – שימאנו)
- בטור 2012 הוא פרש בקטע החמישי לאחר שבקושי סיים את הקטעים לפני
- ב-2013, 2014 הוא ניצח ארבע קטעים בכל שנה
- אשתקד הוא לא הגיע לטור בגלל פציעה
- העונה הוא עבר לקבוצת אטיקס – קוויק סטפ
מצדו של קאוונדיש זה היה הניצחון ה-28 שלו בטור והוא השווה את מספר הניצחונות של ברנאר הינו בקטעי הטור.
אך סמלי היה כי הקטע בו השווה קאוונדיש את מספר הניצחונות של הינו עבר בבריטני, האזור בו הוא נולד (הינו) ועוד יותר מרגש היה כשקאוונדיש עלה על במת הטקס ושר הטקס של הטור דה פראנס, הינו בכבודו ובעצמו, ברך אותו על הניצחון וההישג. מי שמכיר את הינו יודע שהוא כנראה גם איחל לו לפחות עוד ניצחון אחד, על מנת שישבור את השוויון ביניהם.
פטר סאגן סיים רביעי בקטע, זה לא היה בעל משמעות בכל הקשור לחולצה הצהובה ועד מתי הוא יחזיק בה זו אחת השאלות ההופכות את הטור לכה מרתק, אבל זה מאוד משמעותי במרוץ לחולצה הירוקה. על מסלול הטור של השנה היו שני קטעים המוגדרים כמתאימים למאיצים, שניהם הסתיימו כך ובשניהם ניצח קאוונדיש.
אמר על חלק מהדבוקה כי הם מגלים טיפשות בדרך שהם רוכבים. פטר סאגן
סאגן ניצח בקטע הראשון שלא התאים למאיצי העל. ניצחון בקטע מהסוג המתאים למאיצים מעניק 50 נקודות למנצח.
גם הקטע בו ניצח סאגן וגם הקטע של מחר (הקטע הרביעי) הם של 50 נקודות למנצח. ככל שיתקדם הטור לסיומו יהיו פחות קטעים כאלו ויותר קטעים בהם מאוץ הביניים יהיה אחרי עליות, או אפילו על העליות. שם יוכל סאגן להצטרף, או ליצור את חבורת החוד ולנצל את אי יכולתם של המאיצים הטהורים לשמור על הקצב כשהזווית עולה. מכאן החשיבות במיקומו של סאגן לאחר השבוע הראשון, הפער שלו ממתחריו על החולצה הירוקה ובעיקר מי באיזה פער.
למרות שהוא כרגע מדורג שני ובהתחשב בכל האפשרויות זהו מצב נהדר עבור סאגן. עד כמה שהדבר מוזר הבעיה הכי גדולה שלו היא החולצה הצהובה. כל עוד הוא לובש אותה לא יתנו לו לייצר חבורות חוד ולהגיע למאוצי הביניים ראשון, כפי שעשה לפני שנה. על כל מאוץ ביניים מחולקות ל-15 הרוכבים הראשונים הנקודות הבאות: 20,17,15,13,11,10,9,8,7,6,5,4,3,2.
רובו של הקטע התנהל כ"טיול"
מספיק שיהיו עם סאגן בבריחה ארבעה רוכבים והוא יצבור שם לפחות 10 נקודות יותר ממאיצים שיהיו בדבוקה, אבל אם הוא מכתיב קצב מהיר מספיק, המאיצים האלו לא ישרדו את הדבוקה בעליות ובכלל לא יאספו נקודות. מכאן השאלה כמה חשוב יהיה לו עוד יום בחולצה הצהובה, או שכדאי לו כבר ביום רביעי (הקטע חמישי) לוותר עליה, מצד שני ביום רביעי הוא עוד מסוגל לנצח ואז החולצה הצהובה תהיה שלו לפחות עד יום שישי בו יגיעו הרוכבים לעלייה גדולה (דירוג 1) לראשונה השנה.
בגזרת ראש הדירוג המצטבר לא נרשמו שינויים, מלבד העובדה המשמחת כי לראשונה בטור השנה הצליח קונטאדור להישאר על אופניו מזינוק ועד סיום ללא פגע. במרוץ לתואר מלך ההרים לא נרשמו שינויים כלל ויאספר סטייבן ממשיך ללבוש את החולצה המנוקדת. הדבוקה הגיעה לקו הסיום של קטע 3 יותר מעשרים דקות אחרי השעה המאוחרת ביותר של התחזיות ומשום שרובו של היום התנהל כ"טיול".
רוכב אחד בלבד, ארמינדו פונסקה הצרפתי מקבוצת פורטנאו – ויטאל קונספט (דרג שני) היה בחוד, משום שהמרוץ עבר בסמוך לעיר הולדתו והסמליות שבהגעתו כה קרוב לביתו בראש הדבוקה של הטור. תומא ווקלר גישר מהדבוקה אליו והיה עימו למשך כמה עשרות ק"מ טרם השניים נתפסו ברגע שהרכבות של המאיצים עברו מליטוף דוושות לבעיטות עזות.
קטע שהיה מתוכנן להתקיים לכל המאוחר מעט מעבר לחמש שעות כמעט וחצה את השש שעות. אולי זה היה זוכה לדיון עמוק יותר, אילולא דיברו רוכבים כה רבים על הסכנה ועד כמה הפך מגוחך המאבק על מיקום במרוצים המסתיימים במאוץ המוני. פטר סאגן אמר על חלק מהדבוקה כי הם מגלים טיפשות בדרך שהם רוכבים, המושך שלו (ברנאר היסאל) כינה את ההתרחשות מגוחכת. הוא זכה היום לקבל מכת כתף מרוכב אחר בדרך אל קו הסיום וזה רק מה שראו בצילומים.
השאלה אינה אם אפשר למצוא פתרונות, אלא עד מתי מסורת הטור דה פראנס בפרט ושל ענף האופניים בכלל ימנעו יישום פתרונות.
ראש דירוג החולצה הירוקה:
1. מארק קאוונדיש, בריטניה, דימיסיון דטא, 123 נקודות
2. פטר סאגאן, סלובקיה, טינקוף, 116 נקודות
3. אנדריי גריפל, גרמניה, לוטו-סודאל, 79 נקודות
4. מרסל קיטל, גרמניה, אטיקס-קוויק סטפ, 77 נקודות
5. בראין קוקאר, צרפת, דירקט אנרג'י, 55 נקודות
לערוץ כתבות הטור דה פראנס בהן יפורסם הסיכום היומי בשוונג
טבלת מנצחי קטע 3
טבלת מובילים עד כה בטור דה פראנס
