הכתבות והסקירות האולימפיות בשוונג – טוקיו 2020
אז מה צפוי לנו מבחינת משלחת האתלטיקה למשחקים האולימפיים של טוקיו? ובכן, המשלחת הישראלית מונה 6 אתלטיות ו-3 אתלטיות. אם נשווה עם המשחקים האולימפיים של סידני 2000, גם שם היו לישראל 9 אתלטים ואתלטיות, אך מתוכם 3 הגיעו כדי להתחרות בריצת השליחים 100×4.
צ פ ו | לונה צ'מטאי-סלפטר
בתחתית הכתבה תוכלו לקרוא בפירוט את מועדי הופעתם, שיאיהם האישיים ודירוגם של הספורטאים בתחרות.
סיבה נוספת שניתן לומר שהמשלחת הפעם גדולה יותר, היא שלאתלטיקה הישראלית יהיה ייצוג נוסף של שני אתלטים במשלחת הפליטים. הראשון הוא תחלואיני (לואי) מלקה בן ה-23, מהפועל עמק חפר אותו מאמן אלמיו פאלורו במרתון, שהוא היחיד במשלחת שקבע את הקריטריון האולימפי וג'מאל עבדל מג'יד בן ה-20, מהסמטה דרום ת"א אותו מאמן יובל כרמי, שישתתף בריצת ה- 5,000 מ'. שניהם חיים בארץ כבר כעשור והחלו כאן את דרכם באתלטיקה.
קביעת הקריטריונים
אנחנו מכירים פחות או יותר את היכולת של האתלטים והאתלטיות שלנו, אבל יש אי ודאות לגבי היכולת של חלק מהאתלטים המתחרים איתם וזאת בגלל השפעת הקורונה. לא מעט אתלטים קבעו את הקריטריונים בשנים קודמות ולא ברור מה כושרם הנוכחי. הדבר בולט באופן קיצוני במרתון. מאחר והתקיימו מעט מאד מרתונים יש רק ל-34 גברים תוצאה משנת 2021 (כשמארו טפרי מדורג שישי ביניהם), עוד 72 רצים קבעו את הקריטריון בשנים קודמות. גם אצל הנשים, רק ל-35 יש תוצאות השנה ולונה צ'מטאי סלפטר מדורגת שניה ביניהן. עוד 54 רצות קבעו את הקריטריון בשנים קודמות. לונה צ'מטאי-סלפטר היא האתלטית הבכירה ביותר משלחת. שיאה האישי שהושג כשניצחה במרתון המייג'ורס של טוקיו ממש עם פרוץ הקורונה בתחילת מארס 2020, הוא 2:17:45 שמדרג אותה שביעית בכל הזמנים ורביעית בין המתחרות.
זו ההזדמנות לפרט את הרצות הבכירות במקצוע זה. מקדימות אותה 3 קנייתיות בנות 27: בריגיד קוסגיי, שיאנית העולם – 2:14:04, רות צ'פטנגיץ' – 2:17:08 (שיאנית העולם בחצי מרתון עם 1:04:02 השנה, 2 דקות מהר יותר מצ'מטאי סלפטר) ופרס ג'פצ'ירצ'יר – 2:17:16 (שיאנית העולם בתחילת 2017 בחצי מרתון – 1:05:06). בנוסף יש 3 אתיופיות שירדו מ- 2:20: רוזה דרג'ה (24) 2:18:30, בירהנה דיבאבה (27) 2:18:35 וטיגיסט גירמה (28) – 2:19:52. השיאנית היפנית מאו איצ'יאמה (24) עם 2:20:09 תנסה לנצל את הבמה המקומית כדי להפתיע.
מה יוגדר כהצלחה
אני מרשה לעצמי להביע דעה לגבי מה שיוגדר כהצלחה: מדליה ללונה צ'מטאי-סלפטר תהיה הצלחה אדירה כי זה לא תלוי רק בה והיא מדורגת רק במקום הרביעי כשמקדימות אותה רצת על כמו בריגיד קוסגיי ושתי רצות מהירות בהרבה ממנה בחצי מרתון שיתכן שטרם מימשו עצמן במרתון. לדעתי, גם מקומות 4-8 עבורה יהיו הצלחה יפה. עם זאת, אני מצטט את גדול המומחים למרתון, נחשון שוחט, שכתב: מרתון אולימפי בדרך כלל לא מסתדר לפי דירוג התוצאות. טקטיקה, מזג אוויר, קבלת החלטות של הרצות והרצים, אין מכתיבי קצב. הכל פתוח.
אני מאמין שחנה קנייזבה-מיננקו מסוגלת להתעלות כהרגלה ולעלות לגמר. בשביל זה תצטרך לקבוע את הרף האוטומטי של 14.40 – 4 ס"מ מעל לתוצאת השנה שלה, אם כי יתכן שגם 14.30 יספיקו לה. כל עלייה של אתלטית אחרת לשלב הבא תהיה בבחינת נס לפי הנתונים הנוכחיים אותם אתם יכולים לראות בטבלה המצורפת, אבל היו דברים מעולם.
אף אחד חוץ מאדוה כהן לא העלה על דעתו באליפות אירופה 2018 אליה הגיעה עם 9:48 במכשולים, שהיא תשפר את שיאה ב- 18 שניות ותסיים חמישית. דיאנה ויסמן תצטרך לשפר משמעותית את שיאה האישי כדי להיכלל ב- 24 העולות לחצי הגמר כי יש 24 רצות עם תוצאה טובה מ – 11.15.
מרתון גברים
בהזדמנות זו, אני רוצה להזכיר שאנחנו מעצמה אירופית במרתון גברים: שבעה רצים ישראלים קבעו את הקריטריון האולימפי ועוד רץ מנבחרת הפליטים שגדל כאן. רק ספרד עם 9 רצים עוברת אותנו. אם הולכים לרף יוקרתי יותר של 2:08, לנו יש 4 רצים, מהם רק 3 יכולים לייצגנו בטוקיו ולספרדים רק 3, מהם רק 2 יהיו בטוקיו. אז אם יהיה לנו רץ אחד בין 20 הראשונים ועוד שניים ב-20 הבאים זה יהיה הישג חסר תקדים. יש יתרון בכך ששלושת הרצים הם בעלי שיאים אישיים קרובים מאד כי הם יוכלו לרוץ יחד לפחות חצי מהדרך.
• דיאנה ויסמן נכנסה בזכות שיטת הדירוג החדשה שמאפשרת גם למי שלא עומד בקריטריון הקשה, להשלים את המכסה של 56 הרצות בזכות העובדה שקבעה 4 תוצאות איכותיות הקרובות לשיאה האישי ב-60 וב-100 מ' ובזכות ניצחונותיה באליפויות ישראל. היא מדורגת במקום ה- 39 מבחינת הניקוד.
** אדוה כהן נכנסה לפי שיטת הדירוג החדשה בזכות העובדה שקבעה 2 תוצאות איכותיות והשיגה מקום חמישי באליפות אירופה 2018 .
מוזמנים לעקוב אחרי הדיווחים ולהשתתף בדיונים בקבוצת הפייסבוק אתלטיקה עכשיו