מרתון בוסטון ה-123 שנחשב לוותיק ביותר בעידן המודרני הוא המגדלור והמודל לכל המרתונים שהוזנקו אחריו לאורך עשרות השנים. כל אלו לא הטרידו את חייל המרינס האמריקאי מיכה הרנדון, 31, מאוהיו, שהתחרה ביום שני האחרון במרתון בוסטון לזכר שלושה מחבריו שנהרגו באפגניסטן. הוא הגיע לאחר הכנה לסיים את 42.2 ק"מ כמו שהתכונן אליהם. במהלך המרתון הוא מספר שהרגיש טוב מאוד והרגיש כבוד לרוץ לזכר חבריו וזה גם משהו שנתן לא מוטיבציה וסיבה להמשיך קילומטר אחר קילומטר. על נעלי הריצה שלו הוא השחיל על תגיות את שמות חבריו שנהרגו במלחמה וזה נתן לו, כך הוא מספר, את הכוח להמשיך הלאה.
אבל עם כל המאמצים שלו, לקראת הסוף הוא הרגיש שגופו בוגד בו. 4 קילומטרים לסיום הוא החל להאט את הקצב ולהרגיש שכוחותיו אוזלים. כך הוא המשיך, עד שבמאה המטרים האחרונים הוא קרס לגמרי ונשכב על הרצפה. מצלמות רשתות הטלוויזיה שהיו שם ליוו אותו בשידור והקהל במקום מחא כפיים ועודד אותו להמשיך. הרנדון זחל תחילה עם כל גופו וסחף את הקהל ששאג בקול גדול, לאחר מכן הוא התרומם קלות והחל לזחול על הברכיים. "המשכתי להגיד את שמותיהם של שלושת חבריי שנהרגו בפיצוץ באפגניסטן כל הזמן. זה נתן לי כוחות להמשיך. לא חשבתי לרגע להרים ידיים כאשר רגליי לא יכלו להמשיך בקילומטרים האחרונים. אלו היו הקילומטרים הארוכים בחיי", סיפר הרנדון. כשהגיע לקו הסיום הושיבו אותו על כיסא גלגלים לבדיקה כללית לגבי מצבו. זהו המרתון השלישי שעשה עד כה והוא סיים אותו בזמן של 3:38 שע'.
מרתון בוסטון הוא המרתון האמריקאי הראשון והוא נוסד ב-1897 בזכות השראה מהמרתון האולימפי ב-1896, כך שהמסלול שלו הוא ללא ספק אחד החשובים בהיסטוריה של הריצה למרחקים ארוכים. זה מסלול שמתחיל מחוץ לעיר ומסתיים במרכזה, ובגלל הרוחות הגביות שמאפיינות אותו הוא לא נחשב למסלול רשמי לקביעת שיאי עולם. ועדיין, זה גם לא המסלול הכי מהיר ויש בו הרב גבעות מתגלגלות שיוצרות עליות קשות במיוחד אחרי 32 ו-34 קילומטרים.
