ענף החתירה בקיאקים אינו זוכה לחשיפה גדולה, למרות ההישגים העולמיים אליהם הגיעו חלק מהישראלים העוסקים בו. כך מכשירים את הדור הבא של החותרים בישראל
מאת:אביטל הירש
ספורט החתירה הוא אחד מענפי הספורט שקיים בהם פער בין החשיפה שלהם בציבור ובתקשורת לבין ההישגים אליהם הגיעו בו ספורטאים ישראלים בעולם. אם למשל ישאלו את הישראלי הממוצע אילו חותרי קיאק ישראלים הוא מכיר, סביר להניח שהתשובה תהיה גמגום מהוסס. זה המקום להזכיר את מיכאל קלגנוב, אשר באולימפיאדת סידני 2000 זכה במדליית ארד והיה בישראלי היחיד אשר זכה במדליה באולימפיאדה זו. ישראלים אחרים, כמו רועי ילין, השתתפו במשחקים האולימפיים והגיעו למקומות גבוהים באליפויות עולם. אחד המרכזים שפועלים לקידום ענפי החתירה השונים הוא מרכז דניאל לחתירה שעל שפת הירקון.
קיאק ימי – משמש לפעילויות פנאי כמו מסעות ימיים צילום: טוני שטיינברג
כל אחד יכול, ביחד ולחוד
"כל אחד יכול להיות חותר קיאקים, מגיל 12 ועד 90", אומר איתן גלוזמן, מנכ"ל מרכז דניאל לחתירה. "מרכז דניאל לחתירה מציע מגוון פעילויות בכלי שייט שונים ומספק תשתית גם לחתירה עממית וגם לחתירה אולימפית ופראלימפית, כשבסופו של דבר מדובר בספורט שהוא אתגרי – חתירה אקדמית, קיאקים, דרגונים, חתירת ים ועוד. בחלק גדול מהכלים נדרשת הכשרה מסויימת, ובמרכז מתקיימים קורסים של 3-8 מפגשים. מה שהופך חותר לחותר טוב הוא הרבה שעות אימונים".
לדברי גלוזמן, ההישגים האחרונים של חותרים (מקום 6 באליפות אירופה ומקום 9 באליפות העולם) מביאים לגידול בלתי רגיל במספר העוסקים בספורט. "מדובר בספורט שהוא גם יחידני וגם קבוצתי, כך שכל אחד יכול למצוא את הנישה שמתאימה לו. יש קבוצות שעושות חתירה אקדמית בסירות של 4 ו-8 איש". הוא מעריך שבארץ יש כמה אלפי חותרים. "לאורך השנה יש כשש תחרויות חתירה על המים ועוד כחמש תחרויות על מכשירים – סימולטורים של חתירה".
מה בין חתירה לחתירה?
"יש שלושה ענפים עיקריים בקיאקים", מספר זוהר נוינר, עוזרו של גלוזמן ומנהל אגודת ידידי דניאל לחתירה: " קיאקים אולימפיים – שם הגענו להישגים בינלאומיים יפים; קיאקים ימיים – משמשים לפעילויות פנאי כמו מסעות ימיים, ובכל שנה אנחנו מארגנים מסעות בארץ ובעולם; הסוג האחרון הוא הסרף סקי, שהוא הקיאק הכי מהיר בים. זו הגרסה הימית לקיאק אולימפי, והוא מעוצב כך שיהיה אפשר לתפוס איתו גלי עומק. הסרף סקי התפתח באוסטרליה כבר בתחילת המאה הקודמת, אך הוא צובר תאוצה בעיקר בשנים האחרונות בקרב ספורטאים ימיים.
"בקיאקים מתקדמים עם הפנים לכיוון התנועה, משוט אחד חופשי ואינו מקובע לסירה, כך שגריפת המים היא מימין ומשמאל לסירוגין והמושב מקובע לסירה; בחתירה אקדמית, לעומת זאת, מתקדמים עם הגב לכיוון התנועה. המשוטים מחוברים לגוף הסירה והמושב נע קדימה ואחורה, כך שיש הרבה עבודת רגליים".
נוינר מספר כי נערכה פנייה לאקדמיה ללשון העברית כדי שזו תתן שמות שונים לענפי החתירה השונים, מכיוון שקיים בלבול בציבור והמונח "חתירה" משמש כיום למספר ענפי ספורט, וזאת בנוסף לסגנון השחייה.
חתירה אקדמית ברביעייה צילום: איתמר גרינברג
מרכז דניאל לחתירה נקרא על שם דניאל עמיחי מרכוס ז"ל, אשר נספה בתאונת דרכים בשנת 1993 יחד עם שלושה מחבריו הטובים: אבי לוי, מוש מילר ועירן פרחי, והן בן 21. דניאל, שהיה יליד אנגליה ועלה לארץ בגיל 6, למד בנעוריו בפנימייה באנגליה, שם עסק בספורט החתירה, נבחר לקפטן של נבחרת החתירה של בית-הספר ואף הוביל אותה להישגה הגדול והמרשים ביותר מיום היווסדה: זכייה במדליית כסף בתחרות ארצית. לאחר שחזר לארץ, החל להתאמן במועדון החתירה של תל אביב וניבאו לו עתיד מזהיר כמועמד אולימפי של ישראל בחתירה. לאחר מותו, משפחתו של דניאל החליטה להנציח אותו במרכז ספורט צעיר ושוקק חיים, ממש כפי שהוא היה.
מה היעדים שלכם לשנת 2014?
"אנחנו כמובן שואפים שיותר ויותר אנשים ייחשפו לתחום ויצטרפו לפעילויות שלנו", אומר גלוזמן. "מבחינת היעדים ההישגיים, אנחנו שואפים למקום ה-9 לפחות באליפות העולם, מה שיבטיח לנו השתתפות באולימפיאדה. המועמדים המובילים בתחום החתירה האקדמית הם אולג גונורובסקי ודני פרידמן". נוינר מציין כי דני פרידמן כבר הביא הישגים שלא נראו כמותם בישראל בתחום הזה – מקום 6 באליפות אירופה ומקום 9 באליפות העולם".
מי שכבר השתתף בשתי אולימפיאדות הוא רועי ילין, בן 32 מתל אביב. ילין חותר בקיאקים כבר מגיל 12. בגיל 17 הצטרף לנבחרת ישראל, והיה חבר בה עד שנת 2012. באולימפיאדת סידני 2000 הוא הגיע למקום ה-13 בקיאק זוגי למרחק 1000 מ' יחד עם רמי צור, ובאולימפיאדת אתונה 2004 הגיע לגמר בקיאק יחיד למרחק 1000 מ' וסיים במקום ה-9. ילין גם הגיע למקום הרביעי באליפות העולם ובמשך רוב שנות הפעילות שלו היה אלוף ישראל בקיאקים אולימפיים. כיום הוא מגדיר את עצמו "ספורטאי חובב" ואינו מתכונן לאולימפיאדת ריו. הוא מאמן את קבוצת הקיאקים האולימפיים של הפועל תל אביב וגם את קבוצת הסרף סקי.
רועי ילין בקיאק אולימפי צילום: מרכז דניאל לחתירה
"אחרי שסיימתי את הקריירה התחרותית בקיאקים אולימפיים, התחלתי להתחרות בקיאקים מסוג סרף סקי –ספורט שמשלב גם כושר גופני, גם סיבולת, גם מהירות וגם תפיסת גלים. מדובר באחד הענפים הכי צומחים בעולם וגם בארץ".
ילין עדיין חותר בקיאקים אולימפיים, אבל, כאמור, אינו מתאמן לתחרות כלשהי כמקצוען. "הסרף סקי נותן את הצד היותר הרפתקני ואקסטרימי מאשר במים שקטים. זה יותר מאתגר, עם כל האנרגיות של ים ורוח וגלים".
מה צריך כדי להיות חותר טוב?
"צריך פשוט לאהוב לחתור, וכמובן – לאהוב מים וים. כדי להגיע לרמות הגבוהות צריך סיבולת, קואורדינציה והרבה ביטחון – ואלה דברים שמפתחים עם הזמן".
"מדובר בספורט שמאוד מפתח את הגוף ובעיקר את הישיבה, כי ברגע שיושבים על משטח גלי, צריך כל הזמן לאזן את הגוף, כך ששרירי הבטן והגב התחתון מתחזקים מאוד. הרבה אנשים שמגיעים עם כאבי גב מצליחים לשפר את ההרגשה על ידי חתירה". כמובן שמדובר בספורט אירובי שמפתח סיבולת לב-ריאה ודורש השקעה אנרגטית גבוהה.
הדרקון שבירקון
אם כל מה שקראתם עשה לכם חשק לחתור, כדאי שתדעו שב-2.5.2014 יתקיים בירקון בפעם השלישית קרנבל של סירות דרקון. מדובר בסירות של 10 חותרים, הגאי ומתופף ובפעילות שהיא גם ספורטיבית, גם מגבשת וגם מאוד מהנה, כזו שמפתחת מיומנויות של עבודת צוות ומנהיגות. יש קבוצות שמתאמנות בסירות הדרקון במהלך כל השנה, אבל הפעילות מתאימה לכל אחד, מגיל שמונה ומעלה ואינה מחייבת נסיון מוקדם. ההרשמה לאירוע כוללת שני אימונים מקדימים, שימוש בסירות והגאי ביום התחרות. נוינר מספר שכמיטב המסורת, ראש העיר יגיע לצבוע את העיניים של הסירות ושמדובר בתחרות שהיא בעיקר כיף גדול.
הרשמה לתחרות – באתר מרכז דניאל לחתירה
תמונת השער: קיאק ימי. צילום: טוני שטיינברג
21.1.2014
אביטל הירש
שוחה לאט, רצה בעצלתיים ורוכבת להנאתה
עורכת משנה ב-Shvoong
