מה ההבדל בין הצלחה בתחרות מטרה ובין חוויית הצלחה?איריס הרץ מסבירה כיצד ניתן לחזק את חוויית ההצלחה דבר שיביא להצלחות מרובות יותר בפועל

מאת:איריס הרץ

כאשר שואלים ספורטאי/ת מהי הצלחה בשבילו קרוב לוודאי שתשובתו תהיה נחרצת: "הצלחה בתחרות מטרה", אולם במאמר זה חשוב לי להדגיש את החוויה הסובייקטיבית של כל ספורטאי בעיני עצמו וכיצד הסביבה משפיעה על תפיסת העצמי, הערכה עצמית ודימוי עצמי. חשוב להבין כי זוהי יכולת נלמדת ממעגלי החיים השונים הסובבים את הספורטאי וכוללים בתוכם הורים, מאמנים, חברים, יריבים וכל אדם, כל חוויה או אפילו חפץ משמעותי עבורו.

• דימוי עצמי גבוה, המאפשר הצלחה וכן תהייה התנסות בלקיחת מטלות. דימוי זה מתחזק ככל שהסביבה יודעת להעריך ולחזק את ההצלחות, גם הקטנות ביותר, שמה פחות דגש על הכישלונות, מקדמת ומעריכה את הפרט
• דימוי עצמי נמוך, כאשר קיים פער גדול בין הדימוי העצמי להערכת הסביבה, עומד הפרט במצב קשה שבו הוא מפקפק בעצמו. דימוי זה שם מכשול בפנינו ונגרם עקב כישלונות, חוסר בחיזוקים מהסביבה הקרובה וכן חיזוק הכישלונות. תוצאותיו מתבטאות בחוסר אמונה עצמית וחשש מלהמשיך במטלות מסוימות.
ברגע שהספורטאי מבין מהסביבה כי איננו שווה לאחרים (ומאמניו אף מחזקים זאת), נוצרת תגובת נגד של: "אני אראה מה אני שווה". במצב כזה יכולות להתרחש 2 תגובות:האחת, הנבואה שמגשימה את עצמה – אני מתנהג כפי שהסביבה משקפת לי את עצמי – אני בראי הסביבה. השנייה, כעס על הסביבה ורצון עז ללכת כנגדה גם אם זה עלול לסכן את חיי – אני בראי עצמי.

המודל של קוהוט שעסק בחלק הבריא של נפש האדם, דיבר על הצלחות וכישלונות ממקום מיטיב, עם הסבר שבונה את העצמי שלנו מתוך עולם שלם של חוויות הן בילדות והן בבגרות. קוהוט ייחס חשיבות רבה למהלך חיינו בכלל ולא באופן ספציפי לינקות או לילדות שלנו.
הצורך הבסיסי של ה"עצמי" הוא בחוויה מהסוגים הבאים:
קוהרנטיות (עקביות) – מגמה מסוימת בחיים – זהות מינית, פוליטית, אידיאולוגית.
חוזק – היכולת שלי לבצע דברים שאינם פשוטים לביצוע, רצון להרגיש שיש לי עוצמה.
ייחודיות – אני שונה וייחודי.
היכולת של ספורטאי לחוות את עצמו כאדם יציב, מתמיד, לא מפחד מלנסות, לתת ביצועים טובים וגבוהים ולהיות ייחודי בענף שלו (טוב יותר, חזק יותר ומשמעותי בעשייה שלו).

מהו העצמי?
העצמי הוא מבנה פסיכולוגי הכולל:
אמביציה – ביטחון עצמי, תחושה של כוח ויכולת לעשות דברים
אידיאלים ממוקדים – המטרות שיש לאדם בחיים והתכנית כיצד להשיגם
מיומנות – מאפשרת לממש את האידיאלים

השדה החווייתי עפ"י קוהוט מתייחס ליחסי הגומלין בין העצמי ובין האובייקט, כאשר האובייקט הנו דמויות משמעותיות בחיי, חוויות משמעותיות ואף חפצים בעלי ערך גבוה מבחינת העצמי. למשל: הורים, מורים, מאמן ואפילו חפץ כמו כדור, מוט, חולצה המשמשת כקמע, נעליים אותן אנעל בתחרות וכדומה.

כאשר מתקיימים יחסי גומלין תקינים, טובים ומשמעותיים בין העצמי ובין האוביקט, נוצר שדה חווייתי חיובי שהולך וגדל.
ככל שהשדה החווייתי עשיר יותר בחוויות חיוביות, כך הדימוי העצמי יהיה גבוה יותר, ההערכה העצמית תהיה חיובית יותר, גדולה ומעצימה (עפ"י קוהוט). למעשה, כאשר ספורטאי חווה הצלחה, חווה סביבה מאמינה, מרגיש תמיכה, אהדה וכדומה על-ידי האובייקט, כך הוא יכול לממש את האידיאלים שלו בצורה אפקטיבית הרבה יותר.
כאשר מאמן מפגין תמיכה, מרעיף חיזוקים חיוביים ויוצר מערכת יחסי גומלין טובה, משמעותית וחיובית, ספורטאי יכול להפגין את כישוריו בצורה מיטבית ולשדרג את ביצועיו.

כישלון מעצב
אין ספק כי גם לאי הצלחה יש משמעות מכרעת בעיצוב העצמי ובעיקר בספורט. בספורט הכישלון הוא מרכיב מאוד משמעותי, ובעקבותיו הפחד ממנו, היכולת של ספורטאי לפתח כלים של התמודדות עם הפחדים המלווים אותו ואחד מהם, אולי החשוב מכול, הוא האמונה ביכולת הפנימית של ל"הרים" את עצמי ולהכיל את הקשיים והפחדים שלי.
ספורטאי שהאמינו בו, מאמין בעצמו וביכולתו להגיע בסופו של דבר למטרה. הוא מסוגל לעבור בדרך מכשולים רבים ויש בו מספיק חיוניות פנימית כדי להמשיך לפעול עד שישיג את מבוקשו. החיוניות היא פנימית בהתאם למימוש העצמי שלו, והיא מביאה לתכליתיות ולהתמדה.

שימו לב, כי התמדה, דחיית סיפוקים וויסות עצמי, הם חלק משמעותי ביותר בדרך להצלחה!

איריס הרץ  – מרצה בתחום הפסיכולוגיה בבית-הספר למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן במכון וינגייט, נמנית עם הצוות המקצועי של לעוף.

צילום שער: Neelix