הוא אלוף ישראל בחצי מרתון לשנת 2022 שהתקיים בעמק המעיינות ולמרות שהוא לא רץ מקצועי, הצליח יניב קריספל לנצח באליפות הזו עם תוצאה של 1:12:19 שע' ולעלות כמנצח על הפודיום. קריספל בן ה-42 הוא בוגר תואר ראשון במדעי המחשב ותואר שני במנהל עסקים, ועובד כמנהל פרויקטים בתחום מערכות המידע. הוא מספר על עצמו שכשהוא לא עובד או רץ, הוא אוהב מאוד לרקוד ריקודים סלוניים וסלסה, לטייל בארץ, לצלם ולעשות עבודות נגרות קטנות בבית. הוא גר בהרצליה, גרוש עם שלוש בנות – זיו, רון ואביב, שאותן הוא מגדיר, "הכוח המניע שלי והגאווה הגדולה שלי בחיים, ביחד אנחנו עוברים את מסע החיים בדרך של חוויות והרפתקאות".

יניב קריספל בסיום קטע הריצה שלו בשלשה בישראמן | צילום: צלמי שוונג

אתה אלוף ישראל בחצי מרתון שהתקיים לאחרונה בעמק המעיינות. איך אתה מקבל את התואר הזה?
"כבוד גדול עבורי להיכנס לדפי ההיסטוריה של האתלטיקה בישראל. עשיתי דרך ארוכה עם הרבה סבלנות, עקביות ונחישות. מה שיפה זה שאתה פתאום מבין שאפשר לפרוץ גבולות שבעבר היו נתפסים כבלתי הגיוניים ואני חושב שזה מסר חשוב בריצה ובכלל בחיים".

היה דיבור ברשת על כך שלא הגיעו לאליפות שיאני ישראל והרצים המקצועיים, והתחרות הזו נשארה לרצים החובבים ברמות הגבוהות. מה דעתך על כך?
"עבורי זו היתה ותמיד תהיה זכות גדולה לקחת חלק באליפות ישראל. ככל ששדה הרצים איכותי יותר, התחרות מאתגרת ואיכותית יותר. ביחס למדינה קטנה כשלנו, יש הרבה מאוד רצים מקצוענים וחובבים-מקצוענים בעלי תוצאות מעולות ושווה להשקיע מאמץ בתכנון וברתימה של כלל הגורמים בכדי שנמשיך ונתקדם. ביחס לתחרות השנה – אלוף ישראל הוא מי שחוצה ראשון את קו הסיום, השנה זכיתי לעשות את זה ואני מאוד גאה בכך".

"עשינו את זה". יניב עם זהבה שמואלי המאמנת שלו לאחר מרתון טבריה | צילום: באדיבות יניב קריספל

ספר על החיבור שלך לספורט ובפרט לריצה. איך זה התחיל?
"הריצה ואני זה רומן של הרבה שנים. סיפור אהבה של ממש עם התרגשויות, אכזבות, הצלחות, חיזורים מכל הסוגים, ירידות ועליות אבל לא נפרדים לעולם.

"בריצה יש משהו מיוחד שאין בשום ספורט אחר. הריצה היא הפסיכולוגית הפרטית שלי ובמהלכה אנחנו עוברים יחד מלא חוויות, מריץ מחשבות מכל הסוגים, מפיק לקחים מאתמול, מסדר לי את היום הקרוב ומתכנן תכניות לעתיד. היא מביאה את הגוף והנפש לפרוץ גבולות שלא דמיינתי שקיימים, מחברת אותי לאנשים חדשים ופותחת בפני דלתות בתחומים רבים. היופי הגדול הוא שאני יכול להשתמש בה מתי וכמעט כמה שאני רוצה".

אתה מתאמן אצל זהבה שמואלי, מה הופך אותה מבחינתך למאמנת שמצליחה להוציא ממך הרבה יותר ממה שהיית חושב שאתה יכול?
"במילה אחת מנהיגות. 'על מנת להנהיג אנשים – לך מאחוריהם', אמר לאו צ'ה. זהבה שמואלי היא אישה גדולה שתהיה שם בשבילך עד הסוף ועוד קצת מעבר. הנה דוגמה: תאר לך אימון של 40 ק"מ בהכנה למרתון טבריה האחרון, בשל אילוצים אישיים תכננתי לבצעו לבד, ואם כבר לבד אז למה שלא ייצא גם יום חם… באסה, אבל אין ברירה. יצאתי אליו עמוס בחששות ופחד. זהבה, שהכירה בעל פה כל שביל שרצתי בו המתינה לי פתאום, רכובה על אופניים בנקודת ה-10 ק"מ וליוותה אותי את ה-30 ק"מ הנותרים תוך כדי עידוד והגשת מים קרים. היא פורצת דרך בתחום הריצה ומהווה בכך דוגמה אישית לכל הרצים.

"מעבר לזה היא קשובה לצרכיי ומכירה אותי ברמה האישית בצורה מאוד קרובה ומזהה בדקה הראשונה באימון אם משהו עובר עליי. השילוב בין מאמנת גדולה שמאמינה בך ומאתגרת לכבוש פסגות ובין 'להקת האריות', רצים חזקים ומנוסים מאוד שמתאמנים יחד בשילוביות ובחוכמה הוא שילוב עוצמתי שמהווה CHANGER GAME עבורי. הקבוצה היא משפחה חזקה גדולה ומגובשת מאוד. חברים יקרים שאיתם אני מבלה שעות ארוכות וטובות בכל התנאים: בחום, בקור, בגשם ובחושך מחזקים ומחבקים אחד את השני בטח בריצה ובחיים בכלל. בזכות 'להקת האריות' של זהבה, עשיתי קפיצה אדירה ביכולת שלי בכל המרחקים עד מרתון".

"הבנות שלי הן הכוח המניע שלי והגאווה הגדולה שלי בחיים". יניב עם בנותיו | צילום: באדיבות יניב קריספל

ממה מורכבת תכנית האימונים השבועית שלך?
"הדרך הטובה ביותר להסביר זאת היא דרך השאלה הנפוצה מהסובבים שלי שמשתמשים בה לא מעט: 'רגע, הבוקר עוד פעם התאמנת? אבל אתמול בערב ראיתי אותך על בגדי ספורט'. אימוני הריצה שלי הם דרך חיים, הם חלק בלתי נפרד משגרת חיי ואין יום שאני לא מתאמן. במסגרת תכנית האימונים, רוב הריצות במהלך השבוע הן קלות ושתיים מהן עצימות ומשתנות בהתאם לתקופה ולמטרות, בסה"כ אני מקדיש כ-12 שעות שבועיות לריצה, נטו, ועוד כ-4 שעות לחיזוקים וגמישות. כדי להחזיק את העומס ולהצליח להתאושש בין האימונים עשיתי לאחרונה התאמה בתזונה, ביעוץ של התזונאי חן שרייבר, שעזר לי מאוד לדאוג לכך שלגוף יהיה כל מה שצריך לתחזק את מה שהראש דורש ממנו. אמא שלי האלופה דואגת כמו אמא מרוקאית, שהכל גם יהיה טעים ומפנק, וכמובן חליטת הכורכום, מי שמכיר אותי יודע שהיא חלק בלתי נפרד, פעמיים ביום כמו שעון אני שותה חליטת כורכום טבעית שאבי העוסק ברפואה אלטרנטיבית רוקח לי".

בחודשיים וחצי עשית 3 מרתונים: טבריה, ישראמן, ותל אביב. אלו היו מרתונים בקצבים מהירים עבורך – זה משהו שהיה מתוכנן והתאמנת לקראתו?
"כשמסתכלים על זה ככה זה מוגזם לגמרי, אבל יש רציונל מאחורי זה. מרתון טבריה סומן כמטרה כבר במהלך אמצע השנה שעברה, אליו התאמנתי בצורה ממוקדת מאוד, עברתי תקופה ארוכה וטובה ביחד עם חבריי רונן גולדשמיט וגידי זליגמן מ'להקת האריות' ולאט לאט התקרבנו למטרה: SUB 2:30. במרתון הכל התחבר ועבד מצוין בליווי של משפחתי היקרה ובהתרגשות גדולה בסיום זהבה מחבקת אותי ואומרת עם דמעות: 'עשינו את זה'.

"לקחתי קצת מנוחה ויאללה לישראמן – עליו לא מוותרים, צפוף אבל אני חובב מסורות. מזה 5 שנים אנחנו יורדים לאילת עם השלשה הקבועה שלי – הפיליפסונים האלופים וכל המשפחה לסוף שבוע של חגיגת ספורט, אווירה מעולה, תחרות קשוחה לוקחים את זה בלי לחץ ובלי מטרות, עד שמגיעים לקו הזינוק במפרץ אילת ואז התחרותיות של כולנו משתלטת על כל העסק. ואז מנוחה כמובן, אבל הראש כבר בפסגה הבאה. שבועיים לפני תל אביב פינטזתי על אליפות העולם במרתון למאסטרס בלונדון 2023. ביררתי והתייעצתי עם חברים ודיברתי את זהבה על הרעיון והבנתי שכדי לזכות בכרטיס כניסה אני חייב לעשות מרתון מהיר עכשיו. לא אידיאלי, קצת יומרני, חושש אבל מחליט ללכת על זה ושמח מאוד שזה הצליח. ובכך מסכם את החודשים העמוסים האחרונים עם תחושת סיפוק עצומה".

איך הגוף הגיב והתאושש ממרתון למרתון?
"זה היה מאתגר מאוד, זו תקופה קשוחה לגוף, אין ספק בכלל, אבל בזכות אבא שלי העוסק ברפואה אלטרנטיבית ומנוסה בעיסוי שיקומי שדאג בכל עת שביקשתי לפנק אותי בעיסוי ולעזור לי לאושש את הגוף בשילוב הקפדה על שעות שינה".