בלוג 01 | בלוג 02 | בלוג 03 | בלוג 04 | בלוג 05 | שבוע 06 |
זהו, מאחורינו!
כבר מספר ימים שאני מסתובב עם תחושת סיפוק מחד, אך ריקנות מנגד.
סיפוק כי התחרות היתה לי ממש טובה. קבעתי שיא אישי למרחק המלא בישראמן. מתנה כזו איחלתי לעצמי ליום ההולדת העגול – פעם עשירית מרחק איש ברזל מלא!
ריקנות כי זהו, נגמר. מחר כשאקום לאימון חדש זה יהיה אימון שחרור ולא אימון למטרה אבל כמו שאני מכיר את עצמי, זה בטוח לא להרבה זמן. אני בן אדם של יעדים ובטח בזמן הקרוב אמצא לעצמי איזה יעד חדש שעבורו יהיה שווה להתעורר לאימון בוקר.
דבר אחד מדאיג תמיד את המתחרים בישראמן ולא משנה לאיזה מרחק הם מתחרים. הדבר שהכי מדאיג אותנו הוא: מה יהיה מזג האוויר בהרים? השנה החששות הללו התעצמו עוד יותר, כיוון שיומיים לפני התחרות מזג האוויר היה סוער (במושגים של אילת). ביום חמישי בדרכי לאילת עברתי דרך כביש 12 ויצאתי מהרכב בצומת סיירים להרגיש מה צפוי למחרת בתחרות. כמו רבים הכנתי הרבה ביגוד חם והתכוננתי למופע חוזר של ישראמן 2012.
להפתעת כולנו, כבר בזינוק למים בבוקר התחרות ניתן היה לראות את הרי אילת מוארים בשמש מלטפת. הבנתי שאין צורך בכל הציוד החם שהכנתי בשקית שהפקדתי ב-T1 ויצאתי לדרך עם הרבה תקווה בלב שלא עשיתי טעות שהשארתי כמה שכבות.
מזג האוויר באמת שיחק לטובה ומי שהתחרה בחצי המרחק בכלל זכה לסיבוב רכיבה די שמשי ועם מעט רוחות יחסית למקובל בישראמן. בסיבוב השני העננים כיסו את השמיים ונהיה קריר יותר, אך לבסוף הגיחה השמש וסיום הרכיבה היה ממש נעים עבורי.
אני מתחרה בישראמן במקצים השונים החל משנת 2016 ברצף וכבר צברתי ניסיון איזה ביגוד ללבוש לרכיבה ולריצה. לרכיבה החלטתי להסתפק במכנס טריאתלון קצר, איתו גם שחיתי מתחת לחליפה על מנת לקצר את זמן ההחלפה ב-T1 – חולצת בסיס ארוכה מצמר מורינו ומעל גבה. כמובן כפפות ארוכות חמות וכיסוי חצי לנעליים על מנת לחמם את הרגליים. עבורי זה ציוד מספק מבחינת חום ומספיק קל וגמיש על מנת שיאפשר לי תנועה ונגישות קלה לכיסים האחוריים לקחת מזון, מלח וכו'. לריצה יצאתי עם חולצה קצרה, אך הבן שלי היה מוכן לאורך המסלול עם חולצה ארוכה להחלפה, במידה ואצטרך.
הריצה עברה לי ממש טוב. הנחיות המאמן היו לרדת את ההר בקצב לא מהיר מדי על מנת לא לשלם על כך בריצה המישורית בנמל בהמשך. לאחר מכן על פי ההנחיות במישור להתייצב על קצב שיוט אחיד לסיבוב הראשון והשני ובשלישי לעשות נגטיב ספליט. די גיחכתי כששמעתי את זה. בכל זאת, לרוץ דווקא את ה-10 ק"מ האחרונים בקצב מהיר יותר? נצמדתי לתכנית ולהפתעתי היא עבדה.
הישראמן הזה היה די סמלי עבורי. מלבד העובדה שזו הפעם העשירית שלי בטריאתלון למרחק המלא, הפעם הצטרף אלי ליאם, הבן האמצעי שלי שליווה אותי אל קו הסיום. זה היה כמו סגירת מעגל עבורי כיוון שלפני 7 שנים ליאם ליווה אותי אל קו הסיום בטריאתלון האולימפי הראשון שלי באילת 2014.
לסיכום, ברכות לכל אנשי הברזל החדשים שזו היתה עבורם הפעם הראשונה והם בחרו לעצמם אתגר עם אופי. ברכות לאלו שחזרו לאילת שוב על מנת להשתתף בחגיגת הטריאתלון הישראלי – חג הישראמן! תודה רבה ענקית ומיוחדת לכל מי שלקח חלק בארגון התחרות ובעיקר למתנדבים שאיישו את תחנות ההזנה ודאגו לכל צרכנו, המתחרים!
נתראה בשנה הבאה בישראמן 2023.